בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליגת העל בכדורסל: הפועל חולון, סרט מלחמה

פרנקו חושש מהרגע שיישאר עם ארבעה שחקנים על הפארקט, מורן רוט מכין סנדוויצ'ים בדרך למשחקים, וגיוס שתי חמישיות לאימון היא מטלה יומיומית. בין הצרות הכלכליות והמקצועיות, ההפתעות שמחוללת הפועל חולון (כמעט גם ביד אליהו) מציפות את חברי ההנהלה/אוהדים בנוסטלגיה. לו רק נשרוד את העונה, הם מבטיחים, הפעם באמת נפעל לשחזר את שנות ה-80', עם "חממה לשחקני בית ושלושה זרים מקסימום. ראינו שאפשר"

תגובות

רגע לפני תחילת אחד מאימוני אמצע השבוע, מתכנסים שחקני הפועל חולון - מה שנותר מהם, לפחות - ומוחאים כפיים. האם מדובר ברוטינה קבועה של החבורה, כזו שליוותה אותה גם בימים טובים, יציבים יותר, או במחווה מדרבנת חדשה המותאמת במיוחד לצרכי קבוצה שמגרדת את עצמה עד קצה גבול היכולת ונשארת לעמוד? לא משנה. בהפועל חולון של חודש פברואר, מחיאות כפיים נשמעות אחרת, אמיתיות, מנחמות ומעודדות. באמת. כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם, בימים בהם ה"כולם" הולך ומתקרב כמותית באופן מדאיג לעבר האחד.

ארבעה מהם - עמית בן דוד, ניר כהן, ריץ' מלצר וקאסיב פאוול - הולכים יחד דרך ארוכה, עוד מתחילת העונה. בחולון של ימים אלו, זו המשליכה את תכולתה החוצה כמו סירה שרק כך תמשיך לצוף על פני המים, בהחלט מדובר בדרך ארוכה. נמצא עמם אלכס צ'רנוביץ', ששותף לניצחון על מכבי ראשון לציון ונחשב כבר עתה לשחקן מן המניין, ועידו סטולרו, שבעונתו הראשונה בליגת העל כבר מתדפק על דלתות החמישייה.

שון דניאל הפצוע יושב על הספסל, מורן רוט כלל לא מגיע, וג'יימי ארנולד יצטרף מאוחר יותר בבגדים אזרחיים, שחורים, ויצפה בחבריו מתרגלים משחק מעבר בזמן שהם לא יודעים מה יהיה מחר. בקושי יש מספיק שחקנים - לפחות כאלו שבחולון מוכנים גם להעלות לפארקט - בשביל להרכיב חמישייה אחת, כל שכן שתיים הנדרשות כדי לממש את יעודו של האימון כסימולציה של משחק.

"אי הוודאות היא כיום הדבר הכי ודאי בקבוצה", אומר ניר כהן, "זה לא שאנחנו באים לאימון ואומרים 'וואו, תראה מה זה, אנחנו רק שמונה שחקנים שבאמת יכולים לשחק והשאר רק משלימים שתי חמישיות'. אנחנו קבוצת כדורסל כמו כל קבוצה אחרת, מקצוענים עד הסוף, ודני פרנקו מכין אותנו מצוין ומסביר לנו שעכשיו כל אחד פשוט צריך לתת את הכל, ולפעמים גם מעבר לזה".

"רק חסר לנו שפרנקו יעלה לשחק כדי שנוכל לסגור שתי חמישיות לאימון", אומר בייאוש אמיר מזרחי, אחד משלושת חברי העמותה שהרכיבו האוהדים. העמותה הזו מנהלת את הקבוצה, שלדבריהם החלה את העונה עם בור תקציבי של שני מיליון שקלים.

במלה: מקצוענות

אל דאגה, המצב לא עד כדי כך גרוע. כעבור מספר רגעים מציג המאמן בשמותיהם הפרטיים את הרביעייה שתעזור היום ?(מה יהיה מחר אין איש יודע?) לגרעין שניצח במלחה וגבר על ראשון לציון, לקיים אימון כסדרו. נעים מאוד. או שלא.

"אנחנו מקצוענים", מסביר פרנקו את ההבדל בין הרוטינה היומיומית הקשה לרגע הקסום הזה בשבוע - 40 דקות אורכו, ולפעמים חמש נוספות של הארכה - בו הקבוצה שלו עושה בדיוק ההפך ממה שכולם מצפים, "אבל לאורך זמן זה משהו שבוודאי יתנקם בנו. היום אנחנו מתגלגלים מכוח האינרציה, אבל גם אם נחזק את הקבוצה בחבר'ה צעירים, עדיין עזבו אותנו שחקנים זרים. אף ישראלי שנביא כרגע, בטח אם מדובר בצעיר, לא ייקח את הקבוצה על הכתפיים כמוהם".

"סביר להניח שנמשיך לנצח גם ביד אליהו, אבל אחרי זה אני מניח שיהיה לנו כבר יותר קשה", אומר יענקל'ה הרן, גם הוא חבר הנהלה. הומור זה חשוב. הומור גם לא קונים בכסף. הרן מגדיר את שעובר על הקבוצה בשבועות האחרונים כ"מעז יצא מתוק" ומציין בטבעיות שבזמנים קשים אנשים מגלים תעצומות נפש. פרנקו, שמכיר את המתרחש מאחורי הקלעים של ההצגה אותה רואים כולם בטלוויזיה, נשמע באופן טבעי מעט אחרת.

תכנית הבראה - כנראה שם מכובס לקיצוצים בשכר ובדברים נוספים - שנרקמת בימים אלה בשיתוף ארגון השחקנים אמורה לדאוג לכך שגם אלו שנמצאים כאן עכשיו לא יתפזרו לכל עבר, אך פרנקו כנראה לא ייקח בה חלק. "אני לא יודע מבחינת אחרים, אבל מבחינתי זה בוודאי לא יקרה", הוא אומר, "אין לי קשר לתכנית ההבראה. אני שכיר באגודה ולא מנהל במקום. עם כל האהבה, ויש אהבה, מזה אני מפרנס את המשפחה שלי. שיעשו תכנית הבראה איפה שאפשר, לא איפה שאי אפשר".

אפשר ואי אפשר הם מושגים יחסיים בפינת הרחובות אחד במאי וההסתדרות. מקצועית, כנראה שהכל אפשרי. "לא הופתעתי ולא לא הופתעתי", מתייחס פרנקו לניצחונות האחרונים (עד ההפסד המכובד אתמול), "ידעתי שכל עוד נישאר עם חמישה שחקנים על הפארקט אז נהיה בסדר, ויהיה לנו סיכוי לנצח במלחה ואת ראשון ובכל משחק אחר. אבל ברגע שזה לא יקרה, ברור שאתה חושב על הרע מכל, שאולי אפילו תישאר עם פחות מחמישה שחקנים על המגרש. אתה מנסה לתמרן - לפעמים מצליח ולפעמים זה לא בשליטתך".

נושאי הלפיד

עכשיו, עם שני זרים בלבד, מנסים כולם להפוך את האילוץ לאידאולוגיה. הרן מודע לכך שלאורך שנים דיברו בחולון בערגה על שנות ה-80' של ישראל אלימלך, מוטי דניאל, ניב בוגין והכנופיה, אבל אף פעם לא באמת עשו משהו בנידון; תמיד החתימו זר, ועוד אחד, רגע לפני הג'אמפ הראשון.?

כעת, כמו משמים, התגלגל לידיהם מין כדור לא מוכר, מתחנן שרק יתפסו אותו ויזרקו לסל. הפעם הם נשבעים לא לפספס. "אמרו שנות ה?80', אבל רק מתוך געגוע", מסביר הרן, "לא ממש פעלו למימוש החזון הזה. עכשיו זה ישתנה".

"זה לא איזה פטנט, אבל ברגע ששני שחקנים עזבו, פתאום אתה רואה שסטולרו לא מצוין רק באימונים אלא גם במשחקים, ויכול להפוך לשחקן לגיטימי", מסכים מזרחי, שכבר בונה בראשו את הסגל לעונה הבאה, "זה כבר לא אילוץ, ולא משנה שאנחנו צריכים כרגע 700 אלף שקל ומחפשים לקחת הלוואה. אם נעבור את העונה הזאת בשלום, אז זה כבר יהפוך לקו המנחה שלנו. ראינו שאפשר ככה. בשנה הבאה הקבוצה תהיה על טהרת הישראלים, עם שלושה זרים מקסימום - לא חמישה, לא שישה ולא מאה. מאז ומעולם היתה הפועל חולון חממה לשחקני בית. בדרך השתנה משהו בתפישה הכללית, ולא לטובה".

אז מורן רוט ("אני לא מעודכן במה שקורה עם ההנהלה"), שבדרך לירושלים הכין סנדוויצ'ים, הפך היום, אולי בעל כורחו, מכדורסלן מצוין לפורץ דרך. הוא וחבריו, שלומדים עכשיו כלכלה פרקטית לצד תרגילי כדורסל, נושאים את הלפיד עבור השחקן הישראלי במין מעבדה מיוחדת. שפנים גבוהים במיוחד. גם אם הם יישרפו, האחרים ירוויחו.

"לפני ששחררו לנו שני זרים וחיכינו לחזרה של ארנולד, היינו מדברים על הגעה לפיינל?פור ואולי אפילו למעלה מזה", מסביר רוט אבסורד מהו, "אבל עכשיו, אחרי שני ניצחונות על ירושלים וראשון, שלמעשה קירבו אותנו לשם, אף אחד לא חושב על פיינל?פור אלא רק על המשחק הבא. עכשיו כל ניצחון זה הישג ולא משנה נגד מי. אבל בכל סיטואציה צריך להסתכל על הצד החיובי. אם בגלל המצב הזה נתרום משהו לשינוי הכדורסל הישראלי, אז אני מוכן לקחת את זה עלי".

גם מכבי למדה

45-32 לחולון במחצית ביד אליהו. אולי הרן ידע על מה הוא מדבר, וזו כלל לא היתה בדיחה. אולי אין בדיחה מצחיקה מספיק כדי להכריע גם את המציאות עמה מתמודדת הקבוצה בחודש האחרון.

מספיק חצי מילאן מצ'באן כדי לסגור את כל הבור התקציבי של הרן ומזרחי, ובכל זאת, מול שמונה שחקנים ו-400 אוהדים ביציע, דייויד בלאט מזיע כמו היה בתוך תנור. מדי שתי דקות בערך לוקח מאמן מכבי תל אביב פסק זמן, כדי למנוע מקבוצתו להפוך לעוד חוליה בשרשרת החיסול של מה שנשאר מחולון.

עשה מה שעשה, זה הצליח. מכבי שלפה את פארגו ופרקינס מקצה הספסל, חולון את סטולרו ודניאל, ובסיום הרבע השלישי כבר הובילה המארחת בשש נקודות. בסופו של דבר, אחרי רבע רביעי צמוד, מכבי ניצחה 85-79, אבל חולון לא הפסידה. אין כזה דבר בחולון של העונה הכל יכול להיות.



דני פרנקו מוציא עוד אימון לדרך.


מי יודע אם יהיה כזה גם מחר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#