בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טניס: המבחן הגדול של סרינה וויליאמס

בין שלל פסקי הזמן שלקחה, תמיד ידעה סרינה וויליאמס לשוב לצמרת. כעת, אחרי שניצלה ממוות בעקבות תסחיף ריאתי, היא ניצבת בפני המבחן הכי גדול - לעשות זאת בגיל 29, בתום ההיעדרות הארוכה בחייה. לפחות דבר אחד כבר חזר: תשוקתה למשחק

תגובות

חצי שעה אחרי שטיאטאה את ורה זבונרבה בגמר ווימבלדון, בתחילת יולי 2010, התייצבה סרינה וויליאמס למסיבת העיתונאים האחרונה שלה באליפות בג'ינס קצרצרים, בגופייה לבנה ובשיער פזור. היא נראתה כמי שמוכנה לנטוש הכל לטובת חוף הים הקרוב, ונשמעה בהתאם. וויליאמס דיברה על הכלבים שלה, על סרטים, על פתיחת בתי ספר באפריקה ועל עוד כמה עניינים שחשובים לה יותר מתארים בטניס. המשחק, כך נשמע, הידרדר לתחתית רשימת הדברים שבאמת מתחשק לה לעשות.

כאילו ללמדה את הקלישאה החבוטה "אינך יודע להעריך מה שיש לך עד שאתה מאבד אותו", מאותו רגע נכנסה המדורגת מספר 1 בעולם לסחרור הזוי של קארמה שלילית. ארבעה ימים אחר כך יצאה ממסעדה במינכן וחשה דקירה בכף רגלה הימנית. כשהורידה את מבטה, ראתה שברי זכוכית מפוזרים לצד שלולית דם.

סרינה וויליאמס בימים אחרים. ולחשוב שהכל התחיל ביום שנעלה סנדלים במקום מגפיים (תצלומים: אי-פי)

"אמרתי לעצמי, 'זה בטח לא טוב'", היא שחזרה לאחר מכן, "באותו יום תכננתי לצאת עם זוג מגפיים גבוה, ובמקום זאת נעלתי סנדלים. התקרית היתה צירוף נסיבות שמתרחש בערך אחד לטריליון. לצערי, אני הייתי האחד הזה".

עוד כתבות בנושא

כעבור יממה, עם תפרים וזריקה נגד כאבים, עלתה וויליאמס למשחק ראווה מול קים קלייסטרס בבריסל. היא לא תיארה לעצמה שזו תהיה הפעם האחרונה בה תשחק בשמונת החודשים הבאים. "היו לי כאבים, אבל הייתי בטוחה שזה עניין של שבוע עד שאשוב למגרשים", אמרה. בפועל התברר שזו היתה רק ההתחלה. וויליאמס נותחה ברגלה וביטלה את הופעתה בטורנירים הבאים, ביניהם אליפות ארצות הברית. בספטמבר חזרה להתאמן, שוב קרעה את הרקמות הפגועות אחרי שהפעילה עומס רב מדי על הרגל, ושוב נותחה.

וויליאמס אמנם יישמה לקחים והכריזה כי לא תשתתף באליפות אוסטרליה על מנת "להחלים באופן מלא", אבל הגוף שלה הפתיע אותה מכיוון אחר. ב-18 בפברואר הבחינה בנפיחות ברגלה, כמו גם בתסמין מדאיג נוסף. "לא יכולתי לנשום", שחזרה את הרגעים המלחיצים בראיון טלוויזיוני שקיימה מביתה ביום חמישי, "אמרתי לעצמי: 'אני מסוגלת ללכת, אבל לא לנשום'. במיון לא מצאו דבר, אך התעקשו לבצע צילום ריאות. אחר כך התקשרו ואמרו שמצאו אצלי קרישי דם ושאגיע מיד לבית חולים, אחרת דברים עלולים להסתבך".

מהוליווד לאשפוז

אצל וויליאמס אובחן תסחיף ריאתי, מצב בו עורק ראשי של הריאה נחסם על ידי קרישי דם שהגיעו מהרגל. מדובר בתרחיש מסוכן, אך וויליאמס תפסה אותו בזמן. היא החלה להזריק לעצמה מדללי דם פעמיים ביום. שבוע אחר כך כבר בילתה על השטיח האדום במסיבות האוסקר. "הייתי צריכה קצת להתאוורר ולהתעודד", הסבירה.

ההתחככות עם כוכבי הוליווד התגלתה כהסחת דעת זמנית בלבד. כתוצאה מהטיפול היא סבלה מהימתומה, הצטברות של דם מתחת לעור. "מה שהחל בגודל של כדור גולף הפך לכדור בגודל של אשכולית בבטני", תיארה את הרגעים המבהילים שחוותה לפני שבוע וחצי, "בבית החולים אמרו שאי אפשר לנקז את זה, רק להסיר בהליך כירורגי".

השאלה כעת היא מתי תשוב לשחק. וויליאמס מבהירה כי היא "מתרכזת בלעבור כל יום בשלום" וזרקה את הקיץ כמועד חזרה אפשרי, אך לא ברור אם הסיבוך האחרון יאפשר זאת במועד. בעוד רופאיה שומרים על עמימות בנוגע למצבה, נותרה הבמה פנויה לעמיתיהם.

"מי שסבל מתסחיף ריאתי צריך לקחת נוגדני קרישה לפחות שישה חודשים", מסביר ד"ר ניקולס מוריסי מהמרכז הרפואי של מכללת קולומביה, "היא שחקנית פיסית מאוד. יש סיכון להימתומה נוספת במידה שתחזור לשחק בזמן שהיא נוטלת תרופות".

אלופה ולוחמת

וויליאמס דווקא יכולה לשאוב עידוד מהתקדימים. שחקן ההוקי ג'ד אורטמייר סבל מתסחיף ריאתי ב-2006 והמשיך לשחק בזמן שנטל נוגדני קרישה, בענף אלים בהרבה. הטניסאית דבי גרהאם כמעט קיפחה את חייה בעקבות תסחיף קטלני ב-1995. אחרי שנה בה נעזרה בתרופות, היא שיחקה חמש שנים נוספות, עד שהתגלה בגופה קריש דם נוסף. גרהאם סיפרה כי השאירה את פרטיה אצל הסוכנת של וויליאמס, למקה שתרצה לשוחח עמה.

תקדימים אופטימיים נוספים הם אלה שקבעה וויליאמס בעצמה. אחרי כל היעדרות ארוכת טווח מהמגרשים - עקב פציעות או מסיבות אחרות - היא תמיד מצאה את הדרך חזרה לתואר גראנד סלאם נוסף, 13 בסך הכל. השאלה המתבקשת היא אם גם בגיל 29 היא מסוגלת לעשות זאת, אחרי תקופת ההיעדרות הארוכה בקריירה, שאורכה טרם נקבע.

"סרינה אלופה ולוחמת", אמרה טניסאית העבר בילי ג'ין קינג, "היא מסוג האנשים שמתמודדים עם כל מצב באופטימיות ובאומץ. איני חושבת שהסיטואציה הזו תהיה שונה". פם שרייבר, טניסאית לשעבר ופרשנית ב-ESPN, זהירה יותר, אך מסכימה עם רוח הדברים: "ספורטאים רגילים לפציעות, אבל זו דרגת חומרה אחרת כשמתחילים לשמוע על תסחיפים וקרישי דם. עבור רוב האנשים, היעדרות כה ארוכה יכולה להפוך את החזרה לקשה מאוד, אבל סרינה היא כנראה הספורטאית הקשוחה אי פעם. אם תצליח לשים מאחוריה את העניינים הרפואיים, תתרכז יותר בטניס ופחות בהופעות הפומביות ובעיסוקים אחרים, עדיין נותרו לה כמה שנים טובות".

ואולי מעז עוד ייצא מתוק. אחרי שחוותה "את הרגעים המפחידים בחיי", וויליאמס נשמעת כמי ששוב חשה תשוקה למשחק. "צריך לחכות להיעלמות קרישים בריאה, אבל למזלי לא אמורות להיות השלכות לגבי המשך הקריירה", אמרה בחיוך, "אני אוהבת טניס, ועכשיו יותר מאי פעם יש לי הרבה דברים לצפות להם. אחרי מה שעברתי, אני רק רוצה לחזור ולהצליח". לידיעת הקארמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#