בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרתון מקמארדו: יום מושלם לריצה באנטרקטיקה

ביולוגים, מדענים, שוטפי כלים, אנשי חיל אוויר, חובבי טבע ושאר מטורפים נפגשים מדי שנה למרתון מקמארדו בקוטב הדרומי. למה הם עושים את זה? בעיקר כדי שיוכלו לומר שהיו שם, ואתם לא

תגובות

רכב כתום ומגושם שעליו הכיתוב "איוון, אוטובוס האדמה" דהר לקו הזינוק של "מרתון מקמארדו" ה-13 במספר, וממנו ירדו 17 רצים ושישה גולשים. הטמפרטורה הגיעה למינוס 2 מעלות נעימות, עם שמים כמעט נקיים מעננים ושמש חזקה. "נראה כמו יום מושלם לריצה באנטרטיקה", קבע רוג'ר ג'ון, שהציג את עצמו כמתחרה המבוגר ביותר ביום הזה, "בן 69 וחצי".

"זהו אחד המקומות היחידים בעולם אליהם האדם הרגיל אינו יכול להגיע", מספר ג'ון, מנהל לשעבר ברשות הדיור הציבורית בפאוריה, אילינוי. כעת, אחרי יציאתו לגמלאות, הוא עובד במחלקת תחזוקת הרכבים של תחנת המחקר המדעית האמריקאית "מקמארדו", וגם מפעיל את מועדון הריצה. "אתה תיקח כל עבודה שתוכל לבצע, רק כדי להגיע לכאן".

17 הרצים על קו הזינוק של מרתון מקמארדו בקוטב הדרומי. "באמצע הדרך אתה מרגיש כאילו רצת שני מרתונים רק כדי להתחמם" (תצלום: ניו יורק טיימס)

כוח המשיכה העיקרי במרתון מקמארדו הוא כנראה האפשרות לומר שעשית זאת. זהו מירוץ בלתי תחרותי לחלוטין, שמושך ביולוגים, שוטפי כלים, אנשי חיל אוויר וחובבי מזג אוויר - חתך רוחבי של קהילת הקיץ של מקמארדו ונציגי תחנות מחקר אמריקאיות רחוקות יותר ביבשת - להגיע למדף הקרח בים רוס, בקו הרוחב 77 מעלות דרום. רק מירוץ אחד מתקיים באזור דרומי יותר - מרתון הקרח של אנטרטיקה, אירוע שנתי לרגלי הרי אלסוורת', כ-1,600 קילומטר ימיים מכאן.

"חמים פה"

גארסי סורבלו בת ה-27 מדביקה לסוליות נעלי הריצה רצועות פלסטיות ירוקות שאמורות לשפר את האחיזה במסלול, ובודקת את רשימת השירים באייפוד: ריי למונטאניה, פס הקול של "לרקוד עם זאבים" ולקט רוק משנות ה-70' וה-80'. רץ אחר הביע הערכה למכנסי הלייקרה שלה, בעיצוב של פסים ורודים-שחורים. "את נראית טוב, את מרגישה טוב, את רצה טוב", קבעה סורבלו, תושבת קליפורניה וגם האישה הראשונה שחצתה את ארצות הברית מחוף לחוף על גבי חד-אופן.

שיערה היה אסוף לקוקו שבלט מהחלק העליון של ראשה. "הנחתי שזה יפחיד את המתחרים יותר מכפי שיגרום להתנגדות האוויר", הסבירה.

הרצים והגולשים יוצאים לדרך במסלול מטופח על גבי פיסת קרח בגודל של ספרד, והופכים במהירות לסדרת דמויות כהות ועמומות על גבי הרים לבנים. אחרי חמישה קילומטר הם מגיעים לתחנת הסיוע הראשונה. מתנדבים מחלקים כוסות מים ומיץ, בננות, כעכים וחטיפי אנרגיה. מייקל דיני, שעובד במחלקת הנגרות של מקמארדו, חצה את התחנה בגלישה כשחצי גופו העליון עירום בעודו מאזין באייפוד לקולות של לווייתן. "נהדר להקשיב לזה על מדף הקרח", הוא אומר.

שעה אחרי תחילת המירוץ הפכה השמש את המסלול לבעל עקבות של חול רטוב. מסלוליהם של רצי המרתון ו-20 רצי חצי המרתון נפגשו בתחנת הסיוע בקילומטר ה-12, שחבר במחלקת הכבישים של מקמארדו הפך לסלון. קולו של אוזי אוסבורן נובע ממערכת סטריאו שניצבה בסמוך לכורסה מיושנת, ועל שולחן הוצבו מים, בירה ועוף צלוי, בנוסף לבננות, שזיפים, אגסים ותפוחים.

"אימונים הם דבר המוערך יתר על המידה", קבעה מארי זבאנלי, ביולוגית לכלבי ים מאוניברסיטת קליפורניה. היא ומדיסון באזיל, אחות בחיל האוויר שבסיסה נמצא באוקינאווה שביפאן, התמוטטו על הכורסה. "למעשה, זה מעט קל יותר ממרתון השבילים בו השתתפתי במארין הדלנדס (קליפורניה)", אמרה זבאנלי, "חמים פה, המסלול מישורי ושטוח יותר. אני רואה בזה כאימון לתחרות איש הברזל בהמשך השנה".

סיידר, נוטלה וחמאת בוטנים

המרתוניסטים השלימו מחצית מהדרך והתחילו לרוץ חזרה לאחר שהגיעו למסלול ההמראה בקרח של מקמארדו, עליו ניצב מטוס 130-LC המופעל על ידי המשמר הלאומי האווירי של ניו יורק. קרטיס מור, בן 29 מניו המפשייר, הוביל בשלוש דקות על פני קווין רייס מוורמונט. מור טס למירוץ מתחנת "אמנדסן-סקוט" בקוטב הדרומי, שם הוא קודח בורות בקרח לשם התקנת גלאי חלקיקים תת-אטומיים. הגובה בו הוא רגיל לשהות, כ-2,800 מטר, כנראה נתן לו יתרון.

אימונים למרתון בקצה הדרומי של כדור הארץ מצריכים שכבות רבות של ביגוד ומסלולי ריצה חשמליים. רצים יכולים להתחרות ב"מירוץ מסביב לעולם", ריצה שנתית ל-3.2 קילומטר בקוטב הדרומי, שמתקיימת בחג המולד וכוללת מרכבות רומאיות הנגררות על ידי טרקטורים, מיכלי מים חמים המעוצבים כדרקונים יורקי אש, ואנשים בחליפות גוף צמודות.

המנצח במירוץ השנה, ריקי גייטס, זכה בנסיעה למרתון מקמארדו, אבל טיסתו בוטלה עקב מזג האוויר. אז הוא ואחרים תכננו ורצו במסלול בן 42 קילומטר בקוטב הדרומי, מרחק שלוש שעות טיסה ממקמארדו. בסיועם של מרק בשרי, סיידר חם וכריכי נוטלה וחמאת בוטנים, גייטס - רץ תחרותי ושוטף כלים בתחנה במקום - השלים את הריצה במינוס 30 מעלות אחרי מעט יותר מארבע שעות.

"בשלב מסוים, העור שלך לא נהנה מהתנאים", מספר גייטס, "באמצע הדרך אתה מרגיש כאילו רצת שני מרתונים רק כדי שיהיה לך חם".

במקמארדו, השאיר מור את רייס מאחוריו מעט אחרי הקילומטר ה-21 ונראה בודד למדי על המשטח הלבן. 3:16 שעות אחרי שיצא לדרך, הוא קרע את הסרט בקו הסיום. "קרעת אותי", אמר רייס, נטיפי קרח מתנדנדים על זקנו. "טוב, זה היה רק עניין של למצוא את צורת הריצה הנכונה", אמר מור.

המוליכה בין הנשים, ג'ולי אוראנד מאיגר ריבר, אלסקה, יצרה פער מסורבלו בקילומטר ה-19 וניצחה ב-4:13.07 דקות. שישה קילומטר לסיום, האייפוד של אוראנד סוף סוף בחר בשיר לו ציפתה, תוצרת להקת האינדי "אוף מונטריאול". "הבה נעמיד פנים שאנחנו באנטרטיקה", חזר הפזמון שוב ושוב, ועודד אותה להרים רגליים ולדהור לקו הסיום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#