פורמולה 1: גלגלי ההיסטוריה

דובי מילר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דובי מילר

אני לא זקוק להזנקה הרשמית של עונת פורמולה 1 כדי לחיות את הספורט המוטורי. כחוקר מירוצי מכוניות בשנות ה-30', אני חי את העולם הזה 365 ימים בשנה, משחזר את העבר ונהנה מכל רגע של נבירה בנבכי ההיסטוריה. ההווה רק מספק תפאורה נוספת, זה הכל.

אם כך, בואו נחזור אחורה בזמן. אם בתקופת האימפריה הרומית סיפק הקיסר להמונים לחם ושעשועים בדמות קרבות גלדיאטורים, במאה ה-20 דאגו דיקטטורים ועריצים למלא את תאוותם של הנתינים בעזרת מירוצי מכוניות.

עוד בטרם עלה אדולף היטלר לשלטון בגרמניה הוא ידע שהצלחה על המסלול תעניק לו את הפרסום והכותרות. את הצ'ק הראשון הוא רשם לקבוצות המירוצים הגרמניות מיד לאחר עלייתו לשלטון וציווה לבנות מכונית מירוץ שתישא את דגל גרמניה בגאווה ברחבי העולם.

סימום הקהל וסינוור העולם (תצלום: AP)

בשנים הבאות זכו שתי קבוצות המירוצים הגרמניות, אוטו-יוניון ומרצדס, להשקעות רבות מצד הרייך השלישי וסיפקו קבלות כמעט בכל מסלול אליו הגיעו. דגלי גרמניה הנאצית התנוססו בגאון בכל המסלולים, צלבי קרס נצבעו על דופן המכוניות ומאות אלפי צופים הריעו למנצחים במועל יד, מתעלמים כמעט לחלוטין משואת היהודים שהתרחשה באותה עת מתחת לאפם.

את השימוש במירוצים עבור סימום הקהל וסינוור העולם מנסים היום להחיות השליטים במזרח התיכון. במדינות המפרץ, בהן שולט הכסף הגדול מהנפט, החליטו לשים את מיטב ממונם על ספורט, כשמירוצי המכוניות - ובראשם פורמולה 1, ענף הספורט היקר בעולם - ניצבים בפסגה. מסלולים מהודרים ומושקעים ותנאים מפנקים הפכו לחזות הכל.

אך מסתבר שגם ללחם ולשעשועים יש גבולות. באותם רחובות בטריפולי בהם דהרו לפני 90 שנה מכוניות בגראנד פרי שאירגן הכיבוש האיטלקי, נלחם כיום העם הלובי במנהיגו. בבחריין, מחשש לחשוף את המהומות נגד המשטר לעיני כל, הוחלט לבטל את מירוץ פתיחת העונה של פורמולה 1.

אז נכון שהקלישאה מספרת לנו שההיסטוריה חוזרת, אך לפעמים גלגלי ההיסטוריה גם עושים עיקוף קטן בדרך.

פרשנויות נוספות של מילר ניתן למצוא בבלוג שלו: debuzzer.com/miller

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ