בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליגת העל בכדורגל: הדבר הגדול כבר בא

עולה להתקפה

תגובות

1. שיילך לעזאזל המחזור האחרון בעונה שעברה. יימח שמו. ותתפלאו, לא מפני שהפועל תל אביב זכתה בסופו של דבר באליפות, אלא בגלל שבאותן שניות דרמטיות בטדי ובבלומפילד נרצחה האפשרות הכי טריוויאלית להתרגש בעתיד הקרוב מכדורגל, לדבר על מתח, או על מירוץ צמוד.

עובדה, יש כאן עונה עם שתי קבוצות שרצות ראש בראש, משחקים מוכרעים בדקות האחרונות, שחקנים מחליפים קונים את עולמם - וכלום. שממה. מחכים לפלייאוף, מדברים על כך שחיפה או הפועל יזכו באליפות, ומסכימים על דבר אחד בלבד - זה לעולם לא יהיה כמו המחזור ההוא. תוסיפו לזה את אלמנט הקיזוז, ותקבלו את התחושה שמאפיינת את ליגת העל העונה - מעבירים את הזמן. מין משחק מוקדם, שברור כי לא יביא בסופו של דבר לפורקן. למה? כי אין כמו האורגזמה ההיא. עם כל הכבוד להתרסקות של מכבי תל אביב.

מכבי חיפה היא המייצגת הנאמנה ביותר לתפישה שהדבר הגדול מכל כבר מאחורינו. לא פעם יש תחושה שמדובר בקבוצה עם פוטנציאל נפיץ. קטן, גולסה, גדיר, ו-ורד יכולים לייצר קסמים בכל רגע נתון. תוסיפו לזה את ההצלחה עם השחקנים שהיו אמורים לנגן כינור שני ומתעקשים לגנוב את ההצגה - חמד, טוואטחה, בנאדו, אזולאי - ותקבלו חבורה שהיתה יכולה לרגש הרבה יותר, אבל כמעט מתעקשת להעביר את הזמן. למה? כי יש קיזוז, כי יש פלייאוף וכי הדבר הגדול באמת, לא נעים להודות, כבר התרחש.

חיפה יכולה לגבור על הפועל תל אביב במירוץ האליפות העונה, זה ברור. היא נהנית מעקביות, צברה יותר נקודות, תארח את "משחק העונה" וכמעט אין לה מה להפסיד. אז למה זה נראה כל כך כבוי? רק בגלל שחיפה יודעת שזה לעולם לא ייצר את האמוציות של העונה שעברה. חיפה יכולה להשיג העונה נקמה, היא תנסה בוודאי גם לפייס את עצמה עם סיפורים על צדק ספורטיבי, אבל אינה יכולה להשיג את הדבר היחיד שהיא באמת רוצה: שמחה, כמו אז, במחזור האחרון ההוא.

2. במדינת כדורגל שבה ניר קלינגר ומוטי איוניר זוכים מוקדם מדי לחוזה לעונה נוספת, אין זה פלא שדווקא פרוספר אזגי מוצג כילד הרע. עד לפני זמן לא רב, נדרשו לפחות שני תנאים כדי שמאמן יבטיח לעצמו שנה שנייה באותו מועדון: הצלחה על המגרש ושביעות רצון של האוהדים. לא עוד. אם לשפוט על פי ההיגיון של מיטש גולדהאר ואלונה ברקת, ההפך הוא הנכון: כישלון על המגרש ותיעוב מצד הקהל. חבל שאף אחד לא סיפר לאזגי ששינו את הכללים, והוא נותר הפראייר האחרון שדורש מהמאמנים שלו להצליח. הקורא רוני לוי, אגב, יכול להירגע. ההפסד אתמול לאשקלון מבטיח לו כמעט בוודאות עונה נוספת בטדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#