בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכללות: הכדורסל זה החלק הפשוט

תגובות

כיצד נקבעות העולות לטורניר המכללות? קונטיקט, שהיא כמובן מהחוף המזרחי, שיחקה במערב. UCLA מקליפורניה שיחקה באזור הדרום-מזרחי. האם תוכל להסביר את החלוקה לאזורים? למיטב ידיעתי משתתפות 65 מכללות בטורניר הגמר, אבל קראתי שהשנה יש 68. האם הגדילו את הטורניר? עמית, טל ע. ורונן וולף

טורניר המכללות בכדורסל, אולי מפעל הספורט החובבני הפופולרי ביותר בעולם, אכן ממשיך לגדול. אם לאורך העשור האחרון השתתפו 65 קבוצות, הרי שאטרקטיביות המשחק על הכרטיס ה-64 - בין שתי הקבוצות האחרונות הנאבקות להיכנס לטורניר - הביאה את המארגנים לערוך החל מהשנה ארבעה משחקי מוקדמות, כשרק לאחר מכן מתחיל הטורניר עם כל שאר המשתתפות.

כשהטורניר יצא לדרך ב-1939 השתתפו בו שמונה קבוצות בלבד. בשנת 51' הוא גדל ל-16 קבוצות ומאז המשיך לצמוח - בין 22 ל-25 (1953-1974), 32 (1975-1978), 40 (1979), 48 (1980-1982), 52 (1983), 53 (1984), 64 (1985-2000), 65 בין 2001 ל-2010, ומהשנה 68 קבוצות. על פי הקצב הזה, לא ירחק היום בו כל קבוצות ה-NCAA ישתתפו בטורניר הגמר.

בקבוצת האיכות העליונה של המכללות (דיוויז'ן 1) יש 346 מכללות שמשחקות ב-32 אזורים (או "קונפרנס", כמו הביג איסט, הפאסיפיק-10, אוהיו ואלי וכו'). 31 אזורים (כולם למעט קונפרנס חדש שהוקם לאחרונה) שולחים נציגה אחת, שלרוב נקבעת בטורניר מיוחד בתום הליגה הסדירה (רק בליגת הקיסוס של האוניברסיטאות היוקרתיות לא נוהגים כך).

שאר 37 הקבוצות נקבעות על ידי ועדת בחירה על פי מספר מדדים: זכייה באליפות האזור (אלופת הביג איסט, למשל, לאו דווקא תזכה בטורניר שמקנה את הכרטיס האוטומטי), מאזן במהלך העונה, חוזק האזורים בהם הן משחקות, איכותן ולא פעם גם הרפרטואר וההיסטוריה שלהן בכדורסל המכללות.

הבחירה בקבוצות האחרות (המכונה "large-At") לא היתה קיימת לפני 1975. עד אז עלו רק 22-25 אלופות האזורים, אך נוהל זה יצר מצב בו לעתים קבוצות מצוינות שהיו מדורגות במקום השני או השלישי בארה"ב, לא עלו לטורניר כי מקורן בקונפרנס חזק. קצת כמו גביע האלופות האירופי לפני עידן ליגת האלופות, בו קיבלה אלופת אלבניה כרטיס בעוד הסגניות מאיטליה, מאנגליה ומספרד נותרו בחוץ.

שיבוץ סודי ביותר

אחרי שהוכרעה זהות 68 העולות לטורניר, קובעת ועדת הבחירה דרוג פנימי (אינו מתפרסם) של הקבוצות ומחלקת אותן לארבעה אזורים - 16 קבוצות בכל אזור (כאמור, ארבע עולות מהסיבוב המוקדם). האזורים אינם קשורים למיקום הגיאוגרפי של הקבוצות, אלא נקבעים על פי המקומות בהם מתקיימים חצאי הגמר והגמרים האזוריים. השנה חולק הטורניר למזרח (ניוארק, ניו ג'רזי), למערב (אנהיים, קליפורניה), לדרום מערב (סן אנטוניו, טקסס) ולדרום מזרח (ניו אורלינס, לואיזיאנה), אך בעבר היו גם הגדרות לאזורים אחרים, כמו צפון, דרום, צפון מזרח ועוד.

תפקידה החשוב ביותר של ועדת הבחירה היא יצירת ה"בראקט" - חלוקת הקבוצות לאזורים בצורה המאוזנת ביותר שניתן. אך מלבד דרוג הקבוצות לפי איכות קיימות מספר הגבלות נוספות: קבוצות מאותו קונפרנס לא ייפגשו בשני הסיבובים הראשונים (ובשאיפה גם לא בסיבוב השלישי), בשני הסיבובים הראשונים לא ייערך מפגש שהתקיים בטורניר בעונה הקודמת, וקבוצה לא תארח במגרשה הביתי (מלבד הפיינל-פור, שמיקומו נקבע לעתים שנים מראש). לפיכך, שיבוץ הקבוצות לאזורים ואף הדרוג הפנימי נתונים למגבלות, מעוררים לפעמים תרעומת (בייחוד באוניברסיטאות קטנות אך טובות) ונותרים סודיים.

הוועדה, כאמור, לא מפרסמת את הדרוג הפנימי, אולם ארבע המכללות החזקות ביותר לפי דרוג זה יחולקו אחת לכל אזור ויקבלו את הדרוג מספר 1. ארבע הבאות (5 עד 8 בדרוג הכללי של הוועדה) יחולקו לארבעת האזורים ויקבלו את הדרוג 2 בכל אזור, וכן הלאה.

הקבוצה המדורגת ראשונה תתמודד תמיד נגד המדורגת 16 באזור, 2 נגד 15 וכו'. בשלב הבא תפגוש המנצחת בין 1 ל-16 את המנצחת בין 8 ל-9 וכן הלאה, כשבסופו של התהליך עולה קבוצה אחת מכל אזור לפיינל-פור.

בטורניר המכללות הומצאו כינויים שונים לכל שלב. שמינית הגמר (16 האחרונות) נקרא "סוויט סיקסטין", רבע הגמר (שמונה האחרונות, שלב הגמרים האזוריים) זכה לשם "אליט אייט", וחצאי הגמר (ארבע האחרונות) מהווים את הפיינל-פור, שהפך לביטוי שגור בו משתמשים גם בכדורסל האירופי ובמקומות נוספים.

אולי העובדה הכי מדהימה בנוגע לטורניר הפופולרי - נתוני הצפייה בו מתחרים ולעתים אף עולים על ה-NBA - היא שחרף הכנסות ענק מהטלוויזיה, אפילו דולר אחד לא מוזרם לארגון עצמו. הכל חוזר לקבוצות.

המפתח לכך מסובך למדי, אך חצי מיליארד דולר ויותר שמגיעים מהסכמי השידור מחולקים בין האוניברסיטאות המשתתפות והקונפרנסים שלהן. חצי מהסכום מוקצה על בסיס הישגים מצטברים בשש השנים האחרונות; שליש ממנו לפי כמות המלגות שמעניקה כל אוניברסיטה; ושישית לפי מספר ענפי הספורט שיש בכל אוניברסיטה.

הולדתה של הסינדרלה

שלוש פעמים הצליחה מדורגת מספר 11 (כלומר מקום 41 עד 44 בדרוג הכללי של המכללות) להעפיל לפיינל-פור. זה קרה לראשונה ב-1986 עם מכללת LSU, ג'ורג' מייסון חיקתה זאת ב-2006 והשנה היתה וירג'יניה קומונוולת' (VCU) למכללה השלישית שמגיעה מהמקום ה-11 בדרוג לפיינל-פור.

המדורגות הנמוכות ביותר שהעפילו לגמר הגיעו מהמקום השמיני. UCLA עשתה זאת ב-1980, וילאנובה כעבור חמש שנים ובאטלר השנה. וילאנובה גם זכתה בתואר והיתה למדורגת הנמוכה ביותר שעושה זאת.

למרות ששיטת הדרוג של הקבוצות בטורניר נוסדה רק ב-1978, כמעט 40 שנה לאחר שאליפות המכללות החלה, הרי שהתחוללו הפתעות גם קודם לכן. למעשה, המושג שהפך לשגרה במקומות רבים בעולם, כולל למשל במפעלי גביע בארץ, לקבוצה מפתיעה - סינדרלה - מקורו בטורניר המכללות.

אנציקלופדיית טורניר המכללות של ESPN יודעת לספר כי הראשונה שנקראה כך, ומכאן הכינוי לקבוצה מפתיעה וקוטלת ענקים, היא מכללת CCNY (College of New York City) הקטנה והלא נחשבת (במושגי כדורסל).

אז היו בטורניר רק שמונה קבוצות, ועצם העפלתה של המכללה לטורניר הגמר היווה הישג. היא הדהימה את אוהיו סטייט בניצחון 56-55 עם הבאזר ברבע הגמר, הפתיעה את נורת' קרוליינה סטייט 78-73 בחצי הגמר וניצחה את מכללת בראדלי 71-68 בגמר. עוד לפני הגמר נכתב באחד מעיתוני ניו יורק כי "מדובר ממש בסיפור של סינדרלה", והכינוי תפס. מאז קוראים כך לקבוצות מפתיעות בכל רחבי תבל.



ברק אובמה ומייק ששבסקי מציגים את הבראקט שלהם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#