בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פוטבול אוסטרלי: גדול על הגדולים

בכיתה ג' אף אחד לא יכול היה לעצור אותו, בגיל ההתבגרות הוא כבר נזרק לבוגרים, שנה לאחר מכן התקוטטו ביניהן קבוצות הליגה הבכירה כדי לזכות בשירותיו, ומהשנייה הראשונה על הדשא הציפיות ממנו היו בשחקים. כבר 22 שנה שברייס גיבס חושב, אוכל וישן פוטבול אוסטרלי

תגובות

לא חסרים אנשים שעל שמם נקראו תחרויות ספורטיביות. בטניס יש את גביע הופמן, בגולף כולם חומדים את הריידר קאפ ובכדורסל שיחקו שנים על גביע קוראץ'. אלא שעם כל הכבוד להארי הופמן, סמואל ריידר וראדיווז' קוראץ', איש מהם לא קיבל את הכבוד כשהיה בן 17. לעומת זאת, שחקן פוטבול אוסטרלי אחד יוכל לספר לנכדיו כי עוד לפני שערך את הופעת הבכורה שלו בליגה, כבר התקיים משחק שזכה לכינוי "גביע ברייס גיבס".

בעונת 2006, כששמו של גיבס בתור הדבר הגדול הבא בפוטבול האוסטרלי כבר יצא למרחוק, נפגשו שתיים מהקבוצות הגרועות ב-AFL (ליגת הפוטבול האוסטרלית) לקרב שעשוי היה להכריע מי מהן תקבל את זכות הבחירה הראשונה בדראפט הבא. לאסנדון, שהגיעה למשחק אחרי 14 הפסדים רצופים, ולקרלטון, שסחבה גיבנת של שבעה הפסדים, היה לשם שינוי על מה לשחק - על העתיד שלהן. "פארסה של כישורי משחק גרועים עם שני זקנים שמחלקים הוראות על מנת להפסיד", כפי שהגדיר זאת אחד האוהדים, הסתיימה באופן נדיר למדי בתיקו.

בסוף העונה היתה זו קרלטון שזכתה בבחירה הראשונה, אלא שלפני שהיו יכולים לפתוח שם את השמפניות, הם היו צריכים להדוף יריבה נוספת שרצתה נואשות את התכשיט. אדלייד קיוותה לצרף את יליד המקום באופן אוטומטי, תוך שהיא מסתמכת על חוק "האב והבן" - לפיו לקבוצה יש זכות ראשונים על בן של שחקן עבר ששיחק במדיה מתוקף המסורת. אבל זה לא קרה. רוס גיבס לא הגיע ל-200 הופעות באדלייד, הקריטריון להחלת החוק, ובנו נחת בקרלטון.

"הייתי שמח להישאר באדלייד, אבל אשחק היכן שיגידו לי", אמר אז ברייס הצעיר, "יהיה קשה לא להיות מסוגל להרים טלפון לחברים ולהגיד להם לקפוץ לביקור ספונטני, אבל החלום תמיד היה לשחק ב-AFL, ובשביל חלומות צריכים להקריב דברים מסוימים".

רוס גיבס, ששיחק בשנות ה-80' וה-90' בווסט פרת' ובג'ילונג, תמיד ידע שהבן שלו נועד לגדולות. כשאימן אותו ואת חבריו בכיתה ג', הוא אסר על ברייס לבעוט בכדור, על מנת שגם לאחרים יהיה מקום להתבטא על המגרש. הוא גם הורה לשאר הילדים לעקוב אחריו בריצה ולהיות מוכנים למסירה בכל רגע נתון. "יש ילדים שהם פשוט דומיננטים מהרגע הראשון", תיאר האב, "הוא פשוט קיבל את הכדור כל כך הרבה פעמים, עד שאמרתי לעצמי 'אני חייב לעשות משהו כדי להאט אותו קצת'".

השמועות על הבן המוכשר של רוס עשו להן כנפיים. כשפיטר סימונס, מאמן ג'ילונג מה-SANFL (ליגת הפוטבול של דרום אוסטרליה), החליט שקבוצתו האנמית זקוקה לדם חדש במרכז השדה, היה לו שם אחד בלבד בראש. "כשפיטר התקשר אלי ואמר שהוא מתכנן להרכיב את ברייס, שעד אז שיחק רק כמה משחקים בקבוצת המילואים, התגובה הראשונה שלי היתה 'אלוהים אדירים, הוא רק בן 16. הוא צעיר מדי בשביל רמה כזו של אינטנסיביות'", משחזר האב, "אבל בתוך תוכי ידעתי שלמרות גילו הצעיר, הוא בוגר מספיק ואיכותי מספיק כדי להתמודד עם זה היטב".

לא איכזב, לא הבריק

למרות עונה וחצי של חישול, תקופת זמן שבמהלכה תימרן בין סיום שנתו האחרונה בתיכון, הוצאת רישיון נהיגה והופעה במדי אוסטרליה באליפות העולם עד גיל 18, הנחיתה בקרלטון לא היתה פשוטה. הנטיה המיידית של קבוצות מפסידות היא לייחס לצעירים מוכשרים שמגיעים אליהן תכונות משיחיות, אבל רק יחידי סגולה מצליחים לעמוד בציפיות החל מהשנייה הראשונה. גיבס בהחלט לא איכזב, אבל גם לא הבריק כמו שציפו ממנו.

"זרקו ילד בן 17 למים עמוקים וציפו ממנו להנהיג, בעוד שכל מה שאני קיוויתי לו באותה תקופה היה להשתלב ולהרוויח את הכבוד של חבריי לקבוצה", הסביר גיבס בראיון ל"הראלד סאן" בחודש שעבר, "ממש לא ראיתי את עצמי בתור מנהיג באותו זמן. היו זמנים שהייתי מסתגר בתוך עצמי ונמנע מלהגיד דברים מסוימים".

ארבע עונות ו-85 משחקי ליגה לאחר מכן, כשברובם היה מהמצטיינים בקבוצה, נמצא גיבס - בשבוע שעבר בן 22 - במקום שונה לגמרי. "אני נמצא בשלב בו אני מרגיש שמצאתי את האיזון הנכון על המגרש ומחוצה לו. אני כבר לא מרגיש רע כשאני צריך לנהל שיחה קשה עם שחקן אחר. אני פשוט מנסה להפיק את המיטב עבור הקבוצה".

חרף המאמצים של ברייס, הבלוז עדיין לא מצליחים להפיק את המיטב וסיימו בעונה שעברה רק במקום השמיני. אבל אם להאמין לגיבס המבוגר, יש עוד למה לצפות. "הוא שחקן מאוד קבוצתי, ותמיד עושה את הדברים הקטנים שמחברים קבוצה, אי אפשר ללמד את זה", אומר האב הגאה, "חוץ מזה, ברייס כל כך אוהב את המשחק. הוא אוכל וישן פוטבול, כל הזמן חושב על זה. אני מעולם לא הייתי כך".



גיבס. ''הוא עושה את הדברים הקטנים שמחברים קבוצה, אי אפשר ללמד את זה'', מתגאה אביו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#