בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יורוקאפ: הסרט של שי דורון, הצבע הוורוד של אראס

תגובות

1. ורוד - אראס הופיעה בוורוד, כולל המלווים המבוגרים שישבו ביציע עם פאות בצבע זהה. אולי יש בכך איזו הצהרה שחצנית: באנו לרמלה כדי לנצח, ונעשה זאת לבושות בוורוד עז, לא בפוקסיה, לא בבורדו. ככה תחשבו שאנחנו ילדות בגן, ועד שתפנימו כבר יהיה מאוחר. רמלה הגיבה לחריצת הלשון החצופה הזו רק לקראת דקת הסיום, וביציע חגגו כל נקודה משל עברה לייני סלווין את השוער וגלגלה לרשת. עכשיו יש לחשוב על הפתעה אופנתית לגומלין: כחול עננים הולך?

שי דורון נאבקת בצרפתיות, אתמול (תצלום: ספי מגריזו)

2. מעודדות - דובר כבר על האופן בו נתפשות נערות כשהן מפזזות בפסקי הזמן של משחקי הגברים בליגת העל. במשחקי הנשים זו כנראה תופעה אבסורדית פי כמה. אבל מעבר לכך, האם מישהו שאל פעם מה בעצם אמורה להיות התמורה בכל סיפור המעודדות? כלומר, האם אחד מהצופים ברמלה אתמול עקב אחרי התזוזות המשונות של הנשים האלה בברדסים הכסופים ולא חש מובך? אם לא, שיובך עכשיו.

3. שי דורון - הרגע בו כרעה שי דורון היה כביכול שכיח, עוד פציעה. אך ברגע הזה, שש דקות מהפתיחה, אפשר היה לשמוע ולראות איך יותר מאלף נשימות נעתקות. כמו בסרטי פוטבול אמריקאיים, שקט שרר בשניות בהן דורון היתה שרועה על הפארקט, כל הזרקורים האירו עליה, עד אנחת הרווחה ההמונית כשהצליחה להתרומם. בסרטים ההם חוזר הגיבור אל המגרש מדדה, וכך קרה גם הפעם. מדהים כמה סצנת הסיום היתה דומה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#