בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פורמולה 1: המפתחות עדיין אצלך, מיכאל שומאכר?

האם בגיל 42 הוא בכלל מסוגל להגיע לרמה הרצויה? האם אחרי שבע אליפויות עולם עוד נותרה בו מוטיבציה? האם המכונית שלו מספיק טובה? האם יצליח להסתגל לשינויים? האם הביקורות מעצבנות אותו? ומה לעזאזל הוא עושה בשיער? על שאלות אלה ועוד מתכוון להשיב העונה מיכאל שומאכר בדרך הטובה ביותר שהוא מכיר - על המסלול. בינתיים, את המירוץ הראשון של העונה הוא לא סיים

תגובות

לפני הכל, למיכאל שומאכר יש דבר חשוב להבהיר. "אני נהנה ממה שאני עושה ומהעבודה עם מרצדס", הצהיר הנהג הגרמני בראיון פתיחת העונה לאתר של קבוצתו, "ואם זו היתה השאלה הבאה - אז לא, מעולם לא התחרטתי על ההחלטה לחזור".

עד כמה שזה מפתיע, הדברים היו צריכים להיאמר. ככל שהתקדמה 2010, העונה הראשונה לחזרתו של שומאכר לפורמולה 1, התקרר היחס כלפיו. מילא סר ג'קי סטיוארט, אלוף העולם לשעבר, שתהה מדוע חזר והעריך שיפרוש פעם נוספת, אך אפילו אדי ג'ורדן, האיש שהכניס אותו לסבב ב-1991, נכשל בקריאת הסימנים. "משהו בסיסי השתנה", קבע ג'ורדן בספטמבר, "אני סבור שהוא התפכח וחושב על פרישה".

כמובן שמאחורי ההערכות והנבואות חסרות הביסוס עמדו גם נתונים מבוססים היטב - התוצאות. "אם שומאכר לא היה שומאכר, האם מרצדס היתה משאירה אותו בשנה הבאה?", תהה ג'ורדן, "אני הייתי מפטר אותו. לפי הופעותיו, הוא בבירור לא טוב מספיק".

שומאכר כבר מוכן. "בלתי אפשרי להסיט את השעון הביולוגי לאחור, אבל אני עדיין טוב מספיק" (תצלום: רויטרס)

מאז שנתו המלאה הראשונה ב-92', לא סיים שומאכר עונה ללא ניצחון. מלבד השנה בה שבר רגל, הוא תמיד סיים בין שלושת הראשונים בדרוג והקדים את עמיתו לקבוצה. 2010 בישרה על סדרת עדכונים בספרי ההיסטוריה: אפס ניצחונות, אפס הופעות על הפודיום, מקום תשיעי בלבד בדרוג. בין המקדימים אותו היה אפילו ניקו רוזברג, הנהג השני של מרצדס. אפשר לתהות: בשביל מה הוא היה צריך את זה?

"בעת פרישתו הוא התגלגל 12 פעמים על המסלול, אחרי שנפל מאופנוע. מה הטעם בלהרוג את עצמך על סופרבייק? אפשר כבר לחזור לפורמולה 1", תומך בו מרטין בראנדל, עמיתו לקבוצה בעבר ופרשן BBC, "במרצדס הביעו נכונות לתת לו רכב וזה מה שהוא רצה לעשות. עלינו לתת לו קצת זמן. אנשים יותר מדי ביקורתיים".

ג'ודי שכטר, שהיה אלוף העולם האחרון של פרארי עד שומאכר, מסביר: "קשה מאוד למצוא משהו לעשות אחרי שנהגת בפורמולה 1. אני מניח שעכשיו הוא נהנה מכך יותר מאשר כשהתחיל, בגלל שזה אתגר גדול יותר עבורו".

ושומאכר, מאמין בראנדל, לא ידע עד כמה גדול האתגר: "הטעות שעשה היתה לומר בתחילת העונה שעברה 'אני כאן רק כדי לזכות באליפויות עולם'. הוא הציב רף גבוה מדי. הוא היה צריך לומר 'יש יריבים צעירים, אעשה את המיטב ונראה לאן אגיע'. אז הוא היה ניגש לעניין מכיוון אחר".

זה לא אותו דבר

כך שומאכר עושה העונה. "יש לי ביטחון שנתמודד על מקומות בפודיום ואני מקווה שנוכל להיאבק על ניצחונות בחלק מהמירוצים", אמר הגרמני לאחרונה. אליפות הוזכרה יותר כתקווה מאשר כמטרה.

לרבים יישמע הדבר חריג. אחרי הכל, למשמע שמו של שומאכר נזכרים כולם במכוניות הבנטון והפרארי שלו דוהרות לעוד אחד מ-91 ניצחונותיו ולעוד אחת משבע האליפויות שלו. התקופות הפחות טובות, בהן נדרשה סבלנות, נדחקו לשוליים. אבל יש לו גם סבלנות.

לוח המירוצים לעונת 2011

הסבב כיום אינו אותו סבב. בעבר תמיד היתה קבוצה בולטת או שתיים, כיום יש שלוש או ארבע; המכוניות אינן אותן מכוניות - בשנות פרישתו הן עברו שינוי מבני משמעותי, נוסף לשדרוג המערכות התמידי; ומרצדס מודל 2010, בשנתה הראשונה בסבב, היא לא פרארי. הקבוצה אמנם לא נוצרה יש מאין, אך היא עדיין רק בתחילת דרכה.

וכן, שומי אינו אותו שומי. בשלוש השנים בהן לא נהג הוא לא התנתק מהסבב ושימש יועץ בפרארי, אבל עם שובו גילה עולם שונה. האיסור על ניסויים במהלך העונה, למשל, היקשה על הסתגלותו. הבחילות שחש בסימולטור של הקבוצה בוודאי לא עזרו, אם כי במרצדס מתעקשים שלא היוו גורם. המכונית לא היתה טובה מספיק לזכות באליפות, וגם רוזברג לא הצליח לנצח במירוץ, אף שלפחות הגיע לדוכן המנצחים וצבר הרבה יותר נקודות. את ההבדל בתוצאות של השניים תולים רבים בכך שהרכב פשוט התאים יותר לצורת הנהיגה של הגרמני הצעיר מזו של המבוגר. זו לא הסיבה היחידה, כנראה.

"מעולם לא חשבתי שאחזור והכל יהיה כבעבר", מסביר שומאכר, "ההסתגלות מחדש ארכה יותר זמן משקיוויתי. זה ספורט מורכב מאוד, תחרותי מאוד, שלא מפסיק להשתנות. הכל היה חדש - הניסויים, המכונית, הקבוצה, המבנה. היה עלי לנווט את דרכי בזה. הייתי חלוד, אבל זה לא כך עכשיו. כעת אני יודע טוב יותר על מה לעבוד, מכיר טוב יותר את הקבוצה, נכנס למכונית ומיד מרגיש בבית, מכיר את כל הפונקציות שלה. אני יודע מה לעשות".

השאלה הרווחת היא האם בגיל 42 מסוגל בכלל נהג להגיע לרמות הללו, להציג את אותם אינסטינקטים. "בלתי אפשרי להסיט את השעון הביולוגי לאחור, אני ממש לא כפי שהייתי לפני 10-15 שנה, אבל לשאלה אם אני עדיין טוב מספיק, אענה שכן", מצהיר שומאכר, "ברמה הפיסית אין לי לאן להתקדם, כבר בשנה שעברה הייתי במיטבי".

כיום הוא שוקל כ-74 ק"ג ("משקל המירוצים האידאלי שלי"), חמישה ק"ג יותר בהשוואה ל-1994. הוא שוחה ("חצי שעה חזה ביום עושה הבדל עצום") ומשחק כדורגל, אבל כמעט לא רץ עקב בעיות ברכיים וגב שמטרידות אותו מנעוריו ("המוזר הוא שאני מסוגל לשחק שלוש שעות כדורגל בלי בעיה, ולא יכול לרוץ 45 דקות", סיפר ל"בילד"). ועוד משהו: "ב-2005, אני חושב, התחלתי לצבוע חלקים מהשיער".

החדות חזרה?

חידה גדולה היא מה מסתתר מתחת לשיער, בתוך ראשו. התקרית באוגוסט, בה כמעט מרח את רובנס באריקלו על קיר בגראנד פרי ההונגרי, נראתה כהוצאת תסכול עקב חוסר האונים שלו מול יריב מהיר יותר, ועוד כזה שהיה פעם נהג המשנה שלו. לא ששומאכר אי פעם נמנע ממהלכים כאלו, אך בעבר הם יועדו לדברים גדולים יותר. הבטחת אליפות, למשל.

"מיכאל נהנה מאוד מהאתגר", מתעקש רוס ברון, המנהל הטכני של מרצדס, שזכה עמו בכל שבעת תאריו, "הוא בהחלט לא מגיע למירוץ מלווה בחרטה על כך שאינו במקום אחר. הוא בבירור נהנה ממירוצים. מיכאל לא זכה בשבע אליפויות בגלל שהוא נכנע בקלות".

במרצדס מסבירים שקיבלו בדיוק מה שרצו - הנהג שנחשב לטוב ביותר בהבנת המכונית, בהעברת חוות הדעת עליה ועל מרכיביה למכונאים, ובעבודת צוות עמם כדי לשפרה. "המשוב שקיבלנו מהשקעתו בניסויים היה פנטסטי", מספר המנכ"ל ניק פריי, "הוא עושה עבודה נהדרת בפיתוח הרכב".

בקרוב נראה עד כמה. ניסויי קדם העונה של מרצדס התנהלו בין אופטימיות לפסימיות, שנבעה מבעיות אמינות ובעיקר מהירות. השדרוגים שנעשו בניסויים האחרונים בברצלונה שיפרו את מצב הרוח. W02 אמורה להיות מכונית משופרת, שלפי ברון "כמעט בלתי ניתנת לזיהוי" בהשוואה לקודמתה.

לאליפות, כאמור, ספק אם זה יוביל אותה העונה, אבל שומאכר מדגיש שוב ושוב שמדובר בתהליך. "בהיסטוריה של הסבב, כשיש לך עונה כפי שהיתה לנו, האם אתה מתקדם בתוך שנה לרמה של מנצח? זה נדיר מאוד", אמר, "הוכחתי לאורך השנים שאני אוהב אתגרים ומסוגל להתמודד עמם. אנו עובדים לבנות משהו גדול, והעובדה שהתהליך אינו קל הופכת את האתגר למלהיב יותר. אני בטוח שנוכל להיאבק השנה על ניצחונות, אולי גם על אליפות. איני יכול לחכות עד שנגיע למלבורן ונגלה. אם זה לא יקרה ב-2011, אז נצטרך לעשות זאת בשנה האחרונה".

בתום "השנה האחרונה", 2012, יסתיים החוזה שלו, אבל לאחרונה אף נשמעו דיבורים על הארכתו. "מיכאל במצב פיסי כל כך טוב, שהוא יכול להמשיך לנהוג עד גיל 50", מעיד רופאו הוותיק, יוהאנס פייל. מצב המוניטין שלו טוב מעט פחות. אלו לא רק הספקות של נהגי עבר כמו סטיוארט ("הייתי מעדיף שלא היה חוזר") או אלן פרוסט ("בלתי אפשרי בגילו לשוב למעמד בו היה"), שמיהרו לנעוץ בו שיניים.

בעוד סבסטיאן וטל, אלוף העולם, אומר כי "הוא תמיד דמות לחיקוי ומסוגל לעשות משהו גדול השנה", נדמה שלואיס המילטון איבד את הכבוד כלפיו. מי שלפני שנה הביע התלהבות מההזדמנות להתמודד מול הנהג האגדי, כבר נשמע משועמם במהלך העונה. "הוא תמיד נמצא מאחוריי, אין ערך בלנצח אותו", אמר. לקראת 2011 הצהיר: "אני לא חושב שזה יהיה שונה בהרבה מהעונה שעברה, אבל הוא יכול להוכיח שאני טועה".

"שמעתי טענות שמיכאל מכתים את התדמית שלו בגלל שהוא לא מנצח", משיב ברון, "אבל הוא לא מודאג ממה שאנשים חושבים עליו. הוא לא היה בספורט שלוש שנים, טבעי שמאבדים מהחדות. הוא מסוגל להפתיע כמה אנשים. אני חושב שהחדות שלו חזרה".

כראש הסבב, לברני אקלסטון יש מוטיבציה ברורה לשבח את שומאכר. מצד שני, גם יש לו ניסיון של עשרות שנים שמאפשר לו לקרוא אותו היטב. "למיכאל עדיין יש מוטיבציה רבה וכושרו הפיסי טוב כמו בימי השיא", אומר אקלסטון, "כשמקשיבים לו, מרגישים בכל מלה ובכל מחווה שהוא רוצה לנצח שוב - יותר מכל דבר אחר. אם מרצדס תספק לו מכונית תחרותית, הוא יחזור לנצח, אין ספק".

שומאכר, וטל, המילטון, ג'נסון באטן, פרננדו אלונסו. חמישה אלופים יהיו השנה על המסלול, ולאלונסו אין בעיה לסמן את הסכנה: "למיכאל אין דבר להוכיח, אך הוא עדיין אלוף ועדיין ברמה אדירה. מבחינתי, הוא עדיין האלוף המסוכן ביותר".

שומאכר נאלץ לפרוש, האלוף סיים במקום הראשון

עונת הפורמולה 1 נפתחה הבוקר (ראשון) במסלול "אלברט פארק" באוסטרליה, כשאלוף העולם המכהן, סבסטיאן וטל בן ה-23, רשם ניצחון במירוץ הפתיחה ומספר 11 בקריירה עם זמן של 1:29.30 שעות. פתיחה עגומה רשמה קבוצת מרצדס, כששומאכר וניקו רוזברג פרשו במהלך המירוץ ולא הגיעו לקו הסיום. שומאכר נאלץ לפרוש בהקפה ה-23, כמשנה זהירות עקב בעיה טכנית, בעוד עמיתו פרש בהקפה הבאה בעקבות מגע בין מכונית אחרת שגרם לבעיה טכנית.

לצידו של וטל על הפודיום, ניצבו לואיס המילטון (22.2 שניות אחרייו) ו-ויטאלי פטרוב המפתיע (30.5 שניות). פרננדו אלונסו עקף את מארק וובר לקראת הסיום ודחק אותו למקום החמישי. (שירות "ספורט הארץ")

מה השתנה? | החידושים בעונת 2011

* החזרת חוק 107% - נהג שלא יקבע במקצה הדרוג הקפה שזמנה מהווה 107% מההקפה המהירה ביותר, לא יזנק למירוץ

* שימוש בכנף אחורית מתכווננת, למען שיפור יכולות העקיפה

* בעקבות המעבר לצמיגי "פירלי" צפויות יותר עצירות ברחבת הטיפולים

* נהגים הממתינים ליציאה מרחבת הטיפולים יסודרו בשורה ויעזבו את הרחבה בסדר בו נכנסו

* הקבוצות יצטרכו להשתמש באותה תיבת הילוכים במשך חמישה מירוצים רצופים, ולא בארבעה כבעבר

* אף חבר קבוצה לא יורשה להיכנס למסלולים במהלך שעות עוצר שנקבעו מראש, כדי למנוע עבודה טכנית לילית

* השימוש במערכת KERS, המאפשרת האצה של המכונית תוך כדי בלימה, תהיה נתונה לבחירה

* העלאת משקל המכונית המינימלי מ-620 ק"ג ל-640 ק"ג

הנהגים הצעירים שמשוועים להשאיר לשומאכר עשן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#