בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אליצור רמלה מחזיקת גביע יורוקאפ | שי דורון: "אין לי מלים כדי לתאר את האושר הזה"

34 שנה אחרי שטל ברודי הנחית את גביע אירופה בתל אביב, הביאה אתמול שי דורון את גביע היורוקאפ לרמלה. למרות השוויון במשחק הראשון, קהל מלחיץ ופתיחה מזעזעת, הבנות של יואל לביא חזרו למשחק ונכנסו לספרי ההיסטוריה. המאמן עדן ענבר: "עשינו היסטוריה בשבילנו, בשביל העיר, בשביל כדורסל הנשים ובשביל הכדורסל בכלל"

תגובות

1. יש כמה אנשים באליצור רמלה שמדברים כבר כמעט חודש רק על גביע היורוקאפ, ושום דבר סטייל חוסר ניסיון או אובדן יתרון הביתיות לא הפריע להם בדרך. יש כמה שחקניות ברמלה שהבטיחו לאותם אנשים גביע, ולא נתנו לכמה פרטים שוליים כמו מגרש חוץ קשה ומשחק ראשון חלש להפר זאת. כל אותם אנשים - האוהדים בכחול-לבן ושחקניות בגופיות שחורות-צהובות - הניפו אתמול את גביע היורוקאפ. כי מלה זו מלה.

"הגשמנו חלום שהיה חוצפה לחלום אותו בתחילת השנה", אמר מאמן רמלה, עדן ענבר, "אני מאושר, זה דבר מדהים. עשינו היסטוריה בשבילנו, בשביל העיר, בשביל כדורסל הנשים ובשביל הכדורסל בכלל. הכל עוד ידובר ויסופר, אבל זהו, הביתה. אני הולך להתקשר לבת שלי".

שי דורון עולה לסל (למטה) ומניפה את הגביע, אתמול באראס (תצלומים: max ppp)

השחקניות לא ידעו את נפשן מרוב אושר. "זה היה משחק נהדר, אין לי מלים כדי לתאר את האושר הזה", אמרה הקפטנית שי דורון. לקו ווילינגהאם: "היה משחק נהדר, קהל נהדר ואפשר לראות איך אני מרגישה על פי הדמעות בעיניים שלי".

"הגשמנו את המטרה שלנו. נתנו כל טיפת אנרגיה שהיתה לנו", התרגשה לייני סלווין, "לא ייאמן, עשינו את זה". וריבי גרינבוים ניסתה לתת את הוורסיה שלה לנאום המפורסם של טל ברודי כשהכריזה: "אני חושבת שהגביע הזה צריך לתת מקפצה לכדורסל הנשים, כי הוכחנו היום שהענף קיים בישראל".

2. שעתיים לפני החגיגות תפס שלומי ארבייטמן, חלוץ גנק, מושב נוח על ספסל רמלה ופינה מקום לצדו גם לעדן ענבר. מאמן רמלה מספר כי קיבל מוקדם יותר שיחה מבנו, ש"עוד לא יודע שהכדור הוא עגול, אבל הבטיח שיתפלל למעני". ענבר משפיל מבט, אומר שיהיה קשה וכאילו נמלך בדעתו: "ניתן להם 15 הפרש. לא, 12".

המשחק נפתח ונראה היה כי שתי הקבוצות פעלו כדי לשחזר במדויק את המשחק הראשון. לייני סלווין פתחה יפה, אבל אראס התעוררה, רצחה בצבע, כפתה זריקות רעות והוציאה מרמלה את הגרוע ביותר שבה. החטאת הליי-אפ של גאנה זריצקה בדקה השביעית כאילו קבעה רף ממנו רק המשיכו שחקניות רמלה לרדת, וכך הסתיים הרבע ב-5-13 ורוד.

במשחק הראשון זה לקח לרמלה 35 דקות, הפעם רבע אחד הספיק לרמלה, שלא נרגעה עד השוויון (16-16). חמש דקות בתוך הרבע השני החמיצה דורון שלוש פעמים ברציפות מהקו, אבל פיצתה במהירות עם חדירה מלאת אמירה ושתי נקודות. הספסל של רמלה פרץ למגרש ואתו נפרצה, כך נראה, גם הקשיחות הצרפתית. כשהן מגובות בשיפוט כלל לא ביתי, רצו הרמלאיות ל-5-24 ברבע השני וליתרון 11 במחצית.

רמלה הצליחה להכות את אראס בנשק שלה במחצית השנייה, בה שמרו הצרפתיות על אחוזים נמוכים מהשדה. ליילאני מיצ'ל, הכוכבת הקטנטנה של אראס, עלתה על הלוח רק בזכות שלוש העבירות שלה, כך שיכול להיות שלשיחות הצפופות עם אנשי רמלה בימים האחרונים היתה השפעה מסוימת עליה.

שלשה של שרה מישל (49-41) שבע דקות לסיום החזירה את הקהל של אראס למשחק, אך הניסיון והבגרות העדיפים של רמלה החלו לשחק כשלוש דקות לסיום. דורון זינקה, סלווין המצוינת, שסיימה עם 15 נקודות, קבעה פער תשע עם שתי קליעות רצופות והחיוכים החלו להימתח על הספסל הצהוב-שחור. בחלוף הזמן שנותר, הונצחו שם הבעות שבימים הקרובים יהפכו למיתולוגיה רמלאית, כמעט כמו המועדונים של שנות השבעים.

הבאזר זמזם כשעל הלוח מהבהבת תוצאת הסיום 53-61, אבל רק סטטיסטיקאים ומשועממים נהנים ממספרים. חשוב יותר שתזכרו, למשל, שלקו ווילינגהאם העלתה חיוך על פניו של בנה דרק, שיושב בבית ומתפרנס מהברכיים הדפוקות שלה כבר שנים; שריבי גרינבוים, עם משמעות אדירה אמש, יכולה לחזור מאושרת לאביה אהרל'ה, שמחלים בבית מסרטן; שהיו"ר שמוליק לבקוביץ' יכול לתת סוף סוף משמעות לריצות ולטירוף; ועדן ענבר יכול בשקט בשקט, עם חיוך קטן, להכריז: אני אלוף אירופה.

ראש עיריית רמלה, יואל לביא, עם הגביע, אתמול באראס

3. לפני שיצאו מהמלון לאולם הכריז שמוליק לבקוביץ': "אליצור רמלה אינה מתכוונת להגיע". כבר יומיים שהוא עסוק במשאים ומתנים יבשושיים עם אנשי אראס בנוגע לפלוס-מינוס 25 כרטיסים נוספים למשחק. מישהו, מסתבר, שכח לעדכן את הצרפתים בכמות המדויקת של האוהדים מרמלה. אם לא שמתם לב, אגב, המשחק נפתח כסדרו.

כנראה בהשראת החדשות מהבית, צצו גם שמועות בנוגע להפגנה פלסטינית הנרקמת בפתח האולם, אך כנראה שארגוני המחאה קנו את ההצהרה של לבקוביץ' ופנו לאירועים חשובים יותר. עבור אנשי אראס, התברר כבר בשלב החימום, הסיפור הוא שונה לגמרי.

בזמן בו רמלה מאיימת ומאוימת, חוששת לגורל כמה מעשרות אוהדיה, התחולל טירוף ורוד בתוך האולם. נשיא אראס, ז'אן לואי מנראה, כמו שף דה וילאז' במועדוני קלאב מד, ניהל את החגיגה החמודה/משונה באולם.

מעודדות בוורוד, דגלים בוורוד, בלונים בוורוד, גלים בוורוד ומוסיקה צ'יזית שהשתלבה היטב - "החיים בוורוד" של אדית פיאף (גרסת המועדונים). לבסוף הגיע בחור במגפי בוקרים ונתן את האות לשירת ההמנון בא-קאפלה סוחפת. אחר כך, כאילו כהמשך ישיר, הקפיצו יואל לביא ותאומו הצרפתי את כדור הפתיחה למשחק, שבסופו התברר כפיסת היסטוריה.

הגברת הראשונה של אליצור רמלה | אריה ליבנת




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#