בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראגבי: תבנה את זה, ואחר כך תבנה עליהם

בהתחלה הם נאספו ולמדו את החוקים בפארק, לאחר מכן באו העולים החדשים, שחקני החיזוק והחיילים מפיג'י. קבוצת הראגבי של אשקלון יצאה לדרך כמיזם של איש אחד, ומחר עשויה לזכות באליפות ישראל

תגובות

בעשור החולף התרגלו חובבי הראגבי בישראל לשתי קבוצות שגרפו את כל התארים. השנה, פרט לתל אביב ולקיבוץ יזרעאל, הגיחה אשקלון, שסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון, ובשבת (14:00, קיבוץ אור הנר) תנסה לזכות באליפות ראשונה בתולדותיה במשחק הגמר מול תל אביב.

סצינת הראגבי באשקלון החלה בשנות ה-90', כשדימה סוקובלב עלה ארצה מלטביה אחרי שפרש ממשחק פעיל, ובעת שוטטות ברחובות העיר נתקל לפתע בליאוניד זכרוב, עמית אוקראיני ששיחק נגדו בברית המועצות. זכרוב עדכן את חברו בקיומה של הליגה הישראלית והזמין אותו לאימוני קבוצת ראשון לציון. בתוך זמן קצר שכנעו הקשיים הלוגיסטיים את סוקובלב לייסד מיזם חדש.

"לקחתי כדור, הגעתי לפארק והתחלתי לשחק עם הילדים הקטנים", משחזר המאמן את הניסיון לגייס שחקנים, "הידע שלהם היה אפסי והיה קשה להסביר להם את החוקים. זה היה נס קטן - בלי מגרש ובלי כלום התחלנו לשחק. לאט לאט הם הגיעו לאימונים. בהתחלה באו ארבעה, אחר כך עשרה ובסוף הוקמה קבוצת נוער. זה ענף דמוקרטי, יש מקום לכולם: גבוהים ונמוכים, שמנים ורזים".

במרכז: חנן גמבורג (תצלומים: ג'ני סטריך)

כך גיבש סוקובלב את היחידה הלוחמת, שלימים זכתה בשלוש אליפויות ארציות בליגת הנוער. עם השנים גדלו האפרוחים, וסוקובלב פזל להצלחה דומה בבוגרים. תוך הסתמכות על שחקנים מקומיים הוא הצליח לטפס לצמרת, אבל העונה החליט להצטייד בשחקני חיזוק - חיילים מפיג'י, מעצמת ראגבי, המשרתים סמוך לגבול ניצנה.

"עשינו ביטוח לשבעה שחקנים, ובכל משחק מגיעים שלושה אחרים", מספר חנן גמבורג, שחקן אשקלון בשש השנים האחרונות ומנהל הקבוצה, "בדרך כלל אלו המפקדים הבכירים שלוקחים איתם חייל צעיר. הם הרימו את המורל, גרמו לחבר'ה שלנו לרצות להשתפר ועזרו בטקטיקה ובראיית המשחק. בשבילם זו חופשה, הזדמנות לצאת מהשגרה בסיני. אחרי המשחקים הם שותים אתנו בירה ונהנים. היום הם כבר מרגישים שהם חלק מאתנו".

רכש נוסף של אשקלון מגיע מיוהאנסבורג. ב-2005 התנדב אדם צ'רנס לשירות של 18 חודשים בנח"ל, ובמקביל שיחק בקבוצת הראגבי של חיפה. לפני שבעה חודשים החליט לעשות עלייה, והגיע לקדנציה שנייה בישראל כסטודנט לתואר שני בפוליטיקה וממשל בבן גוריון. מיד הוא ניסה לאתר את קבוצת הראגבי הקרובה ביותר. "התקשרו אלי מאשקלון וזכרתי שזו הקבוצה של הרעים", הוא מחייך, "התלבטתי, אבל ממש רציתי לשחק, וכשהגעתי לשם מיד התאהבתי".

צ'רנס בן ה-24 הוא הקמצוץ האנגלו-סקסי בתוך מתכון גלובלי שרקח המאמן סוקובלב - שחקנים ישראלים, יוצאי ברה"מ, עולה מארגנטינה וכמובן נציגי פיג'י. "זו הפעם הראשונה בחיי שאני בקבוצה של האגרסיבים", מתוודה הדרום אפריקאי, "בשבילי זה שונה ואני אוהב את התרבות הזו. כיף לי להרגיש את הישראליות. בשנה הבאה, גם אם אעבור לגור בתל אביב, אמשיך לשחק באשקלון".

לקראת המשחק הגורלי, ההתרגשות בשיאה. תמיכת העירייה אמנם מזערית והציבור האשקלוני עדיין לא נשבה בקסמו של הענף, אבל גמבורג בן ה-28 "לא ישן ומתכונן לפייט רציני, משחק על הקשקש". סוקובלב (46), שמגיע לאימונים אחרי יום עבודה מתיש במפעל בשדרות, מתבונן בסיפוק גם במפעל חייו. "לפני כל משחק אני לחוץ, הרבה יותר קשה לעמוד על הקווים ולהסתכל על השחקנים שלי. כששחקן בועט, אני בועט בראש ביחד אתו".

מחר יתקיים הגמר, ואפילו שותפיו של צ'רנס לדירה בבאר שבע כבר לא יכולים לחכות. "אני מדבר על זה כבר שלושה שבועות, נמאס להם לשמוע על המשחק. מאז גיל 13 לא הייתי אלוף ופתאום יש לי סיכוי, אנחנו רעבים ורוצים לעשות היסטוריה. כל השנים היו אלה יזרעאל ותל אביב. הפעם אנחנו הסיפור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#