בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יורוקאפ: האם טנישה רייט נחה כל הדרך לשלושה גמרים?

אחרי שנים שלמות בהן לא זכתה לפגרה וקיץ שהניב אליפות WNBA, חיפשה טנישה רייט קבוצה בה לא תצטרך "לשחק מעל 30 דקות ולהיות הכוכבת היחידה". אליצור רמלה, בה מעריכים את הנהגתה לא פחות מיכולותיה, התגלתה כפתרון מושלם. בערך

תגובות

אתינייקוס - אליצור רמלה | 20:30, ערוץ 1

5 בנובמבר 2010. אליצור רמלה חוזרת ממשחק החוץ הראשון שלה העונה באירופה, בארמניה, ונתקעת ארבע שעות וחצי בשדה התעופה בווינה. אורנית שוורץ וריבי גרינבוים נשכבות על הרצפה ונרדמות. לפתע מגיעות שתי עובדות של המקום, ותוך כדי פתיחת החדר הסמוך רומסות ברגליהן את שתי השחקניות. טנישה רייט לא מבליגה וצועקת: "איפה הנימוס? למה לא ביקשתן מהן לזוז?". "באותו רגע הבנתי שלא משנה מה אעשה העונה, יש לי גב מטנישה", מספרת שוורץ, "כזו היא, תמיד תבוא לעזור לחברה לקבוצה".

זה נשמע מצחיק, אבל כאשר חתמה באליצור רמלה זיהתה רייט הזדמנות לעבור עונה פחות מתישה מכפי שהתרגלה. "נזקקתי למנוחה, ולשחק במקום כמו רמלה זה סוג של לתת לגוף שלי לנוח", מסבירה השחקנית בת ה-27 את הבחירה בקבוצה שלא מופיעה ביורוליג, "המצב פה נוח עבורי. ידעתי שלא אצטרך לשחק מעל 30 דקות ולהיות הכוכבת היחידה בקבוצה".

טנישה רייט. "מקרה נדיר של שחקנית ברמה כל כך גבוהה עם אישיות ברמה כל כך גבוהה" (תצלום: ניר קידר )

בליגה משחקת רייט 26 דקות בממוצע, ביורוקאפ 33, ורמלה חזק בתמונה בשלושה מפעלים. אפשר לקרוא לזה מנוחה. מצד שני, דרכה על הפארקט החלה באיחור, בגיל 12 בלבד. בעת שלמדה בתיכון ווסט מיפילין האזורי בפנסילווניה היא אף התנסתה בכדורגל. "החברות ביקשו שאצטרף אליהן", היא מספרת, "לא הייתי טובה. לפחות הבקעתי שער אחד".

בכדורסל היא עשתה הרבה יותר מכך. בכיתה י"א קלעה 51 נקודות בהפסד בגמר האזורי, וכעבור שנה כבר זכתה עם התיכון באליפות ואף הובילה אותו עד לגמר הארצי. בעבור הישגיה, היא נבחרה לשחקנית השנה בפנסילווניה.

הבחירה במכללת פן סטייט לא הניבה הופעה בטורניר הארצי בארבע שנותיה בקבוצה, אך רייט צברה ב-134 משחקים 1,995 נקודות, רביעית בכל הזמנים במכללה, ונבחרה שלוש פעמים לשחקנית ההגנה של העונה בליגת הביג-טן. "כשהגעתי לקולג' התחלתי לעבוד על ההגנה שלי, זה היה אתגר עבורי לשמור טוב יותר". כעת, הצד ההגנתי הוא סימן היכר משמעותי לא פחות מיכולתה ההתקפית. "היא אחת שמחסלת שחקניות בהגנה", אומר שיקי פלח, שאימן אותה בבנות השרון.

בקיץ 2005 נבחרה רייט במקום ה-12 בדראפט בידי סיאטל סטורם. בשנותיה הראשונות ב-WNBA שימשה רכזת מחליפה, עד שבקיץ 2008 הפכה לשחקנית חמישייה בתפקיד הקלעית. בישראל, אגב, היא משחקת כל השנים כסמול-פורוורדית. בקיץ האחרון זכתה סיאטל באליפות, כשרייט תורמת בפלייאוף 9.4 נקודות ו-2.8 אסיסטים.

נוסעת מתמידה

את הקריירה האירופית החלה רייט ב-2006 דווקא בהפועל תל אביב, שנחלשה משמעותית בהשוואה לעונה הקודמת. "הן זכו באליפות וחשבתי שזו קבוצה גדולה", משחזרת רייט, "שמעתי דברים טובים על ישראל ורציתי לשחק פה, לא משנה באיזו קבוצה. בנוסף, הפועל שיחקה ביורוקאפ וחשבתי שאירופה תהיה חשיפה טובה עבורי. כך באמת היה".

הישגים קבוצתיים גדולים לא היו באותה עונה, והסטטיסטיקה האישית הטובה הביאה את רייט רק לבנות השרון. שם, היא הובילה את הקבוצה לעונה מצוינת. "זו היתה שנה טובה מאוד עבורי, אנשים ראו את היכולות שלי. סיימנו את הליגה במקום הראשון, אבל בגמר הפלייאוף הפסדנו לרמלה".

אחרי שנבחרה לשחקנית העונה בישראל התקדמה רייט לטארב הצרפתית. סוכנה, גילי גושן, טוען שהשתכרה בצרפת פי שניים מאשר בבנות השרון. גם בטארב סיפקה תמורה, כשהגיעה עם הקבוצה לגמר הפלייאוף ונבחרה לשחקנית העונה. ובכל זאת, היתה בעיה. "הליגה בצרפת היא הארוכה באירופה", מסבירה רייט, "היא מסתיימת במאי ולא היה לי זמן לנוח לפני ה-WNBA. אחרי שלוש שנים רצופות ששיחקתי בקיץ ובחורף העדפתי ללכת לקבוצה שמשחקת רק פעם בשבוע, ביורוקאפ".

א.א.ל לימאסול התגלתה כפתרון זמני, שכן בליגה הקפריסאית משחקות רק המקומיות, בעוד הזרות מופיעות במפעלים האירופיים. באמצע העונה היא עזבה את לימאסול לטובת גדיניה, שהופיעה ביורוליג, אך הספיקה לרשום רק ארבעה משחקים במפעל בטרם קבוצתה הודחה, "כך שאיני מחשיבה את זה כחוויה".

אגו? איזה אגו?

"הליגה הפולנית ברמה גבוהה מישראל, וצרפת ברמה גבוהה משתיהן, אבל בישראל הכי כיף לי, יש פה אמריקניזציה", עוברת רייט להשוואות, "כולם פה יודעים אנגלית". אז בקיץ היא חזרה לישראל והפכה ל"בורג החשוב ברמלה", לפי שוורץ, "גם מבחינת כדורסל וגם מעבר. היא מנהיגה על המגרש ומחוצה לו, מנהיגה חיובית. לא תשמע ממנה אף פעם דבר שלילי". כשרמלה בנתה את סגל החלומות, סברו רבים כי מלחמות אגו ירסקו את הקבוצה. בפועל קרה בדיוק ההפך. רייט מעניקה את מירב הקרדיט למאמן עדן ענבר, ש"שם אותנו במצב שכל אחת מביאה למשחק את הדברים הטובים שיש לה. לאף אחת לא אכפת כמה קלעה או מי תיקח זריקה כזו או אחרת, כל עוד הקבוצה מנצחת".

חרף דבריה ויכולותיה המגוונות, לעתים היא לוקחת זריקות קשות או נכנסת לסל במצבים בלתי אפשריים. "אין בה טיפה של אגו", ממהר ענבר להסביר, "לפעמים היא טועה, אבל זה תמיד נובע מרצון לעזור לקבוצה. היא כבר עשתה הכל בקריירה, לא חשוב לה לעשות עוד נקודות. היא מקרה נדיר של שחקנית ברמה כל כך גבוהה עם אישיות ברמה כל כך גבוהה".

עונת מנוחה או לא, רייט מאמינה שתלך עם רמלה עד הסוף. "בנינו קבוצה ליורוקאפ ואני חושבת שאנחנו יכולות לזכות". ומה בעתיד? "בעונה הבאה חשוב לי לשחק ביורוליג. אם רמלה תשחק ביורוליג ותרצה אותי, אשמח להישאר".

לקראת המשחק: רק אל תזכירו את ההפרש

עדן ענבר טוען כי מאז סיום המשחק הראשון מול אתינייקוס, באליצור רמלה לא הזכירו ולא יזכירו את המספר הקדוש - 15. זוהי המקדמה עמה מגיעה הערב (20:30) הקבוצה לגומלין בחצי גמר, אחרי שניצחה בארץ 59-74.

"לא צריך לדבר על ההפרש כי מודעים אליו. אנחנו באים כדי לנצח", הבהיר המאמן, אך הודה: "ככל שהמשחק יתקרב לסיומו, מטבע הדברים שתי הקבוצות יחשבו על ההפרש".

הרי על הכף מונחת הופעה בגמר היורוקאפ, כשרמלה יכולה להיות קבוצת הנשים הישראלית השנייה שמגיעה לגמר אירופי, אחרי רמת השרון בגביע רונקטי ב-1999. הדרך לשם, לפי ענבר, עוברת ב"עיכוב ההתקפה של אתינייקוס, לגרום להן להגיע לסוף שעון, ולצבור הרבה נקודות בהתקפת מעבר".

אתינייקוס משחקת באולם ביירון, מתקן קטן וישן שמכיל 800 מקומות. העולה לגמר תשחק מול צ'ווקטה הרוסית או אראס הצרפתית, שניצחה בבית 66-67 במשחק הראשון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#