בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ידידות: נבחרת ישראל הפסידה לסרביה

ייתכן שהסיבה ליכולתה המעליבה של נבחרת ישראל בהפסד 2-0 לסרביה נעוצה במשטח הדשא הירוד שהותירה הנבחרת הצעירה ממשחקה המוקדם, כפי שהתריע המאמן הלאומי. וזה עוד כלום לעומת מה שתשאיר אחריה הקדנציה של לואיס פרננדז

תגובות

ילדים-ילדים, דגלים-דגלים, עטפו ("עטפו"? גם 6,000 איש זה משהו) הערב (רביעי) את בלומפילד בשמיכה של תמימות. יותר מהשחקנים, הם, בהצילם בלי דעת את הספינה הטובעת מהריקנות הראויה לה, שיוו להתמודדות נופך, גם אם מצומצם, של משחק כדורגל.

המופע של לואיס, הערב (תצלום: ניר קידר)

"דור העתיד", ישמח להתפייט בעניין אבי לוזון, אך על כתפיהם השפופות והצעירות של מחלקות הנוער שנכחו אתמול ביציעים מונח משא כבד הרבה יותר: הם, לפני גיל בר מצווה, מהווים את דור ההווה של אוהדי נבחרת ישראל. אם הכניסה למגרש היתה כרוכה בהצגת תעודת זהות, היו מופיעים השחקנים ולא יותר מעדת סקרנים ותמהונים מצומצמת, מהסוג שעוצר כדי לבהות במכוניות מרוסקות בשולי האוטוסטרדה. כן, נבחרת ישראל מודל 2011 היא לא יותר מסובארו עם טמבון וכנף מעוקמים, וזה עוד לפני שמרימים את מכסה המנוע. סביר להניח שהיא כבר לא תיסע יותר, ואם כן, לבטח לא תגיע רחוק.

עד הדקה ה-23 הציל דודו אוואט שני שערים בטוחים. ולאחר מכן, כבר לא. זוראן טוסיץ' מצסק"א, שזה הרבה יותר מאיציק כהן מהפועל עכו גם אחרי הקיזוז, המשיך פנימה הרמה מצוינת של ברניסלב איוונוביץ' מצ'לסי, שזה יותר מרמי גרשון מקורטרייק, ופתאום כל העסק לא נראה הוגן במיוחד ללואיס פרננדז.

אם היה יכול, הצרפתי היה ממשיך להחביא גם הערב את ה"תיאום" בין שני הבלמים, את ה"לחץ" של הקשרים האחוריים ואת ה"ערמומיות" של החלק ההתקפי, בדיוק כפי שעשה במשחק האימון מול דינמו קייב. אין לכך קשר להיעדר אמונה באיכות המוצר, אלו פשוט לא דברים שילדים, במיוחד אלו שעושים את צעדיהם הראשונים על המגרש וביציע, צריכים לראות. אם היה מתאפשר לו להמשיך להחביא את הנבחרת מאחורי השמש, לפחות אפשר היה לדמיין שבמשחקים הרשמיים, לאחר עבודה אינטנסיבית הרחק מאור הזרקורים, העסק ידפוק.

הוגן לציין כי בדקה ה-41 רשם ביברס נאתכו מסירת עומק טובה. למחצית השנייה הוא כבר לא עלה.

גילי ורמוט דווקא כן, והוא על תקן "אם אין לחם יאכלו עוגות", השחקן האידיאלי לנבחרת שכזאת: כל נגיעה שנייה שלו בכדור מסדרת מה שבסטנדרטים המקומיים נחשב להזדמנות של ממש, רק כדי שמישהו יהרוס את הכל. אם אין שערים, יסממו את הצופים בהברקות שהן בבחינת הוכחה כי הפוטנציאל קיים גם קיים: כל מה שצריך זה עוד עבודה, עוד סבלנות, עוד קמפיין, והנה הפתעה עוד שער של הסרבים, ואחריו עוד הצלה גדולה של אוואט.

רמי גרשון (משמאל) וערימת סרבים מאושרים, הערב (תצלום: ניר קידר)

ואולי הכל בגלל משטח הדשא שהותירה אחריה הנבחרת הצעירה ממשחקה המוקדם. אבל מי יתלונן על מה שמותירה אחריה הנבחרת של פרננדז? ומי יהיה אמיץ מספיק לספר לילדים הקטנים, בהגיעם הביתה בשעת לילה מאוחרת, שככה זה בעולם המבוגרים: לרוב, בסוף אנחנו מפסידים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#