בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יורוקאפ: שבוע עם אליצור רמלה

כאשר שחקניות אליצור רמלה מסיימות אימון, ממתינים להן תפוזים חתוכים, או רכבים מלאים בפירות וירקות, ולעתים סירים עם תבשילים. "יש פה יותר מדי אנשים שאין להם יותר מדי מה לעשות", מסביר חבר בגרעין הקשה של האוהדים את ההוויה בעיר, שמרוכזת בחוויה האירופית. אביעד סגל ליווה את הפיינליסטית דרך הגערות, הדמעות והבדיחות, חזה בה חוגגת זכייה בגביע עם יואל לביא, ומתכוננת להראות לכל אירופה מי זו רמלה

תגובות

אליצור רמלה - אראס | קרית מנחם | 19:00, ערוץ 1

"זה עיתונאי מ'הארץ', הוא ילווה אותנו בשבוע הקרוב", הסביר עדן ענבר לשחקניות רגע לפני שהניחו ידיים בעיגול האמצע לציון סיומו של עוד אימון. "אראס?", תהתה לקו ווילינגהאם, סנטרית ולפני הכל דיווה, כזו שהמהלך החביב עליה הוא סחיטת סל ועבירה וצעדה בגאווה מוחצנת אל קו העונשין. ענבר זיהה הזדמנות וענה לכוכבת, שבעבר נתקלה בביתה בשממית וביקשה שמישהו יסלק משם את "הקרוקודיל הזה": "כן, זה מאמן אראס. הוא ילווה אותנו ויגלה עלינו הכל עד לגמר".

אחרי שהוסר החשד והובהרה זהות המרגל, התפנו ווילינגהאם וחברותיה באליצור רמלה להכנות לקראת השבועיים הגדולים בתולדות המועדון; החל בחצי גמר גביע המדינה מול הפועל ראשון לציון ביום חמישי האחרון, ועד משחק הגומלין של גמר היורוקאפ ב-אראס הצפון-צרפתית בשבוע הבא. בחלוף תקופה זו, כפי שהזהיר את ענבר אחד מחבריו, עשוי מאמן רמלה להתמודד עם קושי מעניין: איך מניפים שלושה תארים - גביע, אליפות ויורוקאפ - בשתי ידיים בלבד.

שי דורון על הכתפיים (תצלומים: שרון בוקוב, ספי מגריזו וניר קידר)

הוויית הגמר האירופי השתלטה על רמלה לחלוטין כבר בשבוע שעבר. בין התורמים לכך הוא לירן, אוהד ועוזר אפסנאי, שבין התהלכויות מכריז "אירופה צהובה", מבטיח ליו"ר שמוליק לבקוביץ' "קרנבל" ומצהיר שהעיר תושבת לכבוד הגמר. הרצינות הנדרשת בשלב זה לא הסירה אפילו חיוך אחד מפני השחקניות. זהו סוד הקסם, טוענים בקבוצה שדרסה עד כה כל יריבה ישראלית ומתייצבת לגמר האירופי כפייבוריטית - צוחקים שם על הכל.

כך, למשל, ספגה לייני סלווין הערות בסגנון "אל תגעי בנו, שלא נידבק", ביום בו פורסם ראיון בו חשפה את חיי הזוגיות שלה לצד שרי סאם, שחקנית אליצור חולון. האווירה המבודחת הזו, אפשר להניח, הובילה לקושי בו נתקלו שחקניות רמלה בשני המשחקים האחרונים בדרך לגביע המדינה.

בשכונה

בשבוע שעבר, דקות לפני אימון ההכנה לחצי הגמר, ניצב ענבר במגרש החנייה של האולם. מולו צלם מאחד העיתונים ובידו באגט, דימוי די מוכר בהתחשב במפגש הקרוב עם יריבה צרפתית. השחקניות מיהרו להתגודד מולו. "עדן, תחזיק את הבאגט עם האצבע האמצעית", קראה הקפטנית שי דורון. אחר כך, לפני תדריך הווידאו בו ייסקרו כל שחקניות הפועל ראשון לציון, ממשיכות הרמלאיות בבדיחות. גם עוזר המאמן עידן אבשלום משתף פעולה. "לפחות אתה מוכן להיות קצת רציני?", תוהה ענבר. "לפחות אתה יכול להגיד את זה בלי לחייך?", עונה לו דורון.

בנות רמלה חוגגות

רגע לפני שהוא מאבד את הקבוצה שלו ואיתה את שאר העונה, יוזם ענבר הסלמה. אימון טרום חצי הגמר, שהוגדר על ידי דורון "שכונה", נקטע לכמה רגעים בצעקות של המאמן על אורנית שוורץ: "תפסיקי עם החיוכים, אחרת לא תגיעי למשחק מחר". משיחה שהוא מקיים עמה יוצאת שוורץ על סף דמעות. "היה לי ברור שיהיה קשה להרים אותן ולגרום להן להתייחס ברצינות למשחק כזה, מול יריבה חלשה מאתנו", יגלה ענבר בתום האימון, "לפני הגמר לא צריך לצעוק, הלחץ כבר מובנה, אבל כאן הייתי חייב".

הבחירה בשוורץ כמטרה לגערות לא היתה אקראית. היא מגדירה את המאמן שלה "חבר כמו כל אחד מהחברים שלי", כך שאין לה בעיה "לקבל גם את הצעקות שלו בחיוך". בשנה שעברה הם נפגשו כשאימן באשדוד. משם הוא הביא אחריו גם את ריבי גרינבוים, שירן צעירי ולנה מוסטפינה. הן מכירות אותו, על הצעקות והליטופים שבדרך כלל מגיעים אחר כך. "הוא יודע להתחנף", מעידה צעירי, "זה מתחיל בחיוך הזה שלו ומשם הוא זורק מלה וכבר אי אפשר לכעוס עליו. אחרי אשדוד, היה לנו ברור שאנחנו אחריו. אפילו לא היה צריך לדבר על זה. אם הוא היה נשאר, כל אחת מאתנו היתה נשארת".

יואל לביא עם הגביע

ההישגים של אליצור רמלה, מרבים לומר, נובעים מההגנה. בתדריכי הווידאו שעורכים ענבר ואבשלום לפני כל משחק, הם מבהירים וחוזרים ומבהירים כיצד בכוונתם לעצור כל אחת משחקניות היריבה. בחוברת עבה שהן מקבלות לידיהן, מגלות השחקניות את הייעוד שלהן למשחק.

כך, לדוגמה, לקראת הערב יודעת טנישה רייט שהמטרה שלה היא לשתק את ליילאני מיצ'ל ולא לאפשר לה זריקות לשלוש; נטאשה איבנסביץ' צריכה לדחוף את פאולין אקונגה, הסקוררית של אראס, כמה שיותר רחוק מהסל; שוורץ נשלחת "לחשוב" בלילה על מספרים 10, 12, 13 ו-14 של הצרפתיות; צעירי מופקדת על מספרים 5 ו-11.

"בי אגרסיב, ליידיז", חוזר ואומר ענבר לאורך השבוע, והליידיז מיישמות. כפי שמעידה צעירי, הנמוכה (1.66 מטר) בקבוצה: "באימונים, אם לקו רוצה לקחת ריבאונד, אני לא מתכוונת להיאבק מולה, ואם קיה ווהן רוצה ללכת לסל, לא אנסה לעצור אותה. הרי הן יהרגו אותי בדרך".

בנמל

את גמר הגביע מול רמת חן החלה רמלה מעשית רק במחצית (40-40). זה קרה כשענבר נכנס לחדר ההלבשה ותמצת: "הדבר החיובי היחיד שאפשר לקחת מהמשחק עד כה הוא שאחרי מחצית אחת, הלוח עדיין חלק ואנחנו עדיין יכולים לנצח. יאללה, ליידיז". 26 נקודות של דורון ו-12 ריבאונדים של ווילינגהאם הביאו את היו"ר לבקוביץ' להכריז כי אחרי הנפת הגביע והטקסים הנלווים, נפגשים במועדון "העברייה" בנמל תל אביב.

סלווין מתכוננת לשמירה האישית

ענבר, נוהג ברכבו ביד אחת ובאחרת משיב לברכות, מאריך במכוון את הדרך לנמל. התמונה הסוריאליסטית הבאה תראה את מאמן מחזיקת הגביע - לראשונה בחייו, ועוד ידו נטויה, כאמור - עומד בשיפולי תחנת דלק באזור רמת גן, מרצין כעורך דין לענייני משפט מסחרי (עבודתו בשעות המוקדמות של היום) ומנסה לזהות את העומדים מאחורי המספרים המברכים. "אני לא באמת יודע לשמוח", הוא מסביר, "אני תמיד מנסה לקחת הכל בפרופורציות. הנה, עכשיו הבת שלי מתקשרת להזהיר שלא אאחר מחר ואגיע ברבע לשמונה לאסוף אותה לבית הספר. נו, אז לקחנו גביע. חוץ מזה, כנראה שרק בסיום העונה, כשאקרא באינטרנט על מה שקרה כאן, אתחיל ליהנות מהעונה הזו".

עבור ענבר בן ה-39, קבוצת הנשים של רמלה היא כמעט הטופ בכדורסל הישראלי. עם צבירת התארים, הוא מנחש, יצוצו השאלות האוטומטיות לגבי שאיפתו לעבור לאימון גברים. "רמלה קבוצה גדולה יותר מאיזו ברק נתניה", הוא אומר, "ובשביל קבוצה כזו אני לא אעזוב". אפילו בהתייחסו ליואל לביא, ראש העירייה, שהואשם בעבר בניסיון לחצות מדי פעם את גבול האוטונומיה המקצועית של המאמנים במועדון, ענבר נאמן: "רמלה זה המקום בו הכי פחות התערבו לי. יואל מתאפק אתי, למרות שקשה לו לפעמים, ורואים את זה".

האוהד דביר לוי והמקדש

בכלל, אם יש ללביא שונאים או מבקרים בקרב בני עירו, אלה לא אנשי אליצור רמלה. "יואל" מוזכר בכל מקום כדמות נערצת. כשהוא מקבל את המיקרופון ממנחה חגיגות הגביע, חופני, סוחף ראש העירייה בקלות את השולחנות הרחוקים, בהם ישובים האוהדים. אחרי דברי הפתיחה והבקשה להוסיף שני גביעים לזה שכבר מוצב לידו, הוא עובר לעיקר. "יש אישה", אומר לביא, רומז בחיוך לשמה של אורנה אוסטפלד, ומביע סיפוק מכך שהובן על ידי האוהדים, שממהרים לפצוח בשרשרת שירים גסים על מאמנת רמת השרון היריבה, לשמחתו הגלויה של לביא: "סתם, שתחיה, ותהיה בריאה, ושיכאב לה". שיתוף הפעולה בין ראש העירייה לאוהדים מניב תשואות.

דביר לוי (27) מכנה את ראש העירייה שלו "אדם משכמו ומעלה, דוגרי כמו פרידה מ'האח הגדול'. הוא האיש שאחראי לכך שהקבוצה מצליחה והעיר מתעוררת, כך שרמלה היא כבר לא סמל לנרקומנים ולעניים, אלא סמל להצלחה".

בחמ"ל

במסעדה של לוי, "דאבל ביס", הקירות הפכו מזמן מעין מקדש למען שחקניות רמלה, כולל פינת הנצחה לנילי נאתכו, שחקנית הקבוצה שנהרגה בתאונת דרכים לפני שבע שנים. המקום ("מסעדת פועלים. פעם ניסיתי להכין להם פירה בטטה, רצו להרוג אותי") הפך לחמ"ל של אוהדי רמלה. בקיץ, כשאורנית שוורץ היתה בדרך לקבוצה, סרבו האוהדים לקבלה בגלל עברה המוכתם ברמת השרון, אז השחקנית הגיעה לשיחה עמם במסעדה. אבי גורן, האפסנאי, יושב קבוע במקום וכך לוי נותר מעודכן ומחובר לקבוצה.

המאמן עדן ענבר מסיים את ההכנות

דביר וחבריו ("יש לנו גרעין קשה של 30 אנשים. לא אולטראס, לא קופים ולא השחקן ה-12") מקפידים לשלוח נציג ובדרך כלל יותר מכך לכל אחד מהאימונים, לבדוק שהקבוצה לא בורחת. פעם הם מגישים תפוזים חתוכים בתום האימון, בפעם אחרת ממלאים את רכבי השחקניות בפירות ובירקות. לפני אירועים גדולים מבשל דביר ומגיע עם הסירים לאולם בקרית מנחם. כרטיסים והסעות למשחקים מממנת הקבוצה עבור האוהדים, במה שדביר מכנה "דמי שתיקה": "מבלי לפגוע בעיר רמלה, יש פה יותר מדי אנשים שאין להם יותר מדי מה לעשות. זה הפורקן היחיד עבור רבים, אז לפחות שיהיה בחינם". בקיץ האחרון הוצג דביר במוסף פתיחת העונה של "ספורט הארץ" כאדם חרד, עקב קביעת חתונתו לערב משחק הגומלין בגמר היורוקאפ. הפחד התחדד עם כל שלב שעברה הקבוצה, ומאז כל אזכור של המשחק בצרפת מתפרש אצלו כניסיון "עקיצה".

המחלוקת העיקרית נסובה כעת סביב טקס שבע הברכות, שמתוכנן ליום המשחק. לוי מסרב לשמוע. "אני משתגע בלי הקבוצה", הוא אומר ומספר כי 40 שחקניות עבר של רמלה הוזמנו לחתונה, "לי זה נראה מובן מאליו, אבל ארוסתי יכולה לראות אותי מדבר בפייסבוק עם הבנות וזה מפריע לה. מבחינתי, זה כמו לדבר עם כל אחד מהחברים שלי. הכרת התודה שלהן, כשהן מכירות אותך ושואלות לשלומך, שווה לי את כל המאמץ".

על השם הרע שיצא לאוהדי רמלה, נוכח העימותים מול היריבה מהשרון, מגיב לוי בביטול ומסביר שזה "פשוט כיף לקלל את רמת השרון. אנחנו לא מגזימים, רק מדי פעם מקללים, אבל כשצריך גם נשתולל. אין לנו בעיה לעשות את זה מול העיניים של השחקניות, זה לא מביך אותי בתור גבר. הרי חצי מהן יותר גברים מגברים".

עובר אורח מאזין ושואל את דביר אם הוא מגיע למשחקים של רמלה כדי "לראות את הציצים קופצים". לוי לא עונה, אולי מהרהר באפשרות שגביע נוסף יסתום גם לזה את הפה.

לקראת המשחק | ברמלה בונים על הביתיות: "שלא יהיה רגע של שקט"

האולם בקרית מנחם צפוי להיות מפוצץ הערב מעבר לתכולתו, 2,000 מקומות ישיבה. על כך בדיוק בונים באליצור רמלה, בתקווה לייצר יתרון גדול לקראת הגומלין בצרפת ביום חמישי הבא. "הקהל צריך להיות השחקן השישי שלנו", אמר המאמן עדן ענבר, "אני מקווה שהאוהדים יבואו להטריף ולא יהיה רגע של שקט".

גם הקפטנית שי דורון בונה על האולם הביתי, אם כי מהבט אחר: "מול אתינייקוס היה להפרש חשיבות, וגם כאן ההפרש יהיה חשוב. אני מקווה שהסלים הקשים ברמלה יפריעו לצרפתיות. לא הייתי רוצה להיות בצד שלהן". "למדנו את היריבה, זו קבוצה שמשחקת עם אותו סגל שנתיים, פחות או יותר", הוסיף ענבר, "ננסה לשחק על החסרונות שלהן. אנחנו מוכנים".

"אנחנו גאים להיות בגמר", הצהיר מאמן אראס, ברונו בלייה, "אנו מצפים לשני משחקים גדולים לעיני אולם מלא, כאן וגם אצלנו". הקפטנית ליילאני מיצ'ל: "אנחנו מתרגשות להיות פה. קיבלנו תנאים טובים והספקנו לטייל קצת בארץ המדהימה הזו. לשתי הקבוצות היתה עונה מופלאה עד כה ומי שטובה תנצח. אנחנו לא יכולות לחכות לתחילת המשחק". (אריה ליבנת ואוהד שוירמן)

המתכון של עדן ענבר | טל נתן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#