בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיני המתבונן: פרשנות השבוע

אחד מסוכסך, אחרים נאמנים למעסיקים קיימים ועתידיים, ונוימן הוא נוימן. עכשיו לך תמצא פרשנות טהורה ואיכותית

תגובות

1. נוימן - במובן מסוים, "פרשת דני נוימן" מיטיבה עם דני נוימן. היא מיטיבה אתו מפני שהיא מעבירה את הדיון בעניינו למישורים לא רלוונטיים. מהם אותם מישורים לא רלוונטיים: העובדה שנוימן מחזיק תפישת עולם ימנית, ייתכן שאף קיצונית, ושהוא נותן לה ביטוי בשיחות פרטיות.

נוימן יכול לומר מה שמתחשק לו כשהמצלמה סגורה, אפילו לחטט באף ולמרוח את התוצרים בחלק התחתון של השולחן. אישית, הייתי שמח לו נוימן היה אומר מה שמתחשק לו גם כשהמצלמה פועלת - אולי אז לפחות היינו זוכים למנת בידור מסוימת במקום השיממון שנופל עלינו כל אימת שהוא נוהג ב"ממלכתיות" וב"מקצועיות".

אלפי מילים שאינן מעלות ואינן מורידות. נוימן (משמאל)

בעניין נוימן יש להתמקד כל העת בדבר עצמו - היותו פרשן כדורגל לא טוב. כל סטייה מכך משרתת את נוימן, משום שהיא מאפשרת לו לאחוז באותה סטייה וכביכול להוכיח בעזרתה שהביקורת עליו נובעת ממניעים פוליטיים ו/או אישיים. הנה, כעת הוכח לכאורה שעמדתו הפוליטית היא הסיבה לכך שאוהדי הפועל תל אביב רוצים בהדחתו.

נוימן מרוצה: סופק לו אליבי, וקדנציית פרשנותו זכתה באופן מעשי להארכה אוטומטית. ואילו האמת היא שאוהדי הפועל תל אביב, כמו מרבית אוהדי הכדורגל בארץ - מלבד אולי אוהדי בית"ר ירושלים, שזוכרים את עברו בקבוצה - מתקשים להכיל את הטריוויאליות של אבחנותיו, את העובדה שאלפי המלים שהוא פולט במהלך משחק אינן מעלות ואינן מורידות, רק מותירות אותך עם סימן שאלה שהולך ותופח עם השנים. וזה תוכנו: מכל האפשרויות, מדוע דווקא הוא?

2. שירזי, אוחנה

שלשום, במדור הספורט הזה, במסגרת כתבה שעסקה בפרשני כדורגל, אמר ניצן שירזי, מאמן הפועל חיפה: "פרשן שהיה מאמן ושיש לו כוונות לחזור לאמן, לא יכול להיות נקי מאינטרסים. אצלי הביקורת תמיד תהיה מעודנת ושקולה. אני לא יכול לתקוף מאמנים, שחקנים ובעלי קבוצות כשאני יודע שיום אחד אולי אעבוד איתם. הייתי משוחרר יותר אם לא היו לי כוונות לחזור לאמן".

לא יכול לשמש כפרשן. שירזי

אפשר להעריך את הכנות של שירזי, שחושף את המנגנונים שפועלים עליו כשהוא מספק לצופים מה שאמורה להיות פרשנות מקצועית וחפה מאינטרסים. אבל עכשיו, לאחר שהערכנו, יש להוסיף: גוף שידור שישכור את שירותיו כפרשן למשחקים בליגת העל, למעשה יבגוד בצופיו. שירזי, על אף כנותו, לא יכול לשמש פרשן כשהוא מודה כי נאמנותו אינה נתונה כולה לקליינטים שלו - כלומר לנו - אלא למעסיקיו העתידיים.

הכנות הנוכחית של שירזי רק מלמדת על חוסר הכנות שלו כפרשן. כמובן ששירזי רק אומר מה שאחרים עושים באופן יומיומי מבלי לתת על כך דין וחשבון ומבלי לחוש בושה או אפילו חוסר נעימות. דוגמה חיה ומביכה מתרחשת כבר שנים, אחת לשבוע, באולפן "יציע העיתונות". בכל פעם שאלי אוחנה נדרש לנושא שקשור להתאחדות לכדורגל, הוא מוצא צורך להגן ולגונן על המוסד ועל העומדים בראשו. המבוכה שנוצרת בכל פעם אינה גורמת לו להטיל ספק בעצמו, או לפחות לוותר על השתתפותו בדיונים בהם יש לו מעורבות ואינטרס.

לכוד בחוסר המודעות של עצמו. אוחנה

להערכתי, אוחנה אכן מאמין בדברים שהוא אומר, אלא שהוא מאמין בהם מאחר שהוא עובד בהתאחדות. המנגנון הנפשי שלו פועל כך שהוא תמיד מעלה לקדמת תודעתו את הטיעונים שיקלו עליו את החיים ויקשו עלינו את הצפייה. אוחנה לכוד בחוסר המודעות של עצמו.

3. לוי, ברקוביץ'

האם איל ברקוביץ' מספיק מודע לעצמו? התשובה היא לא. אם כבר, חינו של ברקוביץ' טמון בחוסר המודעות שלו, בכך שהוא מבטא כל מחשבה שמתרוצצת בקדמת ראשו, מבלי לשאול אותה מאין הגיחה ולאן מועדות פניה. לכן, יש אפשרות שרוני לוי צודק, שברקוביץ' למעשה מבקר אותו בגלל שכמאמן לא איפשר לו להצטרף למכבי חיפה לעונת פרישה. בהחלט יש אפשרות שהמנגנון הנפשי של ברקוביץ' - בדיוק כמו זה של אוחנה - שולח לקדמת תודעתו טיעונים שנתפשים בעיניו כמקצועיים, אך מאחר שאין ביכולתו לתהות באשר למקור ממנו הגיחו ולמוטיבציה הבסיסית שלהם, הוא אינו "כשיר" לקבוע מה מטרתם האמיתית.

אלא שבניגוד לאוחנה, שמועסק על ידי מי שאמורים להיות מושאי הביקורת שלו, ברקוביץ' לא עובד אצל רוני לוי. העובדה שפעם היתה תקרית ביניהם היא כמעט טריוויאלית: אנשים ששייכים לקהילה מסוימת, במקרה זה קהילת הכדורגל, עלולים להתנגש זה בזה באופנים שונים, ולעתים ההתנגשות נגמרת בפציעה שההחלמה ממנה לעולם לא נגמרת. ברקוביץ' לא יכול ולא צריך למנוע מעצמו לפרשן את רוני לוי, גם אם חלק מפרשנותו היא "סגירת חשבון" לא מודעת שקשורה למשקעי עבר.

לא עובד אצל רוני לוי. ברקוביץ'

מה שכן, ההתפרצות של לוי על ברקוביץ' והתגובה שהגיעה מאוחר יותר, היוו מטאפורה מושלמת לסוג השחקנים שהיו שניהם. בעוד לוי - קשר אחורי עם יכולות התקפיות מסוימות מאוד - הזיע ועשה שימוש בקלישאות הרגילות ("הוא איש רדוף שצריך עזרה", "אם אפתח את הפה הוא ייאלץ להתחבא", "גם ככה הוא היה עובר מדרכה בכל פעם שהיה רואה אותי"), לברקוביץ' ("הוא עצבני עלי עוד מהימים ששיחקנו יחד והוא היה מצחצח לי את הנעליים לפני כל משחק ואימון") הספיקה מסירה גאונית אחת כדי לסגור את הסיפור.

בשבוע הבא | כדורגל | מכבי ת"א - הפועל ת"א | ראשון, 20:45, ערוץ 1

אז דני נוימן לא יפרשן את המשחק, אבל מה באשר לשדר? האם גם הפעם יימנע מעמית הורסקי התענוג לשדר משחק גדול? האם גם הפעם ייקרא מאיר איינשטיין לעמדת השידור דווקא במאני טיים?

כבר תקופה ארוכה שחוסר הצדק מתבצע קבל עם ועדה, בעקביות וללא רגשות אשם. הורסקי, שדר טוב, בוודאי חלק מדור העתיד של שדרני הכדורגל, אמון על מרבית משחקי ליגת העל. אלא שכאשר מגיח "משחק עונה" - בין אם דרבי תל אביבי, בין אם הפועל תל אביב נגד מכבי חיפה - צץ לו לפתע איינשטיין ומחליף את השדר הצעיר.

שניים שלא יהיו בעמדת השידור בבלומפילד. הורסקי (משמאל) ונוימן

האם מישהו בערוץ הראשון יכול להסביר את ההתנהלות הזאת? אם הורסקי אינו שדר טוב מספיק עבור משחק גדול, מדוע הוא משדר את מרבית המשחקים בערוץ? ואם הוא טוב מספיק כדי להוות הקול המרכזי של שידורי הכדורגל בערוץ הראשון, מדוע לא להפקיד בידיו גם את המשחקים ה"נחשבים"? אם אתם "מגדלים" שדר, מדוע לפגוע לו בביטחון באופן מחפיר כזה? ואם אינכם "מגדלים" אותו, מדוע בכלל להשקיע בו ולהפקיד בידיו את דקות השידור היקרות מדי יום ראשון?

ועוד מלה לאיינשטיין: אתה, בתור קולגה, כאחד מ"אבות שידורי הספורט", צריך לנקוט עמדה. אתה צריך לומר למי שצריך לומר כי העסקה הזו אינה קבילה. ללכת למנהלים ולהצהיר בקול ברור: ביום ראשון, בדרבי התל אביבי, זה צריך להיות הורסקי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#