בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליגת העל בכדורגל: מה חסר למכבי חיפה?

מכבי חיפה הפכה מושג נרדף למשחק הכי יפה בכדורגל המקומי, וזה השד שאתו צריכה להתמודד כיום המערכת הירוקה. הפתרון: גולסה

תגובות

על פניו, הכל בסדר במכבי חיפה. טראומת אובדן האליפות טופלה, קצב צבירת הנקודות מעודד, הקבוצה יציבה, טוואטחה הוא בשורה מרעננת, בנאדו חווה רנסנס, דוואלישווילי הוא באנקר, המקום הראשון שלה אחת לכמה שבועות, הנפילה עם הזרים (קאנוטו, סילבה) לא גבתה מחיר, היחסים עם האוהדים תקינים, הבעלים היה ונותר אי של שפיות בכדורגל הישראלי והחלום על אליפות מפצה - לבטח מתוקה יותר מכל אחת אחרת של המועדון - רלוונטי יותר מאי פעם. ועדיין, משהו חסר.

לדבר הזה שחסר קוראים יכולת משכנעת. במועדון כמו מכבי חיפה היא לא נמדדת בניצחונות מאוחרים על בני סכנין, אלא בשטף המשחק, בתנועה, בלחץ, בתחושה שבכל שנייה עומד לנחות על היריבה מבול של שערים. עניין של הרגל, של גנום אם תרצו. לפני אלישע לוי, ובימיו. מכבי חיפה הפכה מושג נרדף למשחק הכי יפה בכדורגל המקומי. קצת אחריה באה בית"ר ירושלים. הפועל ת"א היא טרנד חדש ומרשים בתחום האמור. זה השד שאתו צריכה להתמודד כיום המערכת של מכבי חיפה. היא יצרה אותו, ועתה קשה לה יותר מאי פעם לעמוד ביומרה.

משהו חסר. אלישע לוי, אתמול בקרית אליעזר (תצלום: נמרוד גליקמן )

התירוץ המרכזי, והאמיתי, הוא פרידה בקיץ אחד מארבעה שחקנים מרכזיים (טשיירה, קינן, כיאל וארבייטמן). את המבחן הזה עברו אלישע לוי ויעקב שחר בהצטיינות יתרה. בלי לחרוג מתקציב שפוי ועם המון סבלנות, הצליח הצמד הזה להציב את הקבוצה בעמדת זינוק מרשימה לקראת הפוטו-פיניש של ליגת העל. מאחר שזכייה באליפות היא לעולם עניין יחסי, יכולים בחיפה גם ליהנות לא מעט ממה שקורה כרגע אצל היריבות הפוטנציאליות: האימפוטנציה של מכבי ת"א, וההרס העצמי שהמיטו בעלי הפועל ת"א על קבוצתם.

אלא שמה שטוב לליגה הסדירה לא בהכרח יספיק לחמשת מחזורי ההכרעה לאחר הקיזוז. היציבות של חיפה היא גם הבינוניות שלה, ובמפגשים מכריעים, למשל משחקי עונה, היא בגירעון אמיתי. בטח כשמדובר בקרב ישיר מול הפועל ת"א. לאורך כל העונה הזאת, ולמעשה גם בעונה שעברה, חסרה חיפה את השחקן שיכול לעשות עבורה את ההבדל. מין ורמוט, או זהבי, שיודעים להפוך קש לזהב.

אייל גולסה מדלג מעל בני סכנין, אתמול בקרית אליעזר (תצלום: נמרוד גליקמן )

דווקא בשני משחקים לא מרשימים שלה לאחרונה - התיקו בטדי והניצחון הדחוק אתמול - קיבלה חיפה תזכורת לנכס הכי גדול שיש לה כרגע: אייל גולסה. שתי פריצות מרהיבות שלו באגף שמאל, הזכירו מדוע תלו בו תקוות כל כך גדולות. אם יש לחיפה שחקן שיכול לעשות עבורה את ההבדל, זה רק גולסה. אין בכך כדי להטיל דופי באחרים, גם לא ביניב קטן שברח כל חייו מהג'וב הזה, אלא רק לסמן לאלישע לוי שנותר לו עוד מעט זמן כדי להכשיר את גולסה לרגעים שבהם שחקנים הופכים לאגדות. בינתיים כאן, בעתיד אולי גם בלאציו. חיפה משוועת לשחקן שמסוגל לחרוג מהמסגרת ולהעניק לה את הניצוץ שלא רק שווה אליפות, אלא גם אחת בסטייל שמתאימה למסורת שלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#