בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיני המתבונן: דברים שרואים מכאן

לקלישאות הקפיטליסטיות של שרון ניסים, האני מאמין של אייל לחמן והמציאות האומללה של יובל נעים ביציע הריק ברמת גן, לא היה סיכוי להאפיל על החוויה המענגת במשחק בין באיירן לדורטמונד

תגובות

1. הכסף של שרון ניסים

שרון ניסים ואייל לחמן שידרו בשבת את המשחק העצום בין באיירן מינכן לבורוסיה דורטמונד באחד מערוצי צ'רלטון (אני אף פעם לא זוכר מה זה ספורט 1 ומה זה ספורט 2. אם אני לא טועה, הסדר הוא אבסורדי וספורט 1 ממוקם בממיר אחרי ספורט 2). אתייחס לשני משפטים שנאמרו במהלך השידור. הראשון של שרון ניסים, שאמר: "בשביל זה הם מקבלים לא מעט כסף". ב"הם" הוא התייחס לשופט הגרמני, שלא שרק למה שנראה לניסים כעבירה. הדברים נאמרו בפסקנות ובזעם ובתגובה ללחמן, שהתייחס לספק טעות בסלחנות מסוימת.

בתוך המשפט הזה, שנשמע לא מעט פעמים בשידורי הספורט בישראל, מתקיימת הנחה מוזרה לפיה אם משלמים לבעל מלאכה עבור מלאכתו, אין באפשרותו לטעות. ניסים מצפה כי מרגע שהופקדו כך וכך מארקים בחשבון הבנק של שופט כדורגל, כל טעות שיעשה מעתה ואילך תיזקף נגדו כלא לגיטימית. בתוך ההנחה הזאת מסתתרת עוד הנחה, לפיה מתקיים יחס ישר בין כמות הכסף שאדם מרוויח לאיכות קבלת ההחלטות שלו. כלומר, מה שקובע באותו חלקיק שנייה בו השופט צריך לתרגם את מה שראו עיניו לכדי שריקה, זו כמות המארקים שקיבל בתשעה בחודש: אם קיבל מארקים רבים, התרגום יהיה מדויק; אם קיבל מעט, סביר להניח שיטעה.

לחמן ונעים (למטה) מנסים לשווא להסיט את תשומת הלב מאליאנץ ארינה (תצלומים: רויטרס, ניר קידר ונמרוד גליקמן)

התפישה הזו, שמערבבת קפיטליזם וחוסר מודעות, מלמדת יותר על ניסים מאשר על השופט הגרמני. היא מלמדת שניסים שופט את המציאות אך ורק ביחס לתוצאה ואת התוצאה אך ורק ביחס לכסף. ניסים לא מאמין שאדם יכול לקבל החלטות טובות מבלי שיתוגמל על כך, או לחילופין שאדם יכול לקבל החלטות רעות אם תוגמל כראוי. על אותו משקל, ניתן להניח שניסים ישדר פחות טוב אם יקבל פחות כסף ויותר טוב אם יקבל הרבה כסף. מה שלכאורה מניע את ניסים ואת קשת יכולותיו זה התשלום, האתנן, ולא כבודו העצמי, האינטגריטי כלפי הצופים.

אני כותב "לכאורה", כי אני בטוח שיש פער בין האמירה של ניסים לבין המציאות שלו. אני מאמין שגם אם לא היה מקבל שקל אחד מסיבה כזאת או אחרת, ובכל זאת מחליט לעלות לאוויר, הוא היה משדר בדיוק באותה צורה ומבלי לגרוע מהצופה ולו פרט מידע אחד. ניסים צריך להיפטר מקלישאות קפיטליסטיות מבוססות מבחן תוצאה ולהפנים שבני אדם, ובתוכם גם שופטי כדורגל, טועים מדי פעם. גם אם הווילה בבוואריה נבנתה על חשבון איגוד השופטים של הבונדסליגה.

2. פריצת הדרך של לחמן

אייל לחמן אמר: "זו רק הוכחה שמי שהולך חזק לא סופג את המכה". את הדברים הוא השמיע לאחר ששחקן דורטמונד נכנס בצורה אלימה בשחקן של באיירן וקם מהדשא במהירות, בעוד יריבו נותר שכוב.

האמירה של לחמן היא למעשה תמצות האני מאמין שלו: כדי לא להיפגע, תפגע. ואם תפגע מספיק חזק, יש גם בונוס: לא יכאב לך. במובנים רבים, מדובר בפריצת דרך בכל הקשור להבנת המוח שעומד מאחורי טקטיקות מדכאות כדורגל שכאלו: מתברר שאלימות היא צעד מניעתי. התיקול האלים הוא כמו חיסון מפני... התיקול האלים.

כלומר: מתקיימת הנחת מוצא בלתי מעורערת שתיקול אלים יתרחש בכל מקרה, כעת השאלה היא מי יקדים ויבצע אותו. אם תבצע אותו ראשון, ובצורה אגרסיבית מספיק, מובטח שתצא ללא פגע. מתוך נקודת ההנחה הזאת, אפשר להבין טוב יותר מדוע השית לחמן על קבוצותיו השונות - מבני סכנין עד הפועל רעננה - משחק אלים, שבמכבסות מלים שפזורות ברחבי המדינה מכונה לעתים "אגרסיבי".

מסתבר כעת כי המשחק האלים לא נועד לפגוע ביריב, אלא להגן על התוקף. כמו שוודי אלן אמר פעם, "זה לא שנתתי לו אגרוף, הוא נכנס עם הפנים שלו ביד שלי".

3. התמונה של יובל נעים

במקביל למשחק המענג מגרמניה - איזה קצב, איזו טכניקה, איזו תמונה מרהיבה של קהל, של דשא, של אווירה - שודר המשחק בין הפועל פתח תקוה לבית"ר ירושלים. ספורט לאומי מקובל במקומותינו הוא להלין על פערי הרמות בין הליגה הישראלית לליגות באירופה ועל פערי החוויה האסתטית בין שני המוקדים.

ובכן, בדרך כלל איני שותף לתלונות האלו. אירופה היא אירופה והמזרח התיכון הוא המזרח התיכון. אליאנץ ארינה זה יופי, אבל אנחנו גרים בין מצרים ללבנון, מוציאים הון כסף על טנקים ומטוסים, מממנים אנשים שלומדים תורה, קולטים עלייה, מפריחים את השממה, מתכוננים ליום הדין, וכדורגל זה עדיין רק כדורגל.

אם כן, זו דעתי בימים כתיקונם. אבל בשבת, כשהעברתי לרגע מבאיירן-דורטמונד לפתח תקוה-בית"ר, המצלמה התמקדה ביובל נעים ביציע ריק ברמת גן, מתהלך מצד לצד כארי בסוגר, צורח על גורם כלשהו בחלל, מניף ידיים לכל עבר, פניו כעוסות וחמוצות במידה זהה. לצדו תומר סיני, ההוא שפוצץ איזה אוהד מכבי פתח תקוה לפני כך וכך ימים.

ובכן, כשצפיתי במחזות אלו, איני יכול לטעון שלא יצאו מבין שפתיי כמה מלים שקשורות בפער הזה בין מינכן לרמת גן. איני זוכר בדיוק את המלים, הדחקתי אותן כמה שניות לאחר שיצאו את חלל פי, אבל אם תתעקשו ארמוז שהן עסקו בשאלה המטאפיסית "למה לעזאזל נולדתי דווקא בפח אשפה הזה?".

השבוע שהיה - ראווה: סמפראס - אגאסי | לידיעת פדרר

ביום שלישי לפנות בוקר התקיים משחק ראווה בין פיט סמפראס לאנדרה אגאסי. המשחק שודר ב-ESPN וכלל את כל הפלסטיקה האמריקאית שכרוכה בכינוס חוזר של אגדות ספורט אל תוך חלל מסוים. השפריצו עשן, הביאו כרוז שסובל מעודף מלודרמה והראו קטעים היסטוריים של משחקים ביניהם.

כל זה לא הפתיע ובמובן מסוים גם לא היה מעניין במיוחד. גם העובדה שסמפראס ניצח בקלות יחסית היתה בסך הכל המשך ישיר לדפוס הקריירה המשותפת שלהם. מה שכן תפס לי את האוזן זו בכלל שיחה בין השדר לפרשן בנוגע לחבטת כף היד של סמפראס. ובכן, לאחר שסמפראס זכה בנקודה יפה בעזרת ווינר בכף היד, השדר כריס פואלר שאל את הפרשן פטריק מקנרו (האח של) למי יש פורהנד טוב יותר, לסמפראס או לפדרר. מקנרו, מבלי להסס, קבע: "פיט, בהחלט פיט".

סמפראס (משמאל) ואגאסי. פדרר, לתשומת ליבך (תצלום: רויטרס)

אם כן, רציתי לנצל את הבמה כדי להודיע לרוג'ר כי משחק כמו זה שהעביר השבוע מול נובאק דיוקוביץ' בגמר טורניר דובאי, הוא הסיבה לכך שפטריק מקנרו קבע באופן אוטומטי, כמעט קל דעת, שהנשק הטוב ביותר של השחקן הגדול בכל הזמנים, הוא למעשה פחות טוב מזה של סמפראס.

רוג'ר, תבין, אם אתה מתכוון להמשיך לשחק טניס, אז כדאי שתיקח בחשבון שהעניין הוא לא רק כמות הגראנד סלאמים בהם תזכה, אלא גם השאלה כיצד תיזכר. הנזק של משחק כמו זה בשבת אינו בכך שלא זכית בטורניר דובאי, אלא בזה שפגעת - אמנם קלות - באופן בו יזכרו אותך. לפרטים: פטריק מקנרו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#