מוקדמות יורו 2012: נבחרת ההתאחדות לכדורגל

נבחרת ישראל הנוכחית היא עצמותיה הישנות של זו המקורית, לא יותר משריד למשהו שהיה קיים פעם. זוהי הנבחרת של ההתאחדות לכדורגל

אלעד ליפשיץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אלעד ליפשיץ

זוהי הנבחרת של ההתאחדות לכדורגל. שלה בלבד, ולא של מדינת ישראל. היא יכולה להתמודד אולי במונדיאל ההתאחדויות, זה הכל. לנבחרת הזו אין פנים, בכל משחק פרצופה מתחלף, אין בה עקביות ולא שום מוטיב של המשכיות. היא מתקיימת לה אי שם על הפרוטוקולים של משרדי ההתאחדות: איפשהו רשום שהיא משחקת בתאריך הזה והזה, ומתישהו עוד יכולה לעמוד במטרה הזו והזו. זוהי סביבת הקיום היחידה שלה: בניירת שבין פרננדז ללוזון.

הנבחרת הזו היא לא יותר משריד למשהו שהיה קיים פעם. נבחרת ישראל הנוכחית היא עצמותיה הישנות של נבחרת ישראל המקורית. המעטים שצפו בה אתמול מול לטביה עשו זאת ללא שום רוח תחרותית או הישגית, אלא בעיקר מטעמים של רצון שלא לרמוס לחלוטין את כבודה של מי שהיתה פעם נבחרת ישראל המקורית. במלים פשוטות, צפיית רחמים.

ראש ממשלת ההתאחדות, אבי לוזון (תצלום ארכיון: טס שפלן/ג'יני)

כעת קשה מאוד לגלות עניין כלשהו בניצחונו של האוסף האקלקטי אמש על לטביה החלשה. אין כל דרך לתת לאירוע הזה משמעות רצינית. רק בקרב אנשי ההתאחדות לכדורגל יש ריגוש - ובצדק - כי זו הרי הנבחרת שלהם, נבחרת ההתאחדות לכדורגל.

השאלה עתה היא רק כיצד זה קרה? כיצד בנתה את עצמה הנבחרת כיישות מרוחקת כל כך? איך הפכה לנבחרת ללא מדינה? ובכן, זה היה תהליך שבסופו נבחרת ישראל פשוט הועלמה. היא נחטפה, נגנבה. רשימת ציוני הדרך של התהליך ידועה: מינוי מאמן מנותק שאחראי לזימונים מנותקים ולהרכבים מנותקים תחת חסותו של יו"ר שמאפשר זאת משום שגם הוא מנותק. אתמול נראתה הנבחרת כך, מחר תיראה אחרת, ההוא תיכף יזומן ללא הסבר, וההוא תיכף לא יזומן ללא הסבר. אין פנים. כך נראה פרצופו של חוסר הפרצוף. העסק חדל אפילו מלהכעיס.

יש לנו ארץ אחרת? כיאל (מימין) ובוזגלו מוטרדים, אתמול (תצלום: ניר קידר)

כשם שנבחרת לוקסמבורג או להבדיל ספרד מנותקות שתיהן ממדינת ישראל, כך גם נבחרת ההתאחדות לכדורגל. בשלוש הנבחרות האלה - לוקסמבורג, ספרד וזו של ההתאחדות - ניתן להתעניין מרחוק, אך בכל מקרה מה שמתרחש בהן הוא לא מרכז התוכן של הציבור בישראל. לכן, כל שנותר כעת הוא רק לפרגן בחיוך על הנקודות שהושגו אמש.

ישנן ספקולציות די נחמדות, ולפיהן אולי עוד ינגנו מתישהו בטורניר גדול את המנון ההתאחדות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ