בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סופרבול: קודם תהיה בן אדם, אחר כך בן רות'ליסברגר

הקוורטרבק של פיטסבורג לומד השנה שגם אם הוא הטוב מכולם בהעברת כדור אליפטי מנקודה א' ל-ב', החשדות להטרדות מיניות וההתמכרות לטיפה המרה הם קווים אדומים שאסור היה לו לחצות. מתברר שאפילו לכוכבים באמריקה לא מותר הכל

תגובות

סופרבול 45 | פיטסבורג סטילרס - גרין ביי פאקרס | הלילה, 01:30

לו בוסר, בעל חנות סנדוויצ'ים בפיטסבורג, המשיך גם בתחילת העונה למכור את "מספר 7" - נקניקיית בקר שמעליה ביצה וגבינה אמריקאית - תמורת 7.26 דולר. הקונים, מצדם, המשיכו להזמין, אך הוסיפו הערות שליליות בהקשר לאיש על שמו קרויה המנה - בן רות'ליסברגר, הקוורטרבק ומספר 7 של הסטילרס המקומיים, ומי שהוביל את הקבוצה לשתי זכיות בסופרבול בשנים האחרונות. "צריך לאכול אותה בשירותים", לעגו חלקם בציניות.

בחנויות הבגדים בעיר חלה בתחילת העונה ירידה חדה בערך חולצת המשחק של הקוורטרבק. תשכחו מ-60 דולר, המחיר הקבוע, אפשר היה להשיג אחת גם ב-15 בלבד. ג'ים כהן, בעל חנות, סיפר ל"ספורטס אילוסטרייטד" כי לא הצליח להיפטר מהחולצות על אף המחיר המוזל, ובחר לאכסן סחורה בשווי אלפי דולרים במחסן צדדי. על החולצות הוורודות הנושאות את שמו של רות'ליסברגר ומיועדות לילדות קטנות אין בכלל על מה לדבר.

רות'ליסברגר. בסקר שפורסם בתחילת העונה טענו 39% כי על הקבוצה לזרוק אחת ולתמיד את הקוורטרבק (תצלום: גטי אימג'ס )

פיטסבורג, עיר שמטורפת על פוטבול, אוהבת את הקבוצה שלה וגאה בהצלחתה, מתקשה להמשיך ולחבק, לפחות ללא סייגים, את הכוכב הגדול שלה. בינתיים היא מתנחמת בזרועותיו של כוכב ההוקי המקומי, סידני קרוסבי, שנראה להם כגיבור ספורטיבי הולם יותר עבור עיר המקדשת צניעות ועבודה קשה יותר מכל. אפילו הופעה בסופרבול, מסתבר, לא תשנה את התמונה כל כך מהר לטובת שחקן הפוטבול.

תאונת האופנוע בה היה מעורב רות'ליסברגר ב-2006, לאחר שדהר ברחובות העיר ללא קסדה ורישיון, נשטפה במימי נהר המונונגאלה. הרי חצי שנה קודם לכן החזיר הקוורטרבק את התואר לפיטסבורג לאחר 26 שנות בצורת. וחוץ מזה, הוא היה היחיד ששילם את המחיר, לאחר שסבל משבר באף ובעצמות הלסת בעקבות התאונה. אוהדי הסטילרס לכל היותר גלגלו עיניים מבוישות וחיכו שהסיפור יגווע לאטו.

אך רות'ליסברגר בן ה-28 המשיך להסתבך. שלוש שנים מאוחר יותר, בתביעה אזרחית שהוגשה בנוואדה, האשימה אותו אנדריאה מקנולטי, עובדת מלון באגם טאהו, בתקיפה מינית בזמן ששהה במקום שנה קודם לכן כמוזמן לטורניר גולף למפורסמים. על פי כתב התביעה, הזמין רות'ליסברגר את מקנולטי לחדרו בטענה כי הטלוויזיה מקולקלת, וכשזו ביקשה לצאת החוצה בסיום בדיקה שגילתה כי הכל בסדר, חסם השחקן ששוקל 110 ק"ג את דלת החדר והחל לנשק אותה בכוח. עורך דינו של השחקן הכחיש את הטענות.

במארס האחרון, עמוק בתוך הפגרה, נודע כי משטרת מילדג'וויל, ג'ורג'יה, חוקרת את החשד כי רות'ליסברגר תקף מינית סטודנטית מקומית בת 20 בשירותים של מועדון לילה, בסיומו של "דפוס בילויים" קבוע של הכוכב - אחד משומרי הראש הרבים המלווים אותו קרא לכאורה לבחורה להיכנס לשירותים, שם חיכה לה הקוורטרבק העירום.

סדנת גמילה מצוירת

זמן קצר לאחר פרסום דבר התביעה השנייה הופיעה דמותו המצוירת של רות'ליסברגר בפרק בעונה ה-14 של סדרת האנימציה "סאות'פארק". לא, הוא לא מסר לקרטמן או הניח את הכדור בין זרועותיו של קייל. יחד עם, בין היתר, ביל קלינטון ודייויד לטרמן, לקח הקוורטרבק חלק בסדנת גמילה המיועדת למכורים לסקס. עכשיו יותר ברור למה יש מי שחושב שראוי לאכול את הנקניקיה על שמו בשירותים או מדוע לא נמצאו אבות רבים שיקנו לבנותיהן חולצה עם שמו. אלה הסיבות בגללן בסקר שערך בתחילת העונה עיתון מקומי טענו 39% כי על הקבוצה לזרוק את השחקן, שכונה על ידם "מתת האל" כבר בעונת הרוקי שלו, אחת ולתמיד. זו הסיבה שאת תחילת העונה הנוכחית, שתגיע הלילה לשיאה כשהסטילרס ישחקו בסופרבול שלישי בשש השנים האחרונות, העביר רות'ליסברגר הרחק מחבריו לקבוצה לאחר שהקומישינר רוג'ר גודל החליט להשעות אותו לשישה משחקים (שצומצמו בהמשך לארבעה בלבד), על אף שבית המשפט טרם הרשיע אותו. האשמה: עבירה על קוד ההתנהגות האישי של ה-NFL. במלים אחרות אמר גודל: בן, זה לא נשמע טוב. קח את עצמך בידיים לפני שתאבד את הליגה, לפני שתאבד את המקצוע שלך, לפני שתאבד את העיר כולה.

מצטיין בפוטבול, בייסבול וכדורסל כאחד, בצעירותו היה מעביר רות'ליסברגר שעות על גבי שעות בתרגול, כל פעם בענף אחר. ילד תחרותי עד כדי טירוף, שלא מוכן להפסיד גם במשחקי טניס שולחן מול חבריו המעטים. כיליד לימה, אוהיו, מרחק יריקה מפנסילבניה - פס הייצור הגדול ביותר לקוורטרבקים בארה"ב - היה לרות'ליסברגר כרטיס בשורה הראשונה לסרט הספורט הגדול מכולם. ג'ון יונייטס, ג'ו ניימת', ג'ו מונטנה ודן מרינו הם רשימה חלקית בלבד של מוסרים גדולים שיצאו מהאזור. המודלים לחיקוי ברורים, המטרה היתה גם כן - להיות כמוהם בכל מחיר.

עבור רבים מאוהדיו בפיטסבורג, הציפייה היתה שידמה ליונייטס, מונטנה ומרינו - כולם אייקונים אמריקאים שהיו "טובים" גם מחוץ למגרש - גם כשהוא מוריד את הקסדה והמגנים. אך אלה המכירים את רות'ליסברגר מילדות כבר יודעים זמן רב שזה בלתי אפשרי. הם מספרים על אדם מסוגר, שאמנם יודע להיות חברותי ואף "מקסים" לעתים רחוקות, אך רק כאשר זה משרת את האינטרסים האישיים שלו. רסיברים בקבוצת התיכון שלו סיפרו כי הרגישו צורך לרצות אותו מתוך חשש שאם לא יעשו כן, לא ימסור להם את הכדור. "הוא הרגיש שמגיע לו כבוד מיוחד בגלל היכולות שלו", אמרו ל"ניו יורק טיימס".

שתי האהבות של אמריקה

במהלך השנים האחרונות פיתח רות'ליסברגר חיבה גדולה - כן, אפשר להגדיר זאת כך - לאלכוהול (ובמיוחד לטקילה). הוא לא הראשון. אמריקה אוהבת ספורט כמו שהיא אוהבת אלכוהול, ורבים לפניו ניסו לשלב בין הדברים. בולט במיוחד סיפורו של מיקי מנטל, החובט של ניו יורק יאנקיז, שפחות או יותר שתה את עצמו למוות. כמו מנטל, הפך רות'ליסברגר לכזה רק לאחר שעלה לגדולה.

גם לתסביך אב יש חלק בעניין. אביו של רות'ליסברגר דרש מבנו להודיע לו יומיים מראש אם בכוונתו להישאר לישון אצל חבר ואסר על כניסת אלכוהול לבית. חברים מספרים כי לא שתה גם במסיבות בקולג'. כשנבחר במקום ה-11 בדראפט 2004, כשהוא בן 22, חגג הקוורטרבק את הגשמת החלום בארוחה עם משפחה וחברים קרובים בניו יורק. מחזיק משקה אלכוהולי בידו, התוודה בפני חברו כי זו הפעם הראשונה שהוא שותה מול הוריו. מאז הוא השלים הרבה חוסרים.

אלא שעל המגרש לרות'ליסברגר מעולם לא היתה בעיה, וב-12 משחקי העונה הרגילה מסר ל-17 טאצ'דאונים מול חמישה איבודים בלבד. מחוצה לו הוא מתמודד עם משהו שאולי אין גם בכוחו של טאצ'דאון מנצח בסופרבול לשנות. אולי לראשונה בחייו הצליח "ביג בן" להבין כי יש קווים אדומים שגם לו אסור לחצות. עזרו לו להבין זאת חבריו לקבוצה, שלא בחרו בו לקפטן שלוש עונות רצופות; היינס וורד, הווייד רסיבר המועדף עליו, שהתבטא בזמנו כי השעייתו מוצדקת; ו-ווילי קולון, האופנסיב תאקל שתפקידו לשמור שאיש לא יניח עליו יד, שחשב כי הוא יכול וצריך ללמוד מההתנסות.

ערב הסופרבול נשאל רות'ליסברגר כיצד השפיעו עליו אירועי השנה האחרונה. "זה לא הזמן לעסוק בזה", ענה, "עכשיו הזמן להתכונן למשחק גדול". אולי בכל זאת דבר לא השתנה. אולי, למרות הכל, הוא נשאר בדיוק אותו דבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#