בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית"ר ירושלים: האריה לא ישאג ואיש לא יירא

בית"ר ירושלים מכרה את כל הכוכבים שלה ואיבדה על הדרך רבים מאוהדיה, שכועסים בין השאר על היו"ר, על השחקנים שנותרו ועל חלק מחבריהם ליציע. בינתיים, הקבוצה שלהם מתקרבת לקו האדום, אך המושיע לא נמצא ובטח שלא משמיע קול

תגובות

פעם הם היו קורעים את הגרונות בעידוד ומלווים את הקבוצה באלפיהם לכל המגרשים בישראל במקרה הטוב, נתלים על הגדרות ומקללים את כל העולם במקרה הפחות טוב, אבל בכל מקרה לא היה לאף אחד ספק - בבית"ר ירושלים, האוהדים הם מרכיב חשוב, אולי הכי חשוב. שלשום, למשחק מול אשדוד בטדי, הגיעו 3,500 אוהדים.

בית"ר, שבע נקודות מהקו האדום, ודאי היתה יכולה להיעזר באוהדיה כדי להתעודד ולהשתפר, לקבל מהיציע את היתרון על היריבות בתחתית. אך מסתבר שהקטסטרופה ביציעים משפיעה גם על מצבו הכלכלי של המועדון. על פי נתוני הקהל במשחקי הבית עד כה, צופים ברשות לבקרת התקציבים כי בית"ר תסיים את העונה עם גירעון של עד שני מיליון שקל. "העונה יש ירידה משמעותית בהכנסות של בית"ר, וזו הסיבה לכך שנמנע מהמועדון להתחזק בחלון ההעברות", טוען עפר אורליצקי, יו"ר הרשות.

אחת הסיבות להיעדר הקול מהיציע טמונה בקרע שבין חלק מהאוהדים למועדון. כבר בתחילת השנה, בעיקר בעקבות מכירתו של עידן ורד למכבי חיפה, החלו חלק מהאוהדים ביציע המזרחי (בעיקר אלה מארגון "לה פמיליה") לקלל את היו"ר איציק קורנפיין בשלבים ארוכים של משחקי הבית. מנגד, עמדו ביציעים האחרים תומכיו של היו"ר ויצאו להגנתו. מלחמה נפתחה, והמתרחש על הדשא בטדי הפך לחלק שולי, בין אם הקבוצה ניצחה ובין אם הפסידה.

"אני מודע לזה שהבעיות בין האוהדים לקורנפיין החלו בעקבות השחרור שלי", אומר עידן ורד, "אני לא אשם, לא היתה לי שליטה על זה. האוהדים עשו הכל כדי שאשאר, אבל בבית"ר עשו הכל כדי שאעזוב. האוהדים ראו בי מנהיג, שחקן נשמה, האמינו שאני אהיה השחקן שיוביל אותם העונה, אבל במועדון טענו שאם לא אעזוב - אגרום לפירוק. מה, אני אשם שאוהדי בית"ר אוהבים אותי ויצאו נגד היו"ר?".

בקהל מאמינים כי קורנפיין לא עשה דבר כדי להחזיק את הראש של הקבוצה מעל המים. את השחרור של ברק יצחקי למכבי תל אביב, טוענים האוהדים, לא ניתן היה למנוע. אבל את טוטו תמוז או את ורד, שהיה אהוד במיוחד על יושבי היציע המזרחי, אפשר היה לנסות להשאיר ולו כדי למנוע את מלחמות האוהדים. "קורנפיין חשב שאם הוא ישחרר את הכוכבים ויעלה שחקני נוער לקבוצה, הוא יזכה באהדת הקהל ויוביל את בית"ר למקום טוב בפלייאוף העליון", אומר שחקן עבר במועדון, "הוא לא קרא נכון את המפה". מבית"ר, אגב, לא נמסרה אמש תגובה לנאמר בכתבה.

אליק הראל היה ממובילי קבוצת האוהדים שגייסה בתחילת העונה אוהדים כדי ליצור בבית"ר מודל המזכיר את הפועל תל אביב בכדורסל והפועל קטמון בכדורגל. "היתה הירתמות יוצאת מהכלל והוכחנו שיש למעלה מאלף אוהדים שמוכנים לתרום כסף ולהצטרף לניהול המועדון, אבל לא היתה נכונות לצרף אותנו", אומר הראל, "אין בבית"ר גורם שמעוניין בשיתוף פעולה. הבריחה של האוהדים והאדישות שלהם נובעת מהאווירה שמשרה מהמועדון. היו"ר משדר אדישות, השחקנים משדרים אדישות, המצב גרוע וכולם בשלהם. הקהל מבין שאין עם מי לצאת לקרב. זה התחיל עוד בעונה שעברה, העונה זה רק בולט יותר. במקום לקלל ולהשתולל, האוהדים אדישים. הגרעין השרוף עוד מגיע, אבל האוהדים שגרים מחוץ לירושלים מעדיפים להישאר בבית".

קורנפיין, ראוי לציין, נהג להתעלם מקריאות האוהדים ורק בשבועות האחרונים הסכים להיפגש עם ראשי "לה פמיליה" לפגישה שהוגדרה חיובית. ובכל זאת, רוב האוהדים, חלקם לא שייכים לארגון המדובר, עדיין זועמים. "ההנהלה והשחקנים משדרים אווירה של הליכה מוקדמת לים", אומר אדם גלעד, המכנה עצמו "אוהד שפוי", "יש סביב הקבוצה אפתיות וזה משפיע על הקהל. האדישות הזו לא אמורה להפתיע, יש חוסר עניין בבית"ר. המנהלים של המועדון לא תחזקו את הקשר עם הקהל ויש לזה השלכות חמורות. בכל זאת, אני מאמין שאם ניגרר למאבקי תחתית רציניים, רבים מהאוהדים יחזרו".

ברוכיאן ובן שושן אשמים?

די ברור כי לא העימות בין האוהדים לקורנפיין הוא הגורם היחיד למיעוט הקהל ביציעים. למרות הקריסה הכלכלית והשחרור הסיטוני של כוכבים, ציפו האוהדים לקבוצה לוחמת, "בית"רית", שתפצה בזיעה ותגיר דם על הדשא. "כשהאוהדים רואים את אבירם ברוכיאן ועמית בן שושן עושים טובה שהם משחקים, הם מתייאשים", אומר אודי רובוביץ', הקפטן האגדי, "הקהל מרגיש שהשחקנים לא שמים על הקבוצה והוא לא טיפש.

"אין בבית"ר זהות, אין חיבור, אין אותנטיות. הכל הפך מלאכותי, סינתטי. זה נראה כאילו השחקנים באים למשחק, מפסידים והולכים הביתה כאילו לא קרה דבר. פעם האווירה היתה מפחידה, הביתיות היתה משהו מיוחד, קבוצות היו פוחדות להגיע. היום בקושי סופרים אותנו. אתה רואה משחק של בית"ר בטלוויזיה ושומע דיבורים של שחקנים מרוב השקט".

בתקופות היפות עליהן רובוביץ' מדבר, היו אוהדי בית"ר ממלאים את כביש 1 בדרך למשחקים בטדי. בבתי הקפה, מחוץ לאיצטדיונים וביציעים התפתחו חלק מהאוהדים לדמויות מיתולוגיות, דוגמת סימיקו, נומה ואחרים. "בכל תקופה היה לבית"ר שחקן גדול, מנהיג, שסחף אחריו אוהדים רבים", אומר ירון צדקיהו, שהוכר בעבר כ"צדקיהו מהחמוצים", "פעם זה היה מלמיליאן, אחר כך אוחנה, ועכשיו תלו האוהדים תקוות בברוכיאן. אבל ברוכיאן הוא לא רק לא מנהיג, הוא גם מפגין יכולת רעה ולעתים נראה שלא אכפת לו".

ויקטור לוי, חלק משלישיית "שוקולד מנטה מסטיק" בבית"ר של שנות ה-70', מחזק: "האוהדים האמינו בברוכיאן ובבן שושן, אבל הבינו שזה לא מוביל לשום מקום. נראה שהשחקנים עצמם לא יודעים מה קורה סביבם והם מבזים את המועדון. בגלל זה פעם היו שיירות של אוהדים מאשדוד ובאר שבע והיום הם מעדיפים להישאר בבית. אם השחקנים היו נותנים את הנשמה ומפסידים, האוהדים היו נשארים".

לעמית בן שושן, אחד השחקנים שמואשמים על ידי האוהדים ושחקני העבר באדישות, יש הסבר משלו לירידה בכמות האוהדים. "מטבע הדברים", אומר קשר בית"ר, "אחרי שהיו לבית"ר שנים עם כסף גדול, כוכבים ותארים, הקבוצה הנוכחית מספקת פחות עניין, ההתלהבות ירדה ולכן מגיעים פחות אוהדים. אנחנו לא מציגים כדורגל טוב, אבל זה מציק לנו כשאומרים שאנחנו לא מתאמצים ונלחמים. אנחנו רוצים, נלחמים ומתאמנים מצוין.

"מצפים מברוכיאן וממני להוביל את הצעירים ואני יודע שאנחנו מאכזבים, אבל אנחנו עושים הכל כדי להחזיר את ההתלהבות, משקיעים הרבה שיחות. האוהדים צריכים להבין שמכירת הכוכבים נועדה להציל את המועדון. אנחנו זקוקים לקהל. זו תקופה קריטית ואנחנו חייבים שהוא יחזור לתמוך בנו".

על פי כמה משחקני העבר, קורנפיין היה יכול לגרום לשינוי היחס כלפיו אם היה מצרף להנהלת המועדון שחקני עבר וסמלים של המועדון. "כשאני חושב על מצבה של בית"ר, אני רועד", אומר המגן הימני המיתולוגי של הקבוצה, יוסי חכם, "אני ממש בוכה. אני מדבר כל יום עם אוהדים, ונמאס לכולם לאכול את הלב. אני מאשים את ההנהלה. זו בושה וחרפה שאני, כל חיי שחקן בית"ר, לא רואה את המשחקים שלה אפילו בטלוויזיה. היום רק מזוכיסטים מגיעים לטדי".

פעם האוהדים האלה היו מושא למערכונים של הגשש החיוור, אבל יצחק ז'אנו, אחד מגדולי שחקני הנשמה של המועדון לשעבר, מתקשה לראות את הימים האלה חוזרים בקרוב. "על מי הם ישרפו את המועדון? על אלי דסה? על אבי ריקן? על שי חדד?".



האדישות שולטת ביציעי בית''ר. ''הקהל מבין שאין עם מי לצאת לקרב'', אומרים האוהדים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#