בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הישג נשי? זה לא סקסי

אפליה מודפסת

תגובות

גם אם מתעלמים לרגע משאלת הביצה והתרנגולת, ברור כי ספורט הנשים והסיקור הנלווה לו זוכים ליחס שולי בהשוואה לענפי הספורט הגבריים המקבילים. במידה רבה, ניתן לטעון כי ספורט הנשים מתנהל במרחב מוגבל, שתלוי בעיקר בחופש שמעניק לו הממסד הספורטיבי הגברי. מחקרים מלמדים כי בעתות שגרה, סיקורן של נשים בתקשורת הספורט מגיע לאחוזים בודדים, וגם אז חלק מהמוזכרות מופיעות על תקן "אשתו של", "החברה של" וכדומה. גם בקרב הספורטאיות מוכר העיסוק התקשורתי בהיבטים אישיים ומשפחתיים, כחלק מעולמה של הספורטאית.

ובתוך כל זאת, מעניין כי בענפים מסוימים, בהם ככל הנראה הגבריות אינה חשה מאוימת, פורחים הספורט הנשי והלגיטימציה להכרה תקשורתית בסגולותיו. כך, למשל, נחשב הטניס הנשי לענף הספורט השוויוני ביותר מבחינה מגדרית, משום שההבדל בין משחק הגברים והנשים מובנה ובולט, בהיבט הטכני והאסתטי, עד שהממסד הגברי אינו חש כל איום מהצלחת הנשים.

הטענות המקובלות של תקשורת הספורט ביחס לסיקור המועט לנשים, משקפות חלק גדול מהערכים בהם שבויים גם רוב חובבי הספורט. מוכרות הטענות כי ספורט הנשים לא זוכה לעניין ציבורי והישגיו, בהכללה, פחות משמעותיים, ומכאן טבעי כי הסיקור התקשורתי ישקף את המציאות. בפועל, טענה כזו מתעלמת מתפקידה של התקשורת בדיכוי עקבי של התחום. זאת ועוד, אותו קנה מידה אינו מופעל בסיקור ספורט גברים. הישגיו של הכדורגל הגברי בישראל מעולם לא הצדיקו כיסוי רחב היקף, מה עוד שהישגים של נשים בספורט הטביעו חותם על התפתחות הספורט בישראל (גמר אולימפי ראשון, מדליה אולימפית ראשונה, שלוש טניסאיות במאייה הראשונה בעולם ועוד). מובן שהישגים נשיים ברמות האלו הניבו גם סיקור הולם, אולם מדוע הישגים כל כך מרשימים מהווים תנאי בסיס לסיקור ספורט הנשים, בזמן שספורט הגברים אינו נדרש לרף גבוה על מנת לעבור את מסננות העריכה התקשורתיות?

כחיזוק לטענה, יש המצביעים על כך שאפילו נשים חובבות ספורט אינן מתעניינות בספורט הנשים, ולכן סיקור התחום יהיה מלאכותי. גם כאן, הקישור בין נשים לאהדת ספורט נשים אינו מבוסס ובוודאי שאינו מחייב. הוא בעיקר משקף חשיבה שבלונית, שתוחמת את הנאת הנשים לתחום ספורט מוגדר. מחקרים מלמדים כי גברים מוצאים עניין רב בספורט הנשים, בדיוק כפי שמהצד השני מתעניינות נשים בספורט הגברי. במשחקי כדורגל בינלאומיים גדולים אף נמדדה כמות נשים גדולה יותר ממספר הגברים שחזו במשחק.

על אותו בסיס מחשבתי, נטען בעבר כי נוכחות מוגברת של נשים במערכות תקשורת הספורט תוכל לשנות את אופי הסיקור לטובת ספורט הנשים. עיתונות הספורט נחשבה למעוז תקשורתי גברי מובהק עד שחדר האינטרנט למרחב התקשורתי. כניסתן של נשים לתחום בשנים האחרונות הפיחה תקוות שמעולם לא מומשו. למעשה, נשים רבות שהצטרפו למערכות התקשורת (בעיקר לטלוויזיה ולאינטרנט) נדחקו לשולי העשייה העיתונאית והוצבו בעמדות בהן יש חשיבות למראה החיצוני כאיזון לקול ולמראה הגברי הדומיננטיים (קרייניות, שדרניות קווים וכו'). לראיה, בעיתונות המודפסת, בה המראה החיצוני של הכתב חסר משמעות, מספרן של הנשים נותר זעום. מעבר לכך, נשים שהחלו לעבוד בעיתונות הספורט אימצו את הקוד הגברי לשיפוט של המציאות הספורטיבית, ולא הביאו בשורה. מחקרים העלו כי עמדתן של עיתונאיות ספורט ביחס לספורט הנשים, היתה מסויגת וקיצונית יותר אפילו מזו של העיתונאים הגברים.

אחד הטיעונים המשמעותיים כהסבר לשאלת הסיקור הזעום המוענק לספורט הנשים, מתמקד בפערים המקצועיים בין הספורט הגברי לנשי. הראשון מייצר שיאים גבוהים, מהירים ורחוקים יותר, הודות ליתרון האתלטי של הגברים. אלא שהדגשת ההיבט הפיסי יכולה להיתפש, גם היא, כביטוי לחשיבה הגברית שמעניקה יתרון לספורט הגברי. הרי את הספורט ניתן לשפוט גם לאור ערכים נוספים, חשובים לא פחות. התחרותיות, לדוגמה, כמו גם האסתטיקה והטקטיקה, הן מאבני היסוד של הספורט ונוכחותן בולטת לעתים יותר בספורט הנשים.

לפיכך, השאלה שצריכה להישאל היא מהו קנה המידה להשוואה, משום שכל טענה ניתנת לבחינה ממספר כיוונים. כשנשאל מטפס ההרים הבריטי, ג'ורג' מאלורי, מדוע בכוונתו לטפס על האוורסט, השיב בפשטות "כי זה שם". ייתכן שהאתגר האמיתי של הספורט הנשי הוא לשנות את המובן מאליו, לבחון מחדש את המציאות הלכאורה כל כך ברורה, ולא לקבל את הדברים רק כי הם שם כבר מזמן.

הכותב הוא מרצה לתקשורת ומומחה לתקשורת ספורט באוניברסיטת בר אילן ובמרכז האוניברסיטאי אריאל. את עבודת הדוקטורט שלו כתב על ספורט הנשים בישראל וסיקורו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#