בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליגת העל בכדורגל: הדרבי התל אביבי מזווית של אוהד מכבי חיפה

מכבי ת"א אמורה להיות גדולה מהחיים, אך במקום זאת נרשמת שמחה אחרי תיקו בדרבי. הפועל? מפחיד כמה שהם רגועים. הדרבי התל אביבי בעיניים ירוקות

תגובות

1. עד לא מזמן עבדתי עם די הרבה אוהדים של הפועל ת"א, וכיום נותר רק אחד. כולם עזבו, ורק הוא נשאר. אמש הייתה לי הזדמנות לצפות בו במהלך הדרבי, ולהבין משהו חשוב על עצמי: הלחץ בו היה שרוי האדום במשך כל היום, הזכיר לי נשכחות מהימים ההם בהם דרבי חיפאי היה גורם לי להרגיש בדיוק אותו הדבר. האדום, בערך בגילי, וזה גרם לי קצת לקנא בו.

דרכו ודרך תחושת הקנאה ניסיתי להבין את פשר העניין - מה גורם ללחץ הזה לזרום בוורידיו של אוהד ממוצע. השנאה, כך התברר לי, היא הכח המניע. בכדורגל מדובר כמובן במשהו טוב, למרות שתמיד יהיו כאלה שקצת מגזימים. למשל בסקוטלנד, שם כבר יותר משני עשורים מתבססת הליגה פחות או יותר על האולד-פירם. אז אצלנו בלבנט האדומים שונאים את הצהובים-כחולים, ואלו שונאים אותם בחזרה. השנאה הזו מייצרת יריבות, אדרנלין והכי חשוב - כסף.

אין כמו מנה הגונה של שנאה ספורטיבית. הדרבי התל אביבי, אמש (תצלום: שרון בוקוב)

2. וכסף, כמובן, זה שם המשחק. קחו לדוגמה כל משחק של מכבי ת"א למעט הדרבי. ביציעים תשמעו אלפי פעמים את השאלה "100 מיליון שקל על זה?". בדרבי הכמות הזו עולה פי כמה. השאלה היא מדוע? מה התסכול הגדול של האוהדים הצהובים מכמות הכסף שבוזבז על הקבוצה שלהם? אם גולדהאר היה משקיע פחות, כך גם יצנח גרף הטעויות ביחס ישיר? יכול להיות, אך אני חושב שהבעיה שלהם היא אחרת.

השאלה "100 מיליון שקל על זה?" נובעת יותר מהסתכלות מרה שלהם על עצמם. מכבי ת"א סיפקה השנה לאוהדים שלה - לפחות בטרם פתיחת העונה - פנטזיה של גודל, עושר ופאר, כמו סרט של ג'יימס קאמרון, או טירה של יואב גלנט. האוהדים מגיעים למשחק של מכבי כי היא אמורה להיות גדולה מהחיים. כי לא משנה מה מכבי תעשה השנה, אפילו לשחק לא רע בדרבי, כל הישג הכי קטן שלה, ימדד מול 100 מיליון שקל. איך יוצאים מזה? אליפות. אם לא, אז להשקיע בשנה הבאה 200 מיליון שקל, כי לפעמים אם יש לך כאב ראש, אולי עדיף לפתור אותו עם ירייה ברגל.

3. והפועל? מה יש להגיד על הפועל. האדומים עשו בדרבי כל מה שרצו כמעט. שיחקו רגוע, שיחקו רגוע. הכניסו גול. שיחקו רגוע, שיחקו רגוע. קיבלו גול. שיחקו רגוע, שיחקו רגוע - פחד אלוהים. לא היו כל כך הרבה קבוצות ישראליות עם כאלה ביצים. בכלל, הפועל משחקת את אותו המשחק כל הזמן, והיא תמיד נראית יותר קטלנית.

ערן זהבי משחק אותה רגוע, אמש (תצלום: שרון בוקוב)

הפועל הגיעה לסיטואציה שצריך להסביר למה דווקא היא לא ניצחה. אז למה באמת הם לא ניצחו? לא בטוח שזה משנה. מה שמשנה היא העובדה שהם מרשימים מאד. הדרך שבה הקבוצה המשיכה לשחק אחרי השוויון אפילו יותר מרשימה. אבל כבר כתבתי - רגועים. הרגע היחיד שבו נראה שהם איבדו את שלוותם האדומה היה היה כשבאדיר כמעט ונפצע.

4. ובסופו של דבר, גם הדרבי הזה נכנס להיסטוריה. עוד דרבי. עוד תיקו. עוד קצת עצבים, ועוד קצת שקט למכבי חיפה. ובסופו של דבר, זה מה שמשנה. אה, סליחה, יש קיזוז. תשכחו מכל מה שכתבתי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#