בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אופניים: רוכבים אל הלא נודע

יואב בר ואילן קולטון ("בר&קולטון" בשבילכם) רוכבים ביחד, מתאמנים ביחד, מבלים ביחד, מתחרים ביחד ובעיקר שואפים לכבוש יחד את ענף האופניים הבינלאומי. "הקשר בינינו תרם לי המון לביטחון העצמי וגרם לי להאמין בדרך", מסביר בר, "זה סוג של שותפות גורל"

תגובות

אופניים | פתיחת סבב גביע המדינה | מירוץ נגבה, שבת, 5.2

בשבת הקרובה יעמדו עשרות רוכבי אופניים נרגשים על קו הזינוק הצפוף בקיבוץ נגבה. כל אחד ימתין ליריית הפתיחה של המירוץ ושל סבב גביע המדינה במירוצי כביש כשמולו ניצבות השאיפות והמטרות שהציב לעצמו השנה. חלק יהיו שם כדי לנסות לטעום את מתיקות הניצחון, חלק ירצו להראות שהשתפרו בעוד שאחרים יהיו שם רק כדי לקחת חלק בחוויה.

ויש גם את אלה שלא יהיו שם, והם אולי החשובים מכולם. עד היום היו רן מרגליות וניב ליבנר הרוכבים המובילים בארץ. ההצלחה חסרת התקדים שלהם בשנים האחרונות וההשתלטות על הצמרת הישראלית סללו עבורם את הדרך לחוזים בקבוצה מקצוענית באיטליה. הם יבלו את העונה ברחבי אירופה, כך שהבמה המקומית התפנתה עבור הדור הבא של רוכבי העילית.

שני רוכבים צעירים, שמקווים לבצע השנה את הפריצה הגדולה, בולטים מעל כולם. קוראים להם יואב בר ואילן קולטון, אך בתוך ברנז'ת הענף הם מוכרים יותר כ"בר&קולטון", שם שכאילו נלקח היישר מהמערבונים של סרג'יו לאונה. וכשמם כן הם - זוג הומוגני ובלתי נפרד שמתאמן יחד, חושב יחד ובעיקר שואף לכבוש יחד את העולם. "אין בינינו מלחמות אגו", מודה קולטון, "כל אחד שמח על ההצלחה של השני".

בר (מימין) וקולטון. "אין בינינו מלחמות אגו. כל אחד שמח על ההצלחה של השני" (תצלום: אלון רון )

כל כך דומים, אבל כל כך שונים. קולטון, ששוקל 57 ק"ג בלבד, נחשב למטפס המוכשר מבין השניים, בעוד שבר החזק נחשב "לשען" (רוכב נגד השעון) טוב יותר; קולטון בן ה-21 חולם "לחתום על חוזה מקצועני באחת הקבוצות המובילות באירופה", בעוד שבר בן ה-20 מכוון גבוה יותר ומפנטז על זכייה במירוץ הצרפתי הקלאסי, פאריס-רובה.

בר החל לרכוב בגיל 13, כשאבא של חבר הכניס אותו לקבוצה תחרותית, ומאז הוא לא מפסיק לדווש. הוריו נפרדו כשהיה צעיר, וכיום הוא גר עם אמו בלב הכרמל החיפאי. לטענתו, הסיטואציה רק תרמה ליחסים ולקריירה בהתהוות. "הפרידה נתנה לי בסיסי אימונים במקומות שונים בארץ", מספר בר, "אמא שלי גם מגיעה לכל המירוצים וזה מאוד מקרב בינינו".

קולטון, לעומתו, גילה את הענף רק בגיל 18 - מאוחר יחסית בענף כה תובעני. "תחביב הילדות שלי היה כדורגל. גילוי האופניים היה שינוי מרענן, זה הדבר הטוב ביותר שקרה לי". עם זאת, כשמגלים את הקריירה העתידית כל כך קרוב לתחילתה של הקריירה הצבאית, יכולות להתעורר בעיות. "התקופה הקשה ביותר שאני זוכר היתה במהלך השירות הצבאי", משחזר קולטון, "לא יכולתי לרכוב במשך חודשיים. השתגעתי, איבדתי את עצמי ושקלתי לפרוש. אני שמח שזה לא קרה".

בר נתקל בסיטואציה דומה. "לא ידעתי אם להמשיך בספורט או ללכת לקרבי. הלכתי לאיבוד והייתי בודד, עד שנוצר החיבור עם אילן. הקשר בינינו תרם לי המון לביטחון העצמי וגרם לי להאמין בדרך בה בחרתי. זה סוג של שותפות גורל".

מפלט או מקצוע?

שניהם חברים טובים, שניהם רוצים להגיע רחוק, אבל שניהם מסתכלים על האופניים בדרך שונה לחלוטין. "החיים קשים ומסובכים, האופניים הם המפלט שלי", מדגיש בר, "כשאני רוכב, משהו בתוכי משתחרר, המגננות יורדות והצד הטווסי שבי יוצא. על האופניים לקחתי את כל ההחלטות החשובות בחיי". קולטון, מהעבר השני, מסתכל על הכלי הדו-גלגלי במבט מקצועי לחלוטין. הוא אותו אדם על הגלגלים ועל הקרקע - יציב, מקצועי ושאפתן. לכן הוא גם המנהיג השקט בין השניים, זה שקובע, מתכנן ודוחף קדימה.

"כמה אני דקדקן?", מחייך קולטון, "בוא נגיד שאני יודע שארוחת הצהריים שלי מורכבת בדיוק מ-300 גרם פסטה מלאה ו-185 גרם חזה עוף רזה. אני לוקח דברים ברצינות. כשמשתעלים לידי, אני קובר את הראש בחולצה. אני לא שותה מפה לפה ומנסה לשמור על עצמי. אני מקריב את הכל, אין לי זמן אפילו לחברה. הרבה קשרים קמו ונפלו לטובת הרכיבה. לפעמים זה באמת בודד להיות ספורטאי, אבל אני מוכן להקריב כל מה שצריך למען החלום שלי ושל יואב".

זו בדיוק הבעיה שנוצרה בענף האופניים העולמי בשנים האחרונות. אנשים שהיו מוכנים לעשות כל מה שצריך כדי להגיע לפסגה בחרו פעמים רבות בדרכים הלא חוקיות והסמים השתלטו על התחום. השאלה האם כדי להגיע לאירופה יהיו מוכנים בר&קולטון להסתכן, נתקלת בתשובה חד משמעית. "אני מאמין בענף אופניים נקי", מבהיר בר, "אם הייתי יודע שההצלחה שלי תלויה בחומרים האלה, הייתי פורש עכשיו".

כדי להגיע רחוק בענף תובעני כמו האופניים, אימונים ואמונה לא מספיקים. צריך גם לא מעט כסף, והשניים מוכנים להשקיע את כל מה שיש להם כדי להגשים את הפנטזיה המשותפת. "העיסוק ברכיבה הוא יקר מאוד ודורש כיסים עמוקים", מדגיש קולטון, "כל החסכונות שלי הלכו על האופניים, על הציוד, על הנסיעות לחו"ל ועל המאמן (השניים שכרו את שירותיו של מאמן בריטי ידוע). כל הביצים שלי כרגע בסל אחד".

השאיפה היא שיום אחד הם יוכלו גם להחזיר את ההשקעה. "אני רוצה להיות מיליונר", קורץ בר, "בוא נקווה שזה יהיה מאופניים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#