בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיני המתבונן: מכבי ת"א, קורבן

הדורסנות שלה מייצרת שנאה ותיעוב כלפיה. אלא שהפעם, ממש לא בצדק. זה אמנם עולה לו בבריאות, אבל אלון עידן מודה שפשוט מדובר בקבוצה מוצלחת

תגובות

1. קריסת האסקפיזם - צריך לדבר על חוויית הצפייה במכבי תל אביב כדורסל. ככל שמתרבים המשחקים המשודרים, ובצדם הפרשי הענק, מצטברת לה שכבת מירמור בקרב הדרג המסקר - ולעתים אף בקרב הדרג המפרש - ונדמה כי הגיעה העת לתת את הדעת על התופעה.

מאחר שהציפייה העקרונית מספורט היא לתחרות ולמידה מסוימת של שוויוניות, אפשר להבין מה מקורו של המירמור והיכן נטועים שורשיו: הרי בדמיון תמיד ייחרת הסל ההוא של דריק שארפ מול ז'לגיריס, או אם להיות לרגע חיוביים - סל הניצחון של חיים זלוטיקמן במשחק השני בסדרת הגמר ההיא מול מכבי. מובן מאליו שאיש לא יזכור בעוד כמה שנים את ההטבעה של ג'רמי פארגו בגארבג' טיים מול בני השרון, או עוד זריקת איילה מוצלחת של ליאור אליהו נגד לובליאנה.

על כמה סגרנו הפעם? שחקני מכבי ת"א בדרך "להרוג" משחק נוסף (תצלום: גטי אימג'ס )

אחת הפונקציות המרכזיות של ספורט היא אחיזה אפקטיבית בתודעת הצופה, עד כדי גירוש המציאות המטרידה מעליו. קוראים לזה אסקפיזם, בריחה, וגארבג' טיים הוא ההיפוך המוחלט של אותו מושג: ברגעי ספורט "מתים", קופצות להן הטרדות ומפריעות לעולם המדומיין ביתר שאת. מאחר שמכבי תל אביב עשתה לה מנהג "להרוג" משחק כבר לאחר שלוש-ארבע דקות, הרי שהבריחה אינה מתאפשרת אפילו לפרק זמן קצר. החיים קורסים על הצופה עוד לפני שהספיק להתיישב על הכורסה, ולאט לאט הוא מתחיל לגבש מירמור ביחס למי שגורם לדפוס הבעייתי - מכבי תל אביב.

2. גלדסטון, למשל - כך שאין הפתעה של ממש בכך שרועי גלדסטון, למשל, הכתב החדש של ערוץ הספורט לענייני מכבי תל אביב, מעלה בפני טל בורשטיין, רגע אחרי שקבוצתו הביסה את מכבי אשדוד בחצי גמר הגביע, את הטענה ש"אני בטוח שיש הרבה אוהבי כדורסל שמתגעגעים לסוף משחק עם גופיות קרועות, עם משחקים צמודים (...) אבל מכבי דורסת כל מה שזז"; כמו שכמה דקות קודם לכן הוא מעלה בפני דייויד בלאט, מאמן מכבי תל אביב, תהייה ברוח דומה.

גלדסטון הוא כמובן רק השליח, נקז של הלך רוח. שימו לב לאופן בו מירי נבו, מנחת "חדשות הספורט", מתארת את אותו משחק, כשהתמונות רצות ברקע: "מכבי אשדוד הגיעה במטרה ברורה לעצור את מכבי תל אביב (פרולוג שמשמעותו: שתבינו, במקור תלינו בכם תקוות). לא ברור מה קרה לחבורה, אבל הערב היא נראתה פשוט קטסטרופה (אבל אתם פישלתם ואנחנו מאוד כועסים). צריך לזכור שמכבי תל אביב באה במטרה לדרוס כל יריבה (כמובן שאסור לשכוח שמכבי היא "הרעה"). אבל שום דבר לא מצדיק את המספרים של אשדוד בדקות הראשונות (אבל למרות שמכבי היא "הרעה", גם אתם יצאתם קטנים)".

3. אדלשטיין כועס - באשר לפרשני הכדורסל, ניכר שגם אצלם מתקיים מתח שדורש להתפרק מול המסך. ארז אדלשטיין אמנם מעריך את מכבי, אך מתקשה להבין את יריבותיה. לאחר המשחק מול אשדוד הוא ישב באולפן כמעט עצבני, ובוודאי מאוד מאוכזב. הוא לא הבין כיצד מאיר טפירו - "זה שקשרו לו כתרים" - לא הצליח לפרום את המלכוד הקטלני שמניחה מכבי בדקות הראשונות. הכעס שלו אמנם הופנה כלפי אשדוד, אך מקורו במכבי תל אביב. לשון הכעס: אתם פוגעים לי בעבודה, הרי אין טעם להביא פרשן מהבית עד לאולפן בהרצליה כשאלה ההפרשים וכשזו התופעה. גם אלי סהר, בעיקר בשבתו ב"יציע העיתונות", מעדיף להתיק את הכעס ממכבי לחולשת היורוליג-שמורוליג, למרות שבשנים עברו, כשמכבי לא הצליחה במשימת הדריסה, השמורוליג היה שמורוליג והיורוליג היה יורוליג.

4. הדרישה: תרגיעו - למעשה, בכל אשר יילכו אנשי מכבי תל אביב בימים אלו, גורלם להיתקל בשאט נפש, לעתים כשהיא עטופה בשכבת צלופן מתחנפת, לעתים כשהיא גלויה ובוטה. הצלחתם יוצאת הדופן הפכה לחרב פיפיות, ומתחת לפני השטח מופנית אליהם למעשה דרישה לשחק כדורסל ברמה נמוכה יותר, כזו שתאפשר ללקוח נטול האינטרס חוויית צפייה משמעותית ומותחת בהרבה.

הדרישה הזאת - אף שהיא מוגשת כמסר חבוי - מייצרת אצל דייויד בלאט והשחקנים תסכול שמתבטא בתגובות ציניות. כשבורשטיין עונה "אני מתנצל בפני האוהדים על השיעמום", הוא למעשה אומר: הפעם הגזמתם לגמרי, מה אתם רוצים מאתנו, תבואו בטענות ליריבות. בורשטיין עוד מגלה אצילות מסוימת לעומת קוצר הרוח שמפגין בלאט, פחות במלים שהוא אומר, יותר בתנועות הגוף העצבניות ובמימיקות שגובלות בנוירוזה.

אפילו החברים מאחוריו מראים סימני שיעמום. בלאט (תצלום: ספי מגריזו)

5. דברים קשים

מוזר עד כמה שזה יישמע, נדמה לי שבניגוד לשנים עברו, מכבי תל אביב של העונה היא קורבן תקשורתי. אני באמת חושב שההצלחה של בלאט לא ראויה לתגובות החמוצות להן הוא זוכה. הטרוניה כלפי מכבי תל אביב, ש"דורסת כל מה שזז", צריכה להיות מופנית לכל מה שזז, ולא לדורסת. בעיקר משום שהדריסה היא תולדה של הכנה וביצוע מושלמים ולא של חוסר הגינות ספורטיבי מובנה, טיעון שבהחלט היה רלוונטי בקדנציות אחרות. בלאט הצליח לבנות קבוצה טובה בעזרת מרכיבים די מוגבלים - ועל כך הוא ראוי לשבחים, לא למורת רוח. העובדה שמאיר טפירו לא מצליח לעבור את צ'אק אידסון, לא צריכה להיזקף לחובת צ'אק אידסון.

הסלידה ההיסטורית שלי ממכבי תל אביב מקשה עלי לומר את הדברים, אבל למען ההגינות הספורטיבית אומר אותם בכל זאת: מכבי של השנה היא פשוט קבוצה מוצלחת. היא אכזרית עבור יריבותיה, אבל זו אכזריות ספורטיבית לחלוטין. ייתכן שכצופים עלינו לשנות את נקודת המבט ובמקום למקד את האסקפיזם בציפייה לתחרותיות, עלינו למקד אותו בהנאה מצורת משחק אינטנסיבית שטרם נחשפנו אליה, ושבמידה רבה גם אירופה טרם הפנימה.

כעת, משנאמרו הדברים, עלי ללכת להתרחץ.

בשבוע הבא | בוסטון סלטיקס - מיאמי היט | ראשון, 20:00

בעניינו של שימי ריגר והתהייה ביחס להתאמתו לתפקיד הפרשן, חל בלבול מסוים: שבתו כפרשן במשחקי NBA מוצדקת, ולאו דווקא בגלל פרשנותו. תפקידו האמיתי של ריגר הוא להשרות על השידור הלך רוח, Vibe, של NBA ולא להסביר לצופה מהו פיק אנד פאפ.

פראיות באמצע הלילה. ריגר (תצלום ארכיון: שרון בוקוב)

כוחו של ריגר מצוי במבטא האמריקאי הכבד, בהתלהבות נטולת הרסן וגם בקללות שהוא מסנן פה ושם. הסלידה שלו מפול ווסטפול, התיעוב שלו כלפי טייריק אוואנס, על אף הפרובינציאליות שבבסיסם, הם בהחלט גורמים מעוררים בשעות הקשות שבהן משודרים משחקי NBA. הם גורמים לאוזניים להיזקף ולשפתיים לסנן "זה פתטי, כל כך פתטי", הישג אמיתי עבור גוויה שעומדת להירדם בכל רגע. ספק אם בדקות אלו יש צורך אמיתי בפרשנות במובנה המקובל והיבש - האם מישהו באמת מסוגל להחזיק ריכוז כשבחוץ נשמעות נחירות העורבים?

אני, בכל אופן, מעדיף את הפראיות של ריגר, את הספונטניות המסוכנת שלו ובעיקר את העובדה שאינך יודע למה לצפות ביחס אליו בכל רגע נתון. זה גורם לי לשמור על מידה מסוימת של מתח ועניין, שלא לדבר על כך שפה ושם הוא גם זורק בדיחה וצוחק ממנה בעצמו. אגב, בעיניי הוא גם מבין כדורסל לא רע בכלל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#