בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למזלה של הפועל ת"א, הדרבי היה רק ביציע

ברק נתניה כלל לא עניינה את אוהדי הפועל תל אביב, שמהרגע הראשון כיוונו את קריאותיהם ואיחוליהם הלא לבביים ליריבה העירונית. "מה זה הפועל?", השיבו נאמני מכבי תל אביב, שכבר לא יקבלו תשובה ביום חמישי. אגב, מישהו ראה את מכבי אשדוד?

תגובות

בערבי חצי גמר גביע יש רגע קטן שמייחד את האירוע, שמבדיל את הערב הזה מכל האחרים. הוא מתרחש אי שם בין אמצע הרבע השלישי לתחילת הרביעי. זהו הזמן בו הקהל של המשחק המאוחר מגיע, מסיים להתארגן ומתפנה לבחון מי נגד מי, באיזה צד הוא בוחר, ולוקח חלק אקטיבי בהכרעת המשחק הראשון.

אתמול לא היה צורך לבחור צדדים. מהרגע הראשון, הקריאות של אוהדי הפועל תל אביב דילגו מעל ראשיהם של שחקני ואוהדי ברק נתניה וכוונו ישירות אל אלה של מכבי תל אביב. הצהובים התל אביבים, מצדם, שמחו לחבור לצהובים הנתנייתים ולהעלות תהייה קיומית: "מה זה הפועל?". האדומים לא הצטרפו לדיון הפילוסופי וסתם איחלו לשמעון מזרחי שלל מיתות משונות, ואם אפשר גם לצרף אליו את רון חולדאי, מה טוב.

לשחקני נתניה זה ממש לא שינה. אדריאן בנקס ראה פתאום שדוחפים אותו אלפי צהובים ונענה למעמד. שמוליק ברנר ראה פתאום שיש לו גב והתחיל להדליק את הקהל, שהתאחד בקריאות "צהוב עולה". מי שנותר על דעת יועץ הוא הקהל של מכבי אשדוד. נאמנים לכינויים "הדולפינים", העדיפו הדרומים לא לבחור צד ולעשות בועות. זה בסדר, גם במשחק השני - המשחק "שלהם" - הם לא הורגשו יתר על המידה.

זמן קלישאה: על המגרש לא ניתן היה להבחין מי הקבוצה מהליגה הלאומית ומי מהליגה הבכירה. עם זאת, בסופו של דבר הקלישאה התיישרה. קבוצת ליגת העל, זו שאף אחד לא רצה לראות בגמר כדי לא להרוס את הדרבי המיוחל, עלתה בשיניים ובייסורי באזר. האדומים ההמומים, שהמשחק כבר היה אצלם ביד, לא ידעו אם לצחוק או לבכות. אוהדי מכבי התנדבו לעזור להם לבחור בדמעות.

בחדרי ההלבשה התנחם אורי שלף, מנכ"ל הפועל, בזרועותיו של מנהל מכבי, אחיו הצעיר גור. "לאן אתה הולך?", השתומם השחקן שלו, בריאן אוסברי, כשראה את שלף הגדול נכנס לעומק קווי האויב - המסדרון המוביל לחדר ההלבשה של היריבה העירונית, "אל תגיד לי שגם אתה עובר לצד שלהם".

גלעד שמחוני, קפטן הפועל בן ה-43 שכבר ראה בקריירה דבר-שניים (וגם שלושה וארבעה), ניחם את חבריו בחדר ההלבשה השפוף וניסה להפיח בהם מעט תקווה וגאווה מההגעה למעמד. אפילו המאמן שלו, שרון אברהמי, היה זקוק לליטוף מהקפטן הוותיק. בכל זאת, הוא יותר צעיר משמחוני בשש שנים.

כשירד האבק מהמאבק עד לשנייה האחרונה, הגיע הזמן למנה העיקרית. משום מה, מישהו - כנראה הוא קבור אי שם בתוך כותלי בניין רשות השידור ברוממה - מאמין שמשחק של מכבי תל אביב העונה מול יריבה הישראלית מהווה מופע מרכזי. במקום זה, כצפוי, קיבלנו אפטר פארטי משמים.

הקהל האדום המבואס קיפל את הדברים, ברח צ'יק-צ'אק הביתה, והותיר את התעלומה הגדולה מכולן פתוחה - אם היו עולים, האם היו תומכים באשדוד, או בולעים את גאוותם רק כדי להגיע למעמד הר סיני שלהם: דרבי בגמר הגביע.

אוהדי מכבי, אחרי שסיימו לתמוה "איפה האוהדים של הפועל?" ולהמר מתי ייקלע סל השדה הראשון של אשדוד (תשובה: אחרי שבע דקות ושלוש שניות), הבינו שמדובר במשחק אימון לכל דבר והחלו להתארגן למעמדים מחייבים יותר. על סדר היום: תרגול שיר חדש על דורון פרקינס (דעת המבקר: צריך לעבוד על זה), שיפור התיאום העיוור בין שורת המתופפים ושיפצור המנעד העדין של ההרמוניות הקוליות.

מאות אוהדי נתניה עוד נשארו בהיכל כדי לראות מה מצפה להם ביום חמישי. אחרי שהרבע הראשון הסתיים ב-27-3 למכבי, הם הבינו את הפרינציפ ומיהרו לחתוך הביתה. גורל דומה הרי מחכה להם מחרתיים, אז למה לסבול פעמיים?



אוהדי הפועל, אתמול. אחרי ההפסד, הם התקפלו ונעלמו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#