בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברצלונה גאה להציג: בית הספר לכדורגל ולכלכלה

בברצלונה מדברים על הצמחת בני אדם איכותיים ומשכילים, אך לכולם ברור מדוע החליט המועדון הספרדי להקים אקדמיה לגילים 16-9 דווקא בבואנוס איירס. החיפוש אחר מסי הבא מעולם לא נראה חודרני, חסכוני וחזירי יותר. ושהארגנטינאים יתפוצצו

תגובות

ריבר פלייט חשקה בילד בן ה-12 מניואלס אולד בויס, אך הטיפול בבעיית הגדילה שלו עלה 900 דולר בחודש. קרלס רשאק, אז המנהל הספורטיבי של ברסה, שמע על הכישרון הצעיר דרך קרובים שלו בברצלונה, והשאר היסטוריה. טוב, הסיפור על הגעתו של לאו מסי לקאמפ נואו כבר ידוע. השאלה היא מהו הסיפור הגדול הבא שנרקם כעת.

כל הקבוצות הגדולות בעולם שואפות להיות אלו שיאתרו את מסי הבא ומחפשות אותו ברחבי תבל, בגילים הולכים וקטנים. ברסה אינה שונה, למרות שזכתה במקור, וארגנטינה - על שלל כישרונותיה האדיר - היא אבן שואבת.

אריק לאמלה בן ה-19, שחקן ריבר פלייט, הוא דוגמה טובה. גם אליו פנתה ברסה בגיל 12. כאן לא היו בעיות גדילה, רק ניסיון של עשירים לפתות ילד בכסף, אבל הפעם ריבר היתה חכמה יותר, סרבה לשחררו, העניקה לו חוזה ודאגה היטב למשפחתו.

ילדי האקדמיה בארגנטינה ממהרים לאימון. את מה שיעברו במהלכו, קיבלו מאמניהם בפרוטרוט היישר מ"לה מאסיה" בברצלונה (תצלומים: רויטרס )

המרדף המתמיד אחר מסי2 וההבנה שאי אפשר להסתמך על מזל, שמועה ומזומנים, הביאו את ברסה למסד את החיפוש. לפני שלוש שנים החליטו במועדון להקים בארגנטינה בית ספר לכדורגל שמטרתו איתור הדבר הגדול הבא בכדורגל המקומי והבאתו לקטאלוניה. נכון שבמדינות עולם שלישי כבר הוקמו אקדמיות של מועדונים ממדינות מפותחות (אייאקס ופיינורד עשו זאת בגאנה), אבל ארגנטינה עצמה היא מדינה מפותחת ומעצמת כדורגל, והצעד של ברסה הינו חסר תקדים.

"זה סוג של פגיעה בריבונות. פעם קבוצות גדולות היו קונות את השחקנים המוכשרים מארגנטינה בתחילת שנות העשרים לחייהם, אפילו מראדונה הגיע לאירופה רק בגיל 21.5. אחר כך זה הפך ל-18-19, כי פיפ"א חוקקה חוק לפיו המעבר אסור לפני גיל 18. עכשיו מנסים לשדל אותם בגיל 12", מתלונן סרחיו קראבייצ'קי, עיתונאי מבואנוס איירס.

ציפיות? כאן?

אין ספק שהשתלטות הקפיטליזם והגלובליזציה על שוק הכדורגל מתבטאת כאן באופן מטריד. עם זאת, להבדיל ממה שקורה ביבשת אפריקה הפרוצה, ברצלונה אינה מסתירה את כוונותיה ולא בורחת מאחריות. היא אף משקיעה בחינוך ובהבטים נוספים מעבר לכדורגל.

בית הספר של ברצלונה, שנמצא בפרבר של בואנוס איירס, שואב אליו ילדים בני 9-16 מכל רחבי המדינה. לאחר שגורמי שמאל הביעו מחאה על עצם קיום האקדמיה, טען מנהל בית הספר, חורחה ראפו, כי על הארגנטינאים להיות מרוצים. "הפרויקט מכבד מאוד את ארגנטינה ואת הכדורגל הארגנטיני", אמר בראיון, "בחרנו במקום הזה כי יש פה איכות ואינדיבידואליות, למידה ורוח צוות. כל הדברים שמאפיינים את הכדורגל הארגנטיני".

חלומם של הילדים משותף - להיות כדורגלנים גדולים, לשחק בברסה ובנבחרת ארגנטינה, לעשות הרבה כסף. חלקם הגדול, יודע ראפו, אפילו לא יגיע לרמה מקצוענית באירופה. "לכן אנחנו מקפידים על כל החבילה. כשאתה עובד עם בני 9 או 11, אינך יודע אם יהיו כדורגלנים טובים, אבל אתה יכול לדעת שעם החינוך וההשקעה שלנו ייצאו מהם בני אדם. אנחנו מאוד מודעים לכך שילד צריך סביבה תומכת, ליווי, חינוך הולם, ושאסור להלחיץ אותו בציפיות אדירות".

קראבייצ'קי מגחך: "הם משקיעים בילדים כי משתלם להם להשקיע במאות, במידה שאחד יהיה כוכב גדול סטייל מסי. איך אפשר לומר שהם לא מלחיצים ומפתחים ציפיות, אם מראש המטרה היא לאתר את הדבר הגדול הבא?".

המקרה של מסי הצעיר, שבגיל 12 עזב את ארגנטינה עם משפחתו, הוא נקודת ההתייחסות של ברסה. "זה היה קשה ביותר לו ולמשפחתו, למרות תמיכת המועדון והמשפחה שהיתה להם בברצלונה. המעבר גרם למסי טראומה לא קלה. סיפור כמו שלו היה אחת הסיבות להחמרת החוקים של פיפ"א", מספר חואן קסטרו, כתב "מארקה".

מנכ"ל האקדמיה, דניאל ויטאלי - במקרה או לא גם הנציג המשפטי של ברצלונה בארגנטינה - טוען שהקמתה נובעת בין השאר מהשאיפה למנוע בעיות מסוג זה. "למדנו מהטראומה שעבר מסי. אחת המטרות העיקריות היא לא לעקור ילדים ממולדתם. איננו רוצים שהאקדמיה תהיה טראומה. לכן היא נמצאת בסביבתם, ליד משפחותיהם, במדינה שלהם".

ותודה לקטאר

החניכים בפרויקט מחולקים לשתי קטגוריות. כ-45 ילדים גרים באקדמיה בתנאי פנימייה ומחויבים ללמוד ב"דון בוסקו", אחד מבתי הספר הנחשבים באזור. במהלך השנה הם זוכים לשלושה-ארבעה ביקורי הורים וחוזרים הביתה חמש פעמים. 150 נוספים, שבאים מאזור בואנוס איירס, מגיעים לאקדמיה אחרי בית הספר, מבלים בה חלק גדול מיומם, אך לנים בבית. הם גם מחויבים להגיע לרמה טובה בלימודים.

ומה בנוגע לכדורגל? שיטות האימון של לה מאסיה, האקדמיה של ברצלונה, חצו את האוקיאנוס. המאמנים מקבלים הוראות מפורטות, ושולחים לקבוצת האם סרטי וידאו. "יש מתודולוגיה שלמה שאסור לחרוג ממנה", אומר ראפו, "וזה שונה מאוד ממה שנהוג פה".

ברצלונה מציגה את תכניתה כ"שני טורנירים" - באחד שואפים להפוך לכוכבי כדורגל ורק מעטים יזכו לכך, אך האחר הוא שהופך את הילדים לבני אדם טובים ומשכילים יותר. הדבר יכול היה להיות מרגש, אלמלא היה מדובר בניצול ציני שמטרתו אחת - מציאת שחקנים טובים שיופיעו רק במדי ברסה. השקעה כספית? כן. תרומה לקהילה? כלל וכלל לא.

אחר כך מתפעלים מהתרומות שמעבירה ברסה ליוניצ"ף, ארגון האו"ם למען הילד. אם זה לא שיא הצביעות, מה כן? אה, יש דבר שמשתווה לכך - קבלת מאות מיליונים מאבירי זכויות הילדים בקטאר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#