בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע לפני

מנצ'סטר יונייטד חוזרת למגרש אחרי מות שחקניה בהתרסקות, ומנצחת

נדמה היה שאסון המטוס במינכן ירסק את המועדון, אך הדגל של מנצ'סטר יונייטד הונף שוב במשחק גביע כעבור שבועיים ומאז לא הפסיק להתנופף

תגובות

19.2.58 זה לא היה עוד יום בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד - אף אחד מהימים שבאו בעקבות אסון המטוס במינכן לא היה - אך אותו ערב סיפק רמז ראשון לחזרה לשגרה. הכדורגל שב לאולד טראפורד, כשבחזית התכנייה למשחק מודפסות מלים שלא היו מובנות מאליהן ב-13 הימים שקדמו לו: "יונייטד תמשיך הלאה".

שבעה כדורגלנים, שני מאמנים ומזכיר המועדון נהרגו על המסלול במינכן ב-6 בפברואר. המנג'ר מאט באזבי והכוכב דאנקן אדוארדס אושפזו במצב קשה, שני שחקנים נוספים מעולם לא חזרו לשחק. תחילה, כלל לא היה ברור אם יונייטד תמשיך לתפקד. אפילו ביטוח הולם לא היה לה. לאחר סדרת ישיבות, הודיע היו"ר הרולד הרדמן: "גם אם המשמעות היא תבוסות כבדות, נמשיך לשחק. זו המחויבות שלנו לציבור".

ג'ימי מרפי, עוזרו של באזבי, לא היה על המטוס, מפאת עבודתו הנוספת כמאמן נבחרת וולס. לאחר האסון הוא טס לבית החולים וביקר את המנג'ר, שלחש לו: "תדאג שהדגל ימשיך להתנופף, ג'ימי". זה בדיוק מה שעשה.

ההתאחדות האנגלית דחתה את שני משחקיה הבאים של יונייטד בזמן שהקבוצה קברה את מתיה וגם שאר ההרוגים, בהם שמונה עיתונאים, הובאו למנוחות. ב-19 בפברואר הגיע הזמן לחזור למגרש, במשחק שמינית גמר הגביע נגד שפילד וונסדיי.

"בכל הטרגדיה והאבל, הייתי חייב להרכיב קבוצה", שיחזר מרפי שנים אחר כך, "הייתי לבד, מבודד. לא היה לי עם מי לדבר ברמה המקצועית. הייתי צריך למצוא שחקנים איפשהו".

ההתאחדות הלכה לקראת יונייטד, כשאיפשרה לה לשתף בגביע שחקנים שכבר הופיעו במפעל עם קבוצות אחרות. כך עלו בהרכב ארני טיילור, שנרכש מבלקפול, וסטן קרות'ר, שהצטרף מאסטון וילה שעה לפני שריקת הפתיחה. לצדם פתחו שני צעירים בהופעת בכורה, חמישה שחקנים שהופיעו בעיקר במילואים, ושניים מניצולי האסון - השוער הארי גרג והמגן בילי פולקס. "היום יש להם פסיכיאטרים", אומר גרג, "לנו לא היה דבר. היית צריך לטפל בעצמך".

"חדר ההלבשה היה שקט מאוד לפני המשחק", מספר איאן גריבס, שפתח כמגן שמאלי במקום הקפטן רוג'ר ביירן שנהרג, "לא יכולתי להוציא את רוג'ר מהראש. התלבשתי במקום בו נהג לשבת, לבשתי את החולצה שלו".

לעיני 60 אלף צופים נרגשים, לוונסדיי לא היה סיכוי. מייק דמפסי מה"דיילי אקספרס" שיחזר לימים "ערב עם רגשות עצומים. אוהדים בוכים ומייללים, וכאלה שקראו בלי כוונה בשמות השחקנים המתים כשההתלהבות השתלטה עליהם". שיי ברנן, מגן ימני בן 20 שהוצב כקיצוני שמאלי, כבש פעמיים בהופעתו הראשונה. אלכס דוסון בן ה-18, במשחקו החמישי, השלים ניצחון 3-0 ליונייטד.

"אני לא חושב שיש מישהו ששיחק או צפה במשחק שישכח את הערב הזה", סיפר אלברט קוויקסול, שחקן וונסדיי ולימים ביונייטד, "לא משנה כמה טוב שיחקנו, יונייטד היו מנצחים. הם שיחקו עם הלב". גריבס גילה: "זה היה ערב מחשמל, אבל אחריו לא היו קריאות שמחה בחדר ההלבשה. היינו עצובים. הרגשנו שאנחנו מרמים, נכנסים לנעלי אחרים".

יומיים אחר כך, העצב העמיק. אדוארדס, הווינר הגדול, הפסיד במאבקו החשוב ביותר ומת. בזמן שבאזבי המשיך להילחם על חייו, יונייטד המשיכה להניף את הדגל. פולקס, הקפטן החדש, סבל כל העת מכאבים בראשו, אבל שתק ועלה למגרש שוב ושוב. חרף הידרדרות בליגה, הקבוצה המשיכה להתקדם בגביע, עד לגמר בוומבלי.

סוף מהאגדות לא היה שם. עם ארבעה ניצולים בהרכב ולעיני באזבי, חיוור וצולע, שחזר לראשונה מאז האסון, הפסידה יונייטד 0-2 לבולטון. למרות שאיבדה את הגביע, היא זכתה בדבר חשוב הרבה יותר: הידיעה שלא משנה מה יקרה, המועדון ימשיך הלאה.



זה מה שנשאר: שחקני מנצ'סטר
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#