בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהרובוטים ישתלטו על משרותיהם של עיתונאי הספורט

התקשורת אשמה? בקרוב היא תשלם, כשהרובוטים ישתלטו על משרותיהם של עיתונאי הספורט

תגובות

אבי היה מסדר פינים. הוא העמיד פינים של באולינג בעזרת הידיים בפורט-וויין, אינדיאנה, עד שגאון שטני בשם גוטפריד שמידט המציא את מציב הפינים האוטומטי, שהעלים את הפינים ואת מסדריהם ביעילות חסרת רחמים.

רובוטים תמיד היו שם כדי להשיג אותנו, במיוחד בספורט. בשנות ה-90' של המאה ה-19, מכונת הכדורים של מרצה למתמטיקה בשם צ'רלס הינטון - רובה עתיק שיורה כדורי בייסבול, בערך - הפחידה עד מוות את החובטים שניצבו מולה. שופטים בני זמננו יראים מהתוכנה המדמה את אזור הסטרייק, המשקיפה מבעד לכתפיהם ומבדילה בין הגשה מדויקת לפסולה עד לרמת חלקיק השערה. כשהמחשב של IBM, "כחול עמוק", ניצח את אלוף העולם גארי קספארוב בשנת 1997, העמידו המכונות את האדם בפני שחמט.

עכשיו, הרובוטים בעקבותיי. חברת תקשורת חדשה בשם Statsheet מפעילה 345 אתרי כדורסל מכללות, אחד לכל קבוצה בליגה העליונה. כל אתר - כולם נגישים דרך אתר האינטרנט של החברה - מציג סיקור של המשחקים. כל אחד מאותם סיקורים לא נכתב על ידי בן אנוש, אלא על ידי תוכנה חורשת רע שמטרתה אחת: להרוג את עיתונאי הספורט.

"לא, לא, לא", אומר מייסד החברה והעומד בראשה, רובי אלן, "אני אוהב עיתונאי ספורט. אני לא רואה אותנו כמחליפיהם". אז למה אני מרגיש כמסדר פינים שהולך ונחנק על ידי מסדר צפנים?

בכתיבת הסיקורים, הרובוטים של Statsheet נשענים על מאגר של אלפי ביטויים, ממש כמוני, אלא שלכותב-רובוט ישנו מקום אחסון גדול יותר מאשר לכותב האנושי. "כולנו לומדים לכתוב בכיתה ב'", אמר מאמן המכללות בובי נייט על עיתונאי הספורט, "רובנו ממשיכים לדברים אחרים". או כמו שאלן מנסח זאת: "בשלב זה של חיי, אני כבר לא אשתפר יותר ככותב. התוכנה שלנו יכולה בהחלט לעשות את זה".

אם זה נכון, אנחנו עשויים לעמוד בפני תור הזהב של עיתונות הספורט, אם כי עיתונאי ספורט לא יהיו שם. בספורט, החלפת מקצוענים במקבילות אוטומטיות עשויה להפיח רוח חיים. עד שאואן סמית' החליף ארנבים אמיתיים במכניים, לא היו לנו מירוצי כלבים. אם סיפור ללא כותב נשמע אבסורדי, כך גם מרכבה ללא סוס - מכונית, בשבילכם.

למי אכפת מאתנו?

כמו מציב הפינים האוטומטי של שמידט, כותב הצללים של Statsheet הוא חסר רחמים ומיומן כאחד. הסיקורים נכתבים מיד לאחר שנתוני המשחק מוכנסים למאגר הסטטיסטי של החברה. הקטעים מלאים בסטטיסטיקה, מתומצתים, חסרי רגשות ונקראים לעתים כאילו תורגמו מיפאנית ("רגשותיהם של אוהדי פרובידנס עלו על גדותיהם בשני המשחקים האחרונים", החל סיקור ניצחון הנזירים). באותה נשימה, הסיפורים נקיים ומותאמים.

הרובוט עדיין לא מצחיק כמו ג'ים מורי או לירי כרד סמית', אך הוא כן יוצר. תפוקת העבודה חסרת התחתית שלהם, שניתנת בחינם, מבעיתה את הכותבים המקצועיים, אלה שהגדרת תפקידם היתה תמיד מעט משונה. או כפי שהקולגה שלי, ליי מונטוויל, אמר פעם על המקצוע: "זה לא באמת ספורט, וזו לא באמת כתיבה". הסגנון הזה, ה"לא באמת כתיבה", מושלם עבור היד הלא ממש אנושית. עכשיו היא כותבת את סיקורי המשחק שלנו וחותמת את גזר הדין שלנו.

האם למישהו אכפת? כשאדם מתרגל לאוטומטיות, האם זה משנה לו כלל ועיקר שהקול האנושי נעדר מעמודי הספורט שלנו? אלן חושב שבין 80% ל-90% מקוראי האתר שלנו לא יקדישו כל מחשבה לשאלה מי כתב את הסיפור שהם קוראים. החברה מתכננת לדווח בסופו של דבר על כל ענפי הספורט המרכזיים, כמו גם על חדשות כלכלה ועל מזג האוויר. "כל מה שמסתמך על סטטיסטיקה", אומר המנכ"ל, המודע לכך שמספרים הפכו לקו החיים של המכורים לפנטזי-ליג, שזקוקים לאינפוזיה יומית כדי לשרוד. תנו להם סטטיסטיקה - מהר ככל האפשר.

לחרדים מהשתלטות הטכנולוגיה נשמע כאילו Statsheet, ממטה החברה בצפון קרוליינה, מתכננת להשתלט על העולם. יש שתי דרכים בהן יכולים עיתונאי הספורט להגיב. אנחנו יכולים לעשות כלום ולקוות שהפרוזה האנושית שלנו תשבה לבבות בשל עתיקותה, כמו רקמת רטרו מחיי האיצטדיונים דוגמת לוח התוצאות בריגלי פילד או החבורה האחראית להזזת שרשרת היארדים - שניהם שם בעיקר לצורך הנוסטלגיה שבדבר.

אפשרות נוספת היא להביס את רוחות הרפאים, הכפילים של האדם החי. אלן אומר כי הרובוט עושה לנו שירות, שהוא "כותב את הסיפורים שקרוב לוודאי שאתה לא אוהב לכתוב בכל מקרה". שאלתי אותו האם החברה שלו היא כמו תאגיד טיירל, אותו קונגלומרט זדוני מהסרט "בלייד ראנר", שבנה רפליקות של בני אדם עבור המשימות הבזויות של המין האנושי וניצודו על ידי הריסון פורד. "לא", הוא אומר וצוחק, "עדיין לא".

במאה ה-19, פועלי הטקסטיל של בריטניה ביקשו להרוס מכונות אריגה מלאכותיות לפני שמכונות האריגה המלאכותיות יהרסו אותם. אלא שהשבת מלחמה שערה לא עזרה לאורגים, וסביר להניח שלא תעזור לעיתונאי הספורט. כפי שאחד הרובוטים של רובי אלן עשוי להגדיר זאת, מחזק עשורים של מכונות מדע בדיוני: "ההתנגדות היא חסרת ערך".



תצלום: גטי אימג'ס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#