בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליגת העל בכדורגל: הפועל ת"א ברצלונה, מכבי ת"א מלאגה

רבים ממכרי הם אוהדי הפועל ת"א. אך אלו, עם פריחתה של האימפריה האדומה, מרשים לעצמם לרמוס את הסטטוס קוו השברירי בין הצהוב לאדום

תגובות

החיים אינם פיקניק. בכל יום אנו חווים צרות וסובלים מבעיות בשלל תחומים. בלית ברירה אנו לומדים לחיות עמן בשלום, תוך תקווה שבעתיד דברים יסתדרו, או לכל הפחות ישתפרו. מדובר באיזון עדין שאם יופר, ההשלכות עלולות להיות הרות גורל.

עבורי, בין כל הצרות שחובקות את חיי, צרה חדשה מאיימת זה חודשים להפר את אותו איזון. עמי, ככל הנראה, רבים מאוהדי מכבי. מקור הבעיה הוא, כמובן, כישלונה המתמשך של הקבוצה. אך הבעיה אינה הסבל שאנו חווים מיכולתה על המגרש - הלוא צרה זו מלווה אותנו כבר שנים רבות - אלא הצלחתה של היריבה העירונית והישגיה המחווירים של מכבי לעומתה. ולא ההצלחה של הפועל עצמה היא שמאיימת להפר את האיזון הנפשי שבתוכו אנו מתקיימים, כי אם העובדה שלרובנו, כך לפחות אצלי, חברים אוהדי הפועל.

עד מתי אדומים יעלוזו? (תצלום: שרון בוקוב)

כן, רבים ממכרי - חלקם אף חברים טובים ומקצתם חברים קרובים מאוד - הם אוהדי הפועל. את חלקם אני מכיר עוד מימי בית הספר היסודי, אחרים מתקופות התיכון והצבא, ואת השאר הכרתי בשנים האחרונות, במסגרת העבודה או בנסיבות אחרות. לאורך השנים, כמעט תמיד ההפרדה היתה ברורה. במגרש - עוינות ושנאה עזה; ביחסים האישיים - חיבה, לעתים אהבה גדולה.

בימים שלפני דרבי מיעטנו לדבר. בימים שאחרי, מתוך כבוד הדדי בלתי כתוב, היה ברור לשני הצדדים שמותר לזרוק הערה או שתיים בכדי לבטא את שמחת הניצחון, אבל אחר כך חוזרים לשגרה. פעם זה הייתי אני, פעם הם, וכך נשמר לו הסטטוס קוו. מכבי בונה גלאקטיקוס, שייע מציל את הפועל מירידה. מכבי נלחמת בתחתית, הפועל מחתימה את גיא לוזון. מכבי בצ'מפיונס ליג, הפועל לוקחת גביע. ואז, אאוט אוף דה בלו, הפועל הפכה לאימפריה.

כיום חברי האדומים מרשים לעצמם הכל. הם שולחים לי אס.אם.אסים מטריפים אחרי משחקים, בפאב הם מדברים על המצב ביהירות כמו היו ברצלונה ואנו מלאגה, ואפילו בפייסבוק הם מתגרים עם סטטוסים - מבדרים לכאורה - כגון "חנן ממן שם אחד בלב, חנן ממן אותך אני אוהב". כל זאת, כשאנו נאלצים להסתפק בפירורים. זה מקומם, זה בלתי נסבל, זה נמאס. אחים יקרים, אני אוהב אתכם. אבל לכו להזדיין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#