בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גולף: בקנבאואר, שומאכר, קיימר?

מרטין קיימר הוא האיש שגורם לגרמנים, המכורים לכדורגל ולפורמולה 1, להתעניין גם בגולף ולעיתונאים להכריז על "כוכב חדש". מבחינת הגולפאי בן ה-26, למרות הישגים שמעוררים השוואות לטייגר וודס, גם עוד שבוע במקום הראשון בדרוג העולמי יספיק

תגובות

בשבוע שעבר סעד מרטין קיימר בסטייקיה יחד עם בת זוגו. בתום הארוחה, הופתע לקבל קינוח חינם. "על העוגה היה כתוב, 'ברכות, מספר 1 בעולם'", מספר הגולפאי הגרמני, "זה היה מגניב מאוד. כיום מזהים אותי מעט יותר מאשר בעבר".

המסעדה, אגב, היתה בסקוטסדייל, אריזונה. ספק אם דבר דומה יקרה לו במולדתו. טייגר וודס יתקשה מן הסתם להשלים שני צעדים ברחוב אמריקאי לפני שיוקף על ידי ההמון. ללי ווסטווד זה יקרה באנגליה. זה לפחות אחד מהדברים שמבדילים בין קיימר לשני קודמיו בפסגת הדרוג העולמי.

"בגרמניה, גולף הוא סתם ספורט", סיפר קיימר, שמחזיק בבתים בסקוטסדייל ובמינכן, למגזין "גולף", "קשה מאוד לזכות בכבוד ובהכרה מצד האוהדים בגלל שרק כדורגל ופורמולה 1 ממש גדולים. כגולפאי, בקושי יזהו אותך".

קיימר. "אני כל כך אוהב להיות במאבק על תארים ואת התחושה שניצחתי כל שחקן אחר בתחרות" (תצלומים: אי-פי)

אם מישהו מסוגל לשנות את המצב, זהו קיימר. "בתחילת השנה שעברה איש לא שמע עליו, אבל אחרי שזכה באליפות ה-PGA ובגביע ריידר התחלנו להתעניין בו", סיפר ל"אובזרבר" הנינג פיינדט, כתב "הבילד", "בדרך כלל איננו כותבים על גולף, אבל עם קיימר זה כאילו שכוכב חדש נולד, גיבור ספורט חדש בגרמניה. כולם כאן אוהבים אותו. הוא צעיר, מצליח, נראה טוב, מחונך ויש לו סיפור נחמד".

סיפורו של קיימר התחיל דווקא על מדשאות הכדורגל, כששיחק כחלוץ בקבוצות הצעירות של פורטונה דיסלדורף. בגיל עשר, כשסמוך לביתו הוקם מסלול גולף, הצטרף לאביו הורסט, ששיחק שנים. "כשהבחורים בבית הספר הבינו שאני גם משחק גולף, זה היה קשה", הוא משחזר, "בגרמניה, גולף נחשב ספורט לעשירים. משפחתי לא היתה כזו, אבל נדרש להם זמן להבין זאת".

כעבור חמש שנים הגיע הזמן להחליט, ולאחר שזכה בטורנירי גולף באוסטריה, בחר קיימר לזנוח את הכדורגל. "כשיש סביבך עוד עשרה בחורים, אתה זקוק למזל כדי להצליח", הוא מסביר, "גם בגולף צריך מזל, אבל זה תלוי רק בי".

כזה הוא קיימר - בעל ביטחון עצמי שאינו ניתן לזעזוע. "הוא פשוט שחקן ברמה עולמית ללא פגמים, קשה להאמין שהוא בן 26", אומר הגולפאי איאן פולטר. פול קייסי מוסיף: "אי אפשר לערער אותו. מעולם לא היה לנו בחור כזה - מלבד טייגר - שברגע שהוא מוביל בתחרות, הוא פשוט ממשיך לדהור".

בדרך, עם זאת, היו מהמורות. קיימר הפך למקצוען ב-2006 וכעבור שנתיים זכה בטורניר ראשון, באבו דאבי. מספר חודשים לאחר מכן מתה אמו רינה מסרטן. ב-2009, תחביב הקארטינג שלו עלה לו בהיעדרות של חודשיים לאחר ששבר שלוש אצבעות ברגלו בתאונת מסלול בפיניקס.

"המנטליות שלי השתנתה, בגלל שאני יודע שגולף אינו הדבר החשוב ביותר", הוא אומר על מות האם, "הרבה אנשים לוקחים את הגולף יותר מדי ברצינות. איני מרוצה כשאני מפסיד או חובט גרוע, אבל גולף אינו חיים ומוות. אני לא צובר תסכול כפי שקרה לפני שנתיים-שלוש, אני משחק בצורה חופשית יותר".

התוצאות ניכרות. באוגוסט אשתקד הוא זכה בתואר מייג'ור ראשון, אליפות ה-PGA. אחר כך השלים שלישיית תארים רצופה, עם זכיות ב-"KLM Open" בהולנד וב"אלפרד דאנהיל" בסקוטלנד. בינואר שוב ניצח באבו דאבי, בהפרש עצום של שמונה חבטות.

בזכייה באליפות ה-PGA הוא הפגין את קור רוחו, כשייצר חבטה מדויקת של 4.5 מטר בגומה האחרונה כדי לסחוט גומות פלייאוף, בהן ניצח את באבה ווטסון. 24 שעות מאוחר יותר חגג עם חברתו דווקא במקדונלד'ס. "הוא טוב מאוד בראש, קר כקרח", קובע ארני אלס, הגולפאי הדרום אפריקאי, "דברים לא מטרידים אותו והוא זורם עם מה שקורה. שיחקתי נגדו בגרמניה כשהיה צעיר וחשבתי 'וואו, הילד הזה ממש מסוגל לחבוט בכדור'. המשחק שלו נותר זהה, ומשתפר".

מחכה לטייגר

עלייתו של קיימר לגמר טורניר המאצ'-פליי באריזונה בסוף פברואר הציבה אותו גם בפסגת הדרוג, במקום ווסטווד. רק וודס הגיע למקום הראשון כשהיה צעיר מקיימר בן ה-26, שהפך לגרמני הראשון מאז ברנהארד לאנגר ב-1986 שמגיע לפסגה. בין המברכים היה גם לאנגר עצמו. "הוא אמר שהוא גאה בי על הצורה שהחזקתי את עצמי ושנשארתי עם הרגליים על הקרקע, כמה חשוב שיש לי משפחה טובה ואנשים סביבי".

אביו אכן מיהר לעלות על מטוס לסקוטסדייל, שהה עם בנו למשך יממה וחזר לגרמניה - 30 שעות טיסה בשביל 24 שעות על הקרקע. "בפעם הבאה שתגיע לגרמניה, מי יודע אם עדיין תדורג ראשון, אז אני רוצה לנצל את ההזדמנות לברך אותך", אמר לו.

גורם נוסף ביציבות המדוברת הוא גונת'ר קסלר, שמאמן אותו כבר 13 שנה. "כשמרטין התחיל לקחת שיעורים אצלי בגיל 12, הוא לא בלט בהשוואה לבני גילו, אבל מההתחלה ראינו שהוא עובד הכי קשה", מספר קסלר. את האימונים שלו בארצות הברית מצלם קיימר כדי לשלוח למאמנו בגרמניה, שמנתח אותם. "הוא תמיד חושב על גולף ועל דרכים שונות לשנות את המשחק שלו", מספר אחיו פיליפ. אחרי הכל, זו רק ההתחלה.

"אני לא יודע מה עלי לעשות כדי להיות ממש מאושר ומרוצה", אומר קיימר, "משהו חסר ואני לא יודע במה מדובר, מה עלי לעשות עוד". אולי לדבר הזה קוראים וודס. "אני גאה מאוד להיות לפני טייגר בדרוג העולמי, אבל אין ספק שטייגר רחוק משיאו. אם יש דבר אחד טוב יותר מאשר להיות מספר 1, זו תהיה הידיעה שאני הטוב בעולם כשטייגר בשיאו ומתמודד מולי. זה יהיה המבחן שלי כאלוף".

ואולי גם ההתמודדות עם ההכרה המתפתחת. לאחרונה הוא נבחר לספורטאי העולה של השנה על ידי "לוריוס". יש כבר המשווים אותו לגיבורי ספורט קודמים בגרמניה - שומאכר, בקר, בקנבאואר. "ההשוואות הללו לא נוחות לי בכלל", הוא אמר ל"קלן אקספרס", "האנשים הללו שלטו בענפים שלהם במשך עשורים ונתנו השראה למדינה שלמה".

מטרותיו פשוטות יותר. "על שמי כבר רשומים שבועיים כמספר אחת, ואני מקווה להמשיך עוד שבוע אם אשמור על יכולתי. אחר כך נראה. הדרוג לא ממש מדאיג אותי. אתה צריך לדאוג רק אם אתה משחק גולף גרוע. אני כל כך אוהב להיות במאבק על תארים מדי שבוע, לשם כך אני עובד כה קשה. יש לי רצון עז לנצח. כולם זוכרים את המנצח, ולא את השאר. אני אוהב את התחושה שניצחתי כל שחקן אחר בתחרות. זה מספק מאוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#