בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טניס: דיאטת התרד של מארדי פיש

יום אחד התעורר מארדי פיש, הביט במראה והחליט לשנות כיוון: "התחלתי לאכול פנקייק מחיטה מלאה. זה לא היה טעים במיוחד, אבל אכלתי הכל". כעת, מינוס 15 קילוגרם ואחרי שעקף את בן כיתתו אנדי רודיק, הטניסאי בן ה-29 עדיין מסרב להאמין שהוא האמריקאי הבכיר בסבב

תגובות

אנדי רודיק, האמריקאי המוביל בדרוג העולמי מאז שנת 2003 - למעט הבלחה חד פעמית של ג'יימס בלייק ב-2008 - ידע שבסופו של דבר יגיע היום בו יעקוף אותו טניסאי אחר בן מולדתו. הוא בוודאי הניח שזה יהיה מישהו מהדור החדש, כמו ריאן האריסון, ג'ון איסנר או סאם קווירי, שיעשו קפיצת מדרגה נוספת לעבר העשירייה הראשונה. אך רודיק בטח לא האמין שינושל ממשבצת האמריקאי המוביל על ידי טניסאי מבוגר ממנו. זה בדיוק מה שקרה בדרוג שפורסם שלשום.

רודיק, שזכה בשנה שעברה בטורניר מיאמי והפסיד השנה במשחקו הראשון שם, ירד למקום ה-15. במקום ה-11, דרוג השיא בקריירה שלו, ניצב חברו לכיתה בתיכון, מארדי פיש בן ה-29. "המטרה שלי מעולם לא היתה להתעלות על אנדי", אמר פיש, שסיים טורניר מצוין עם הפסד בחצי הגמר לנובאק דיוקוביץ' הבלתי מנוצח, "המטרה שלי היא אישית לחלוטין - להגיע לטופ 10. זה משהו שתמיד כיוונתי אליו, ואני אקרע את עצמי כדי לעשות זאת".

הגישה החדשה של פיש, שמקדשת עבודה קשה, מוכיחה שלפעמים כל מה שצריך כדי לחולל שינוי בחיים זה להביט במראה. במקרה שלו לא מדובר במטאפורה, אלא במציאות. באוגוסט 2009, רגע אחרי שהודיע כי לא ישתתף באליפות ארה"ב עקב פציעה בצלעות וניתוח בברך, התבונן פיש בהשתקפותו ולא ממש אהב את שראה. השנים בהן העדיף לרדוף אחרי עוד משולש פיצה מאשר אחרי כדורים באימונים, עשו לבסוף את שלהן.

כשהוא יודע שצפויים לו מספר חודשים של החלמה ושיקום נטולי פעילות גופנית, בהם עלולים להתרחב עוד יותר הקפלים שגם כך עיטרו את בטנו, פנה פיש לשינוי סגנון חיים לטובת כיוון בריא יותר. "החלטתי לנצל את הזמן הזה כדי לבנות את עצמי לשנים שנותרו לי בטניס", הסביר בראיון ל-ESPN בשנה שעברה, "הבטחתי לעצמי כי ברגע שאחזור, כבר לא יהיה לי תירוץ לכך שאני לא בכושר או שאיני עובד מספיק קשה על המגרש".

המהפך היה דרמטי. בתוך מספר חודשים הוא השיל ממשקלו קרוב ל-15 ק"ג והפך לפריק בריאות ששיגע את סביבתו הקרובה. "הכרחתי את אשתי להוציא הכל מהבית - צ'יפס, חמאה, אלכוהול, משקאות ממותקים - כדי שלא אכנע לפיתוי", הסביר, "התחלתי לאכול תרד ופנקייק מחיטה מלאה. זה לא היה טעים במיוחד, אבל אכלתי הכל. ברגע שראיתי תוצאות, זה נתן לי מוטיבציה להמשיך. קפצתי על המשקל עשר פעמים ביום".

המעבר החד הזה לא נעלם גם מעיני חבריו. "כשהוא חזר מהפציעות, כולם בחדר ההלבשה הבחינו בשינוי שעבר", אמר בלייק, שכנו וחברו הטוב, "הוא הפך להיות ממש רציני, התחיל לספור קלוריות. חשבתי שאני אוכל בריא עד שראיתי אותו. לפתע הרגשתי כמו חוטא כששמתי קצת גבינה על הפסטה".

בצעירותו, לעומת זאת, הוא היה הרבה פחות יציב וממוקד מטרה. פיש, שהתגורר עם משפחתו של רודיק בשנתו האחרונה בתיכון, סומן ביחד עם חברו כהבטחה הגדולה של הטניס האמריקאי בעידן שאחרי סמפראס ואגאסי, אך רק אחד מהם באמת קיים.

ולי יש מדליה

הכישרון הטבעי של פיש, שהבליט הגשה עוצמתית ומשחק רשת נהדר, עזר לו להבליח מדי פעם - באולימפיאדת אתונה הוא אף זכה במדליית הכסף - אך הוא נותר שחקן שולי יחסית בסבב, שלא מהווה גורם משמעותי בטורנירים הגדולים. אם מוסיפים לכך את הפציעות שעבר (בהן שני ניתוחים בפרק כף היד, שהשביתו אותו למשך שנה ב-2005) ואת ההזנחה העצמית, אפשר להבין למה האמריקאים חיפשו את הדבר הגדול הבא במקום אחר.

"בגיל 21 זה בלתי אפשרי להיות בוגר כמו בגיל 29", הסביר פיש בשבוע שעבר, "אבל אני לא מתחרט לרגע על הקריירה שלי. זכיתי במדליה אולימפית, וזה לא משהו שהרבה טניסאים יכולים להתגאות בו".

סיבה נוספת לכך שפיש יכול להיות שבע רצון היא הפריחה המאוחרת שלו. כששב למגרשים ב-2010 הוא כבר היה שחקן אחר. "התחלתי להתאמן יותר חזק, ובעיקר יותר זמן", גילה בראיון ל"ניו יורק טיימס", "התנועה שלי על המגרש השתפרה מאוד וזה השפיע על שאר האלמנטים במשחק שלי".

התוצאות היו בהתאם. הוא זכה בטורנירים בניופורט ובאטלנטה והגיע לגמר בסינסינטי, כשבדרך לשם הוא מדיח את פרננדו ורדאסקו, אנדי מארי ורודיק. לראשונה בקריירה סיים את העונה עם 40 ניצחונות וקפץ מהמקום ה-55 בדרוג עד ל-16 - דרוג אותו שיפר, כאמור, לפני יומיים.

"אני לא חושב שארגיש לעולם שאני האמריקאי מספר 1", הצטנע פיש לאחר הניצחון המרשים על דויד פרר ברבע הגמר במיאמי, שהבטיח לו את תואר האמריקאי הבכיר בסבב, "לאנדי היתה קריירה נהדרת, טובה בערך פי שישה משלי, והוא תמיד נחשב לטוב ביותר בדור שלנו. זו הפעם הראשונה שלי וברור שזה מאוד מחמיא. זו מדינה גדולה מאוד עם הרבה אנשים שמשחקים טניס, אבל צריך לשים דברים בפרספקטיבה. זה מה שאני מתכוון לעשות".

מצב האומה

האמריקאים במאייה הראשונה בדרוג העולמי

11. מארדי פיש, בן 29

דרוג שיא: 11 (2011)

14. אנדי רודיק, בן 28

דרוג שיא: 1 (2003)

20. סאם קווירי, בן 23

דרוג שיא: 17 (2011)

29. ג'ון איסנר, בן 25

דרוג שיא: 18 (2010)

80. רוברט קנדריק, בן 31

דרוג שיא: 69 (2009)

92. מייקל ראסל, בן 32

דרוג שיא: 60 (2007)

93. ריאן סוויטינג, בן 23

דרוג שיא: 91 (2011)



פיש. 'אני לא מתחרט לרגע על הקריירה שלי'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#