בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יורם ארבל, דבר יפה ושתוק

הוותיק והמוערך בשדרי ישראל עובר זובור פומבי בעקבות משפט כמעט תמים, שכלל גינוי חריף למעשה של ענת קם. המסר פשוט: דבר יפה ושתוק

תגובות

לפני שבועיים וחצי ריאיינו אופירה אסייג ואיל ברקוביץ' את גיל לב, נשיא מכבי נתניה, בתכנית הרדיו שלהם. בעצם, המלה הניטרלית "ריאיינו" אינה מדויקת: הם השפילו אותו בשידור חי. כל חטאו של לב היה צפייה במשחק הכדורגל ההיסטורי של נבחרת פלסטין הצעירה מול תאילנד ברמאללה. "מה היה לך לחפש אצלם?", שאלו אותו השניים פעם אחר פעם בתוכחה גלויה, בגיחוך ובנימה כמעט גזענית, כאילו ביקר זה עתה במעוז של אל קאעדה ולא עשה ניסיון תמים וחף מאינטרסים לקירוב לבבות. אני בספק אם אפילו מאזין אחד התקשר להתלונן. ללגלג על ערבים זה לגמרי בקונצנזוס.

כשהשותף של ברקוביץ' לעמדת השידור במשחק מול לטביה שלשום חרג במילימטר מהגבולות שמגדירה לו ישראל הנוכחית - רגישה עד היסטרית לכל מה שמריח כמו אנטי-פטריוטיות - המרכזייה כבר קרסה. ארבל עשה את הדבר החמור ביותר בעיני הצופה והטוקבקיסט הישראלי הממוצע: הוא הביע אמפתיה לאויב, או למעשה למי שנתפשת כאויב. הוא הביע דעה - אפויה למחצה, יש לציין - שאינה מתיישבת עם המיינסטרים הישראלי, שמסכים לשמוע כרגע בעיקר קריאות לשחרורו של גלעד שליט.

והוא נענש על כך, בצורה חמורה. זו תהיה טעות להתייחס בביטול להשעיה בת 48 שעות, בדיוק טווח הזמן עד לשידור המשחק עם גאורגיה. הוותיק והמוערך בשדרי ישראל עובר זובור פומבי בעקבות משפט כמעט תמים, שכלל גינוי חריף למעשה של ענת קם. קודם הוא מתנצל בשידור - לא ברור על מה - ואז קורא בוודאי אלפי טוקבקים שהופכים באחת את הקול הכי מוכר בארץ לבוגד שפל. הוא כבר מבין את המסר של הבוסים בערוץ 10 ושל הבוסים האמיתיים, הצופים שלו: ספר לנו מי הבקיע ואל תבלבל לנו את המוח עם הדעות השערורייתיות שלך. דבר יפה ושתוק.

התקרית תישכח במהרה. הוותק והניסיון של ארבל יעמדו לזכותו ויגברו על כל עצומה אינטרנטית עוינת. אלא שאירועי ההיסטריה הציבורית הללו תוחמים היטב את גבולות חופש הביטוי עבורו ועבור עמיתיו. בדיוק כשם שיונית לוי לא תרים שוב גבה לנוכח פלסטינים הרוגים, כפי שעשתה במהלך מבצע עופרת יצוקה, ארבל לא יעז להביע דעה אישית בשידור. אחרי כל השידורים ההיסטוריים ואחרי כל המשפטים המיתולוגיים, הוא בסך הכל עוד בורג במכונת הקונצנזוס הישראלית. אפשר להירגע: החל מהיום הוא ישוב וישתלב בשיח הישראלי המסורס והמצונזר. הללויה!



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#