בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פניה למבקר המדינה: בדוק את מתן הפרס לשמעון מזרחי

טל ברודי, יו"ר ועדת פרס ישראל בספורט, היה עד לפני כשנה חבר בדירקטוריון מכבי ת"א ומוזמן עדיין לישיבות. ברודי: "אין ניגוד עניינים, הייתי הראשון שבדק את זה"

תגובות

התנועה לאיכות השלטון פנתה למבקר המדינה בדרישה שיחקור חשד לניגוד אינטרסים בהענקת פרס ישראל בספורט ליושב ראש מכבי תל אביב, שמעון מזרחי.

בראש הוועדה שבחרה את מזרחי עמד טל ברודי, שהיה גם זה שהציע להעניק למזרחי את הפרס. ברודי, שחקן עבר במכבי תל אביב, היה עד לפני כשנה חבר בדירקטוריון הקבוצה. כיום, אף על פי שאינו מחזיק במניות, הוא עדיין מוזמן לשבת בהתנדבות בישיבות הדירקטוריון.

במשרדי התנועה לאיכות השלטון כבר התקבלו מספר תלונות בעניין, "גם בנושא החברות של ברודי בדירקטוריון מכבי", אישרו בדוברות התנועה, "כבר התחלנו בהליך הבדיקה שלהן". התנועה פנתה למשרד מבקר המדינה - שצפוי לבדוק אף הוא את הנושא.

שמעון מזרחי וטל ברודי (למטה). משרד החינוך: "ניגוד עניינים הוא קירבה משפחתית או עסקית - מה שאין במקרה זה"(תצלומים: ניר קידר)

ברודי הגיב אתמול לטענות ואמר כי הוא לא חבר דירקטוריון, "אני מוזמן לישיבות כנציג ציבור ומביע דעה. הייתי חבר דירקטוריון עד לפני כשנה. אם אכן הייתי חבר בהנהלה לא הייתי יכול להיות חבר ועדה. אין ניגוד עניינים, אני הייתי הראשון ששאל את השאלות האלה כשהזמינו אותי להיות ראש ועדה. שאלתי על התקנות כי מכירים אותי ואת ההיסטוריה שלי ואת הקשרים שלי, ובוודאי ידעו שאני אכיר את המועמדים שיעלו ואמרו לי שזה בסדר גמור. מבחינת משרד החינוך זה היה בסדר".

תקנון פרסי ישראל קובע כי על חברי ועדת הפרס לחתום על טופס מיוחד שבו הם מצהירים על היעדר ניגוד עניינים. במשרד החינוך, שאחראי על הוועדה, סיפרו כי "נתנו לטל לחתום על המסמך", אמר גורם במשרד, "בזאת עשינו את שלנו, אנחנו לא משרד חקירות. בכל זאת מינינו שופט שהוא חתן פרס ישראל בעצמו".

בהצהרה בדבר היעדר ניגוד עניינים נכתב בין השאר כי "לא ידוע לי על כל תפקיד, עיסוק, כהונה או עניין אחר, שלי או של קרובי משפחתי, שעלול לגרום לי להימצא במצב של חשש לניגוד עניינים לגבי מי מהמועמדים לפרס, בוועדת השופטים שבה אני חבר". על פי משרד החינוך, משמעותו של ניגוד העניינים היא "קרבה משפחתית או עסקית כיום בין השופטים לבין מי מהמועמדים, מכאן שאין ניגוד עניינים במקרה זה. העובדה הידועה שלפיה אחד משלושת השופטים, שקיבלו החלטה פה אחד בהתאם לתקנון פרס ישראל, שיחק לפני עשרות שנים בקבוצת מכבי ת"א, אין בה כדי להוות ניגוד עניינים".

בעבר כבר הועלו טענות לניגוד עניינים בפרס ישראל. ב-2009 זכה "המכון הישראלי לדמוקרטיה" בפרס על מפעל חיים. דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה מתח ביקורת קשה על הקשר בין נחום לנגנטל, לשעבר יועץ שר החינוך לענייני פרס ישראל, לבין המכון, ופורסם בעבר ב"הארץ" ובכלי תקשורת נוספים. במסגרת זו התברר כי כשנתיים וחצי לפני בחירתו ליועץ, נתן לנגנטל שירותי ייעוץ בשכר למכון וכי לקראת חלוקת הפרס ב-2007 היה בין הממליצים עליו. לנגנטל הרכיב את ועדת השופטים שהחליטה על מתן הפרס למכון ובהמשך השתתף בה כמשקיף.

הביקורת של מבקר המדינה הובילה להקמת ועדה ציבורית שהמליצה על שינוי תקנון פרסי ישראל, ובכלל זה על הדרישה משופטי הפרס לחתום על טופס ניגוד העניינים. עוד נכתב בדו"ח מבקר המדינה, כי יש מקום לבחון את האפשרות "להעברת האחריות להענקת הפרס ממשרד החינוך לגורם ממלכתי דוגמת נשיא המדינה, שישמור על הצביון הממלכתי-יוקרתי שלו ואף יעצימו".

שמעון מזרחי חתן פרס ישראל | בעד ונגד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#