בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום האשה הבינלאומי: מה ספורטאית צריכה לעשות כדי לזכות למעט סיקור תקשורתי

מבט על סיקור ספורט הנשים מעלה כי אם את לא נראית טוב או מדורגת 11 בעולם בענף ספורט חשוב - אף אחד לא ישמע עלייך

תגובות

אם יש דבר שמאיים על ההתקדמות המבורכת שחווה הספורט הנשי, זה הניסיון לטעון שהכל כבר הושג. בחינה מעמיקה מגלה כי הסיקור התקשורתי עדיין מפלה, הערות סקסיסטיות נשמעות למכביר, הדימוי הנשי במגננה והחינוך לשוויון בחיתוליו. פרויקט מיוחד, ולא בהכרח אופטימי, לרגל יום האישה הבינלאומי עמ' 6-11

במידה שאינכם מודעים לכך, היום ה-8 במארס, יום האישה הבינלאומי, ואני עלה התאנה שלכם להיום. כמו שעון, מדי שנה, ביום הזה אני מצרך מבוקש. קצת יודעת לכתוב, קצת מבינה בספורט, ובעיקר פמיניסטית. פעם מבקשים שאתראיין ברדיו, פעם מזמינים מהטלוויזיה, והשנה התקשרו מ"הארץ". תכתבי על ספורט נשים, אמרו לי. ביקשתי שיחדדו, שימקדו, אז עשו את זה חד וממוקד. ספורט נשים, את יודעת, יש, אין, כאלה.

בסדר. אז בואו אתם, עורכי מדורי הספורט באשר הם, ואני נדסקס ספורט נשים. יש, אין, כאלה. קודם כל, יש, ודאי שיש. רוצים הוכחה? הנה, בטוח שמעתם על שיר וקראט, שחקנית כדוריד בבני הרצליה שתופיע בעונה הבאה כמקצוענית בליגה השנייה בגרמניה. אה, לא? טוב, זה בטח בגלל שמדובר רק בליגה השנייה.

תגובת העורכים באשר הם: מה את מקשקשת, אנחנו בכלל לא כותבים על כדוריד. זה ענף שקיים רק במדינת ראשון לציון.

עלה תאנה: אני מקשקשת? מילא אבישי סמולר, שמשחק בגרמניה, אבל על חן פומרנץ כתבתם גם כששיחק בשווייץ. ריבונו של עולם, שווייץ! טוב, אולי זה בגלל שהוא החתן של מיקי ברקוביץ'. איך אני יודעת? מה זאת אומרת, כתבתם! אבל עזבו, נעבור הלאה. את דניאל פרנקל אתם מכירים. מה מכירים, מכל הכיוונים. תמונה, ועוד תמונה, ועוד תמונה. יפה, הא? נשית כזאת. וסטריאוטיפים עוד לא הרגו כאן אף אחד.

תגובת העורכים באשר הם: אתן הפמיניסטיות, תמיד יש לכן משהו ציני לומר. שום דבר לא מספיק טוב עבורכן. לא נותנים במה, לא טוב. נותנים במה, גם לא טוב. חוץ מזה, זו לא בעיה שלנו שדניאל מצטלמת טוב, ואנחנו בכלל כותבים עליה בגלל שהיא נורא מוכשרת. עובדה, היא גם רקדנית בלט.

עלה תאנה: אתם יריבים קשים, אין מה לומר. אבל בואו נמשיך. לירון כהן, מזהים? יפה לכם. בכל זאת, הנציגה הכי מצליחה של הכדורסל הישראלי ביבשת, שתשחק היום במדי נבחרת אירופה במשחק האולסטאר, יושבת כבר כמה שנים על חוזים מרשימים ביורו. ודאי שתזהו, רק שלא באמת תדעו מי היא. אף פעם לא תוכלו לספר על החסות שפרשה על ילדה בעייתית, על הטיפול המסור בה, על האופניים שקנתה לה. הסיבה פשוטה: מעולם לא טרחתם והשקעתם בבדיקה. לעודד קטש זה לא היה קורה. אפילו הסנוקר שלו זוכה ליותר סיקור מלירון.

תגובת העורכים באשר הם: מה את משווה? עודד לקח גביע אירופה, לירון הגיעה רק לחצי גמר האלופות.

עלה תאנה: וואו, אתם טובים. ננסה כיוון אחר. ספורט 5, זוכרים? זה שעד היום חייב כסף לקבוצות הנשים בכדורסל על שידורים מעונות קודמות? שערב הכדורסל הישראלי שלו כלל רק את ליגת הגברים? שבתכנית הדגל של הכדורסל, "חמישיות", הקדישו ביום טוב שתי דקות לכדורסל נשים? שהחל מהשנה מתעלם מליגת הנשים רק בגלל שהענף עבר לערוץ הספורט של ONE?

תגובת העורכים באשר הם: טוב, זה ערוץ קצת בעייתי עם כל עובדי ההתאחדות לכדורגל שמועסקים בו.

עלה תאנה: ומה עם כל השאר? ידיעות, מעריב, ערוץ 2, ערוץ 10, אתרי האינטרנט? עזבו, קחו כל גיליון מלבד זה שאתם קוראים עכשיו, ובלי להסתכן יותר מדי אני מהמרת שלא תמצאו בו יותר מ-10% על ספורט נשים. ואני אומרת 10% רק בגלל שב"ספורט הארץ" יש מדי פעם נטייה לכתבות ביזאריות כמו שחייה צורנית.

ירדן ג'רבי, אליס שלזינגר, לוחמת הטאקוונדו בת אל גטרר, פרויקט כדורעף הנשים של אריה זלינגר, הכדורעפנית אניה וליקי שמשחקת כמקצוענית באיטליה, ושחקניות אליצור רמלה שהגיעה לגמר היורוקאפ. כולן ספורטאיות מדהימות, אמיצות, משקיעות ומוכשרות. אף אחת מהן לא הפכה לאייקון, למודל לחיקוי, לסלבריטאית. וזה, רבותיי, רק בגללכם. רק בגלל שתמיד יש לכם סיבות טובות לא לכתוב, לסקר ולדווח על ספורט נשים. ואל תגידו לי שחר פאר, כי היא בדיוק היוצאת מן הכלל שמעידה על אי השוויון.

אז אני אמשיך לצוץ מדי שנה, להתראיין ולכתוב, עד שיקרה אחד משניים - או שיפסיקו לקרוא לי, או שעורכי הספורט באשר הם יבינו כי במקום להתכסות בעלי תאנה שיכתבו על ספורט נשים ביום האישה הבינלאומי, פשוט יותר לכתוב עליהן בכל ימות השנה. תודו שהאפשרות השנייה מפריכה את הקביעה שלפמיניסטיות אין חוש הומור.





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#