בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליגת העל בכדורגל: המהפכה של מכבי ת"א

10 אלף ממנויי מכבי ת"א נענשו מספיק פעמים ונאלצים לראות את משחקי הקבוצה בטלוויזיה. הפתרון ברור: להתמקם בכיכרות ולהפגין

תגובות

זה לא פייר שקרוב ל-10,000 מנויי מכבי העונה נענשים שוב ושוב במשחק ללא קהל, על מעשים שרובם לא לקחו בהם חלק. 99.999 אחוז מהם, בהם אני, מעולם לא זרקו בקבוק למגרש; 99.8 אחוז מהם, בהם אני, מעולם לא זרק שקית גרעינים למגרש; ורובם המכריע של האוהדים, בהם אני, גם לא קרא "טועמה מחבל" בדרבי.

אבל כולם, בהם אני, נענשנו במשחק ללא קהל חמש פעמים העונה (אחד העונשים בוטל בערעור, וגם זה הנוכחי, בערעור שהתקיים אתמול). אז כוס אמק על כולם. על ההתאחדות, על אבי לוזון, על בית הדין, על עבאס סואן, על האוהד שזרק עליו בקבוק, על טועמה, על אללה, על המחבלים, על ביבי, על אבו מאזן ועל כל מי שיש לו קשר כלשהו, ישיר או עקיף, לכך ששוב אאלץ לצפות במכבי בטלוויזיה.

אוהדי מכבי ת"א ברגעים שמחים יותר (תצלום: ספי מגריזו)

שימושי במונחי "הוגנות", השייכים לעולם המוסר, אינו מקרי. הרי מבחינה משפטית קשה להתמודד עם הכרעת בית הדין כי הקריאה "טועמה מחבל" היא גזענית, ודבריו של מנהל הקבוצה אבנר טוויטו, שניסה להתגונן תוך שימוש בטיעון של לוני הרציקוביץ' מלפני כארבע שנים - "'טועמה מחבל' היא הוצאת דיבה אך לא גזענות" - נדחו בצדק. וצודק בית הדין המבקש לשמור על זכותו של טועמה, שלא יקראו כלפיו קריאות גזעניות.

אך העונש - משחק ללא קהל, מעבר להשלכות הספורטיביות ההרסניות הברורות שבהן דשו מאות פעמים, מבטא בעיקר את צביעותו של בית הדין, שמחד שם לעצמו מטרה להגן על זכויות האדם, ומנגד מטיל עונשים קולקטיביים על אלפי אוהדים בשל חטאם של אחדים, תוך רמיסה מוחלטת של זכותם - קניינית בפן המשפטי ורגשית (הצפייה במושא אהבתם) בפן המוסרי. וכששוב מוטל העונש הארור על מכבי, נותר רק לתהות כיצד ייתכן שנענשה העונה כבר בחמישה משחקים ללא קהל - יותר מחיפה, הפועל, סכנין ובית"ר. ביחד.

עד כה קיבלנו זאת בכניעה, אך לא עוד. העונש האחרון - אפילו שבוטל - הוא הפאקינג קש ששבר אותנו. לאור השבועות האחרונים באזור, הפתרון ברור: הגיעה העת לצאת לרחובות, להתמקם בכיכרות ולהפגין. ביום חמישי שעבר הגיעו להפגנה בהתאחדות כ-80 איש. ביום רביעי האחרון, מן הסתם, הגיעו כבר למעלה מ-100. בהמשך יגיעו 500, ובסופו של דבר נהיה אלפים. יותר לא נשקוט, עד שנשתחרר משלטון האימים ונוכל לנקב במנוי את כל המשחקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#