בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הליגה האירופית: המהפך של ליל

במשך עשורים היתה ליל קבוצה סתמית שהופיעה בליגות נמוכות. גם כשחזרה לצמרת, היא שיחקה כדורגל משעמם. כעת בהדרכת רודי גארסיה, כבר מדובר ביחידה מלהיבה ועתירת כישרונות, ששואפת להגיע לקיץ כאלופת צרפת. גם תואר אירופי יתקבל בברכה

תגובות

העיר ליל ממוקמת בצפון צרפת, סמוך לגבול הבלגי. היא מהווה צומת דרכים חשוב וצומת רכבות חשוב עוד יותר. יורו-סטאר, הרכבת המהירה בין פאריס ללונדון, עוצרת בה. כך גם הרכבת המהירה TGV בדרכה לארצות השפלה. אנשים רבים, אם כך, עוברים בליל, אבל מעטים ממש מתעכבים בה. מי שבוחר לעשות זאת, יכול להתענג בתקופה האחרונה לא רק ממוצרי מזון איכותיים ומחזות שנראית הולנדית או בלגית הרבה יותר מצרפתית.

"זו הקבוצה הכי טובה נגדה שיחקנו, הקבוצה הכי אטרקטיבית שראיתי בצרפת מזה שנים. היא משתלטת על המשחק לחלוטין", קבע לא מכבר אריק רואה, מאמן ניס, אחרי הפסד לליל, "למעשה, הם מזכירים לי קבוצה מספרד, שמשחקת די טוב". ההשוואה לברצלונה כבר מוגזמת, אך יש לה בסיס כפול - ליל משחקת באדום-כחול, ומציגה סגנון סוחף.

טולו דה מלו מראה שגם בחגיגות, לליל יש סטייל (תצלום: רויטרס )

אחרי הצלחות בשנות ה-40' וה-50', שקעה ליל לעשורים של בינוניות וביקורים ארוכים בליגת המשנה. הפרטה חכמה בסוף שנות ה-90' ומאמנים מוצלחים כמו ואהיד חלילודזיץ' (1998-2002) וקלוד פואל (2002-2008) השיבו אותה לליגה הראשונה, לצמרת (מקום שני, מקום שלישי) וגם להצלחה יחסית בגביע אופ"א ולביקור ראשון בליגת האלופות. רק שני דברים חסרו - תואר וסגנון. הכדורגל של ליל היה פרגמטי ולא מלהיב.

את התמונה שינתה הגעתו של המאמן רודי גארסיה לפני שנתיים וחצי. גארסיה, שהחל את קריירת המשחק בליל, אמנם הועזב בתום העונה הראשונה (מקום חמישי) עקב סכסוך לא ברור עם חלק מההנהלה, אבל הוחזר כעבור שבועיים במצוות הבוס מישל סיידו. בעונה שעברה זה הסתיים במקום הרביעי, והעונה - אחרי 23 מחזורים - מובילה ליל את הטבלה ביתרון חמש נקודות על רן. נכון שבצרפת הכל אפשרי, אך כפי שפסק מישל באסטוס, המגן הברזילאי שפרץ בליל ועבר לפני שנה וחצי לליון: "אם הם לא יעשו שטויות ויחרבנו לעצמם את העניין, הם יהיו אלופים".

אלא שליל מודל 2011, כאמור, היא יותר מסך תוצאותיה. בליגה בה ממוצע ההבקעות הוא הנמוך מבין הליגות הגדולות באירופה, המוליכה זוהרת במשחקה ההתקפי. בשנה שעברה היא כבשה 72 שערים, יותר מכל קבוצה. השנה הבקיעה 42 פעמים, לפחות שמונה שערים יותר מכל מתחרה פוטנציאלית בצמרת ובשוליה.

שילוש קדוש

ההצלחה נובעת משילוב בין טקטיקה התקפית לשחקנים שמסוגלים להוציאה לפועל במערך ה-4-3-3 של גארסיה. גרביניו משמאל, מוסה סואו במרכז ואדן הזארד בימין הם טריו קטלני. "יש להם שלושה כלי נשק אוטומטיים בחלק הקדמי", אמר מגן לאנס, אלדין יחיא, אחרי הפסד בדרבי של הצפון.

גרביניו נשמע שם ברזילאי, אבל מדובר בעצם בכינוי שהוצמד לגרבאיס יאו קוסאי, הקיצוני של חוף השנהב, לאור יכולתו. העונה הוא הבקיע 11 שערי ליגה. סואו הוא אולי הפתעת העונה בליג1. מי שידע הצלחה מוגבלת ברן, מדהים כעת את צרפת וצועד בראש טבלת מלך השערים בליגה עם 16 כיבושים. העונה הוא גם הפך לחלוץ פותח בנבחרת סנגל. ובעת הצורך, תמיד אפשר לשלוף מהספסל את פייר אלן פראו, שמצא את הרשת שבע פעמים.

הזארד בן ה-20 צנוע יותר בכיבושים (שלושה בליגה), ומפצה על כך בעשרה בישולים. הוא אמנם בלגי, אך גדל קילומטרים מליל, משחק בקבוצה מנערות, נכלל בבוגרים כבר בגיל 16.5 וכעבור שנה ערך הופעת בכורה בנבחרת בלגיה. לפני שנה וחצי ראה אותו זינאדין זידאן לראשונה והצהיר: "הייתי לוקח אותו לריאל מדריד בלי היסוס". בגובה 1.70 מטר בלבד ועם טכניקה אדירה, מספר 10 על הגב ונטיות ביישניות, לא פלא שיש המכנים אותו "מסי של ליל".

כל מסי זקוק כמובן גם לתמיכה ראויה. יחיא, השחקן שדימה את התקפת ליל למכונות ירייה, טען כי ל"מסטיפים" (סמל הקבוצה הוא הכלב האימתני) גם יש את "הקישור הטוב בצרפת". זו אולי הפרזה, אבל גם במרכז השדה של ליל מתגלה שילוב מצוין בין שלושה: הקשר ההתקפי יוהאן קבאייה, שגדל בליל; הקפטן ריו מאבובה, אקס בורדו והנבחרת, שמתפקד כקשר אחורי; ופלורן בלמונט, שפורח בתפקיד 50-50. "אנחנו מסוגלים לתקוף כל קבוצה מבלי להיחשף למתפרצות", ניתח גארסיה לאחרונה. תוסיפו לכך החזקת כדור באחוזים נכבדים, ושוב יש מי שנזכר בברסה. גם על החלק האחורי גארסיה לא יכול להתלונן. בשער ניצב מיקאל לאנדרו, לשעבר בנבחרת; המגן הימני מתיו דבושי, שגדל בקבוצה, נותן עונה נפלאה; והבלם אדיל ראמי, שבקיץ יעבור לוולנסיה, תופס מקום גם בהרכב של הטריקולור.

אין מתנות

ראמי וקבאייה הפכו העונה למוזמנים הראשונים של ליל לנבחרת צרפת מזה 31 שנה. הדבר מצביע על הפוטנציאל והיכולת, אבל מנגד, כפי שאומר גארסיה, "אין לנו ניסיון במירוץ אליפות וזה דבר חשוב מאוד". לאנדרו הוא השחקן היחיד בליל שטעם אליפות, וגם זה היה לפני עשור. "יש פה קבוצה נפלאה ומגובשת שמשחקת כדורגל מלהיב. מאז שהגעתי לכאן חזר לי החשק למשחק", הוא אמר ברמז ברור לסן ז'רמן, בה שקע.

המירוץ בצרפת אינו היחיד שמעסיק את ליל. במפעלים האירופיים, גארסיה הפסיד רק באחד מ-11 משחקיו הקודמים עמה והקבוצה ניצחה בשבעה משמונת משחקיה הביתיים האחרונים. הערב, ללא ראמי הפצוע, היא תארח את פ.ס.וו לאחד משני המשחקים המסקרנים של שלב ה-1/16 בליגה האירופית. המוליכה הצרפתית מול המוליכה ההולנדית.

מנגד, ההגרלה הקשה בסיבוב הזה והבא אחריו - המנצחת תפגוש את ספורטינג ליסבון או ריינג'רס - גררה המלצה בעיתון מקומי לא להתאמץ ולהתרכז בליגה. אבל גארסיה בן ה-46 אינו מתכוון לוותר מראש. לא סתם רואה בו איימה ז'אקה, מאמן הנבחרת לשעבר, הדבר הגדול הבא בצרפת. "אנחנו", מבהיר גארסיה, "עולים לנצח בכל משחק ולהשיג כל מה שניתן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#