בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בריטניה: ניירות ערך

מאסתם בתיאורים יבשים, בציטוטים בנליים ובדיווחים צהובים? מגזין בריטי חדש מתיימר להעניק לכדורגל עומק אמיתי וכותבים איכותיים. עכשיו נותר לראות אם יהיו גם קוראים

תגובות

לפני כשנה וחצי צפה העיתונאי והסופר ג'ונתן ווילסון במפגש בין נבחרות בוסניה והרצגובינה לטורקיה. זה היה משחק מרתק, עמוס במשמעויות היסטוריות בנות 500 שנה - הדים למלחמת האזרחים - ובקונוטציות פוליטיות, חברתיות וספורטיביות. וגם, בכדורגל מצוין שאיחד את המדינה השסועה. מסוג המשחקים שכתבי כדורגל מסוימים חולמים לכתוב עליהם.

למחרת חזר ווילסון ללונדון, ובטיסה מבודפשט שודרג לשמחתו למחלקת עסקים, שם החל לקרוא את מדורי הספורט של העיתונים הבריטיים. ביום שאחרי מחזור משחקים בינלאומיים היו המדורים מלאים בדיווחים חסרי חיים מהמגרשים, וגרוע מכך - בעמודים על גבי עמודים של ציטוטים בנליים מדברי המאמנים והשחקנים אחרי המשחק. הניגוד למשחק שנערך יום קודם לכן בזניצה לא היה יכול להיות חריף יותר.

כעבור מספר חודשים ריאיין ווילסון כדורגלן דרום אפריקאי בעל סיפור חיים מרתק, אבל לא הצליח למצוא אכסניה לכתבה הפוטנציאלית, חרף הגדלת מדורי הספורט המודפסים והמקוונים. שני מפחי הנפש הללו סיפקו לו את המוטיבציה והאנרגיה לניסוי המרתק ביותר בעיתונות הספורט השנה - ייסוד המגזין "דה בליזרד".

כמו הרבה רעיונות גדולים אחרים, גם זה נולד בפאב אחרי ניצחון גדול. סנדרלנד ניצחה את בולטון 4-0, דארן בנט הבקיע שלושער ו-ווילסון ישב עם חבר וסיפר לו על רצונו להקים מגזין מסוג אחר, בו יהיה מקום לכתבות ארוכות, לנושאים שלא מעניינים את העיתונות היומית, כזה שיהווה בית למיטב כותבי הכדורגל בעולם.

ווילסון ידע כי הוא אינו היחיד, שישנם עיתונאים מוכשרים רבים שחשים כמוהו ואינם מצליחים לפרסם כתבות חריגות באופיין, אלא נדרשים למלא מכסת ציטוטים לקראת משחקי המחזור ולאחריהם. או גרוע מכך - לדווח בטוויטר במהלך המשחק עצמו. "אני צריך למצוא מוציא לאור אחד שיסכים להסתכן ויחד אתו להריץ את הפרויקט", הוא אמר. חברו ליציע, לשולחן בפאב ובעבר גם לשולחן הלימודים בסנדרלנד הביט בו ואמר: "אתה יודע שאני מוציא לאור בעצמי".

השניים החלו לבדוק את הרעיון אל תוך הלילה ולהפתעתם, גם למחרת בבוקר, אחרי שאדי הבירה והניצחון הגדול התנדפו, היוזמה נראתה להם נכונה וברת ביצוע. החודש, כשנה אחרי אותו ערב ארוך בפאב, יצא לאור גיליון 0 של "דה בליזרד". זהו גיליון היכרות הניתן להורדה תמורת מחיר אותו מוצא הקורא כראוי.

המגזין יופיע מדי שלושה חודשים במהדורה דיגיטלית ומודפסת, וגיליון הטרום בכורה שלו כולל בין היתר ראיון עם חוס הידינק, כתבות על סנט פאולי, כדורגל בוסני, תקופת הזוהר של ורונה, הבן השוודי של גארינצ'ה, המאבק על האופי של נבחרת הולנד, ניתוחים טקטיים וכלכליים, סיפורים אחרים מכל העולם ומספר מדורים קבועים. ניכר שזהו גיליון של כותבים, אנשים שחיכו להזדמנות לפרסם את פרי עטם על הנושאים הקרובים ללבם.

המחיר לשיקולכם "דה בליזרד" נקרא על שם עיתון יוצא דופן שיצא לאור בסנדרלנד באמצע המאה ה-19 ונכתב כולו על ידי איש אחד. כתב העת ההוא זכה להצלחה, אבל הופיע רק תריסר פעמים. משהו מהגישה האקסצנטרית הזו נותר: המגזין מונה כ-80 אלף מלה - היקף של ספר - אינו מכיל תצלומים אלא איור אחד לכל כתבה, ואין בו ראיונות עם כוכבי על מטעם החברה שמייצרת את נעלי הכדורגל שלהם, או ביקור מיותר באולד טראפורד בחסות ספונסר כזה או אחר.

"התגובות ומספר ההורדות בשבוע הראשון מאוד מעודדים", מספר ווילסון, "אנשים שילמו סכומי כסף ריאליים תמורת הגיליון ויש כבר הזמנות למנויים שנתיים. המטרה שלנו אינה להרוויח מיליונים - אם כי אנחנו בהחלט רוצים להגיע לכמה שיותר קוראים והכנסות - אלא ליצור קהילה של כותבים וקוראים, שמחפשים כתבות בעומק ובהיקף הראויים על נושאים שכבר אין במדורים הרגילים. אני לא מבקר את העיתונאים, אבל יש מגמה להתרכז רק בחדשות, וכתבות בנות יותר מ-1,000 מלה כבר כמעט לא מתפרסמות".

בשנה שעברה היה זה ווילסון שבישר את המגמה בעיתונות הספורט האיכותית, כשניתח משחקים ושם דגש על טקטיקה. השנה עבר הפוקוס, באופן סמלי, לתעשיית הכדורגל ולניתוחים כלכליים. "דה בליזרד" לא מתעלם מנושאים אלו וגם מציג בעצמו מודל חדש: אחרי ניכוי ההוצאות יחולקו הרווחים באופן מידתי בין הכותבים, וגם מחיר הגיליון יהיה יוצא דופן.

"לא יהיה מחיר נקוב", אומר ווילסון, "הקורא יוכל לבחור כמה הוא משלם בגבולות הסביר. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו קוראים לא יוכלו לרכוש את המוצר. הכותבים הביעו אמון כדי להקים את המגזין, ועכשיו אנו מרחיבים את האמון לעבר הקוראים ומצפים שהם ישלמו באופן הגיוני. לא נשרוד אם כולם ישלמו את מחיר המינימום, אבל אם אנשים ירצו לשלם יותר, ויש כאלה, אנחנו מקווים שנהפוך ליציבים כלכלית".

"אני רוצה לחשוב על המגזין כדומה לנבחרת הונגריה הגדולה של תחילת שנות ה-50'", מסכם ווילסון, "הרכב עמוס אינדיווידואלים מוכשרים, שעובדים יחד כקבוצה מתוזמנת היטב באופן שונה ובצורה קיצונית לכל מה שקדם להם".



למעלה: גיליון הבכורה של ''דה בליזרד''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#