בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוסטון סלטיקס מתפללת לבריאותו של שאקיל אוניל

גם בגיל 39 ממשיך שאקיל אוניל להתנהג כמו ילד - כולל מירוץ עגלות בתנועת הצופים - אלא שאת הגוף קשה לרמות. הוא נע בין פציעות, ואפילו משחק החזרה שלו אחרי חודשיים ארך רק חמש דקות. הפלייאוף באופק, ולבוסטון אין מושג אם יש על מי לבנות

תגובות

אחת האקסיומות הידועות ב-NBA היא כי שאקיל אוניל, שבחודש שעבר כיבה 39 נרות על העוגה הענקית שקיבל במוזיאון הילדים בבוסטון, יישאר צעיר לנצח. הוא אולי לא ייזכר כשחקן הגדול בהיסטוריה, אך לבטח כבדרן הגדול מכולם. הרי אוניל תמיד מצא דרך להזכיר שהוא ילד בנשמה - בין אם דרך ריקוד ברייקדאנס מפתיע בקלילותו, או בסרטון הזוי בו הוא מתנועע לצלילי שיר של ביונסה בפאה ובבגדי נשים.

אלא שגם השטיקים החביבים לא מצליחים להסתיר את המציאות. כבר תקופה ארוכה שאוניל הוא הרבה פחות דאנס והרבה יותר ברייק. ביום שני קיבלו הסלטיקס תזכורת נוספת לכך. מי שכבר החמיץ העונה משחקים עקב כאבים במותן ובברך ימין, ואחר כך נעדר חודשיים בשל רגל ימנית דואבת ודלקת בגיד האכילס, חזר לפארקט במשחק מול דטרויט. בחמש דקות וחצי בלבד הוא הספיק להלהיב את הקהל הביתי ולקלוע שש נקודות, לפני שהחל לצלוע בדרך להתקפה. לחדר ההלבשה לא הצליח לרדת בכוחות עצמו, ובמנהרה חיכה לו - אוי לבושה - כסא גלגלים. האיש שבשיאו כופף סלים בדאנקים מהדהדים, שהגדיר מחדש כוח מתפרץ, נראה לפתע בדיוק כפי גילו - זקן. לפחות במונחי כדורסל.

"לא היה טוב לראות אותו במצב הזה", הודה קווין גארנט בסיום המשחק, "הוא עבד קשה מאוד כדי לחזור לשחק". כשנשאל על מצב רוחו של האיש הגדול, שעל פי דיווחים איגרף בזעם מספר חפצים שנקרו בדרכו במסע לחדר ההלבשה, אמר: "כולם מכירים את שאקיל ויודעים שהוא תמיד במצב רוח טוב. לראות אותו מדוכדך לא היה מחזה פשוט. פציעות ברגליים אינן פשוטות".

האבחנה היא מתיחה בשוק. עניין של כמה ימים, אומרים הרופאים. מצד שני, זה גם מה שאמרו על פציעותיו הקודמות. "זה היה בעיקר מפחיד", הרגיע המאמן דוק ריברס, "אני מאמין שהוא יחזור תוך זמן קצר".

אלא שגם אם ישוב בקרוב, כמה זמן יעבור עד שייפצע שוב? דקה וחצי? ארבע? אולי יצליח למשוך רבע שלם? ביישורת האחרונה לפני הפלייאוף, הקו הקדמי של בוסטון שביר ביותר, בעיקר לנוכח הפרידה מקנדריק פרקינס, הפציעות של ננאד קרסטיץ' והתרומה המוגבלת מג'רמיין אוניל, שמחלים מניתוח בברך.

"השלישייה הגדולה (גארנט, פול פירס וריי אלן) השביעה אותי לא לחזור לפני שאבריא ב-100%", גילה שאקיל בחודש שעבר. לסלטיקס אמנם יש סבלנות, אבל הזמן אוזל. שאקיל כנראה יהיה שם בפתיחת הפלייאוף בעוד קצת יותר משבוע, אך מצב הצבירה שלו מטריד את ריברס. "אני לא יודע מה לעשות עם המצב הזה", הודה המאמן.

קובי, מאחוריך

ריברס ריאלי, אבל יש גם אחרים, פנטזיסטים. הם מאמינים כי שאקיל מסוגל לנפק עוד הופעה מזהירה על הבמה הגדולה מכולן לפני שהוא צועד לעבר השקיעה, כיאה לשריף - הקריירה הבאה שלו, לדבריו. גם לפני שנתיים אמרו שהוא עייף, פצוע, שמן ושבע. זה נגמר בעונה אישית מצוינת וב-MVP של משחק האולסטאר.

"הוא יהיה בסדר, שאקיל תמיד יהיה בסדר", קבע גלן דייויס, הפורוורד של הסלטיקס ומייצג נאמן של הגישה, "אי אפשר לפגוע בו, הוא בלתי מנוצח. הוא יחזור כי הוא איש הפלדה. אני מאמין בכך מאז שהייתי ילד קטן".

פירס הוסיף כי אפילו במצבו הנוכחי, אוניל עושה את כל ההבדל. "בדקות המעטות ששיחק הרגשתי שהזמן עצר מלכת. המשמעות של נוכחותו עצומה", הסביר. הפרשן יובי בראון טען כי "שאקיל הוא המפתח למידת ההצלחה של הסלטיקס בפלייאוף. האם יהיה מסוגל לתת 30 דקות במשחק? כי זה מה שפרקינס היה נותן. הוא חלק ענקי בפאזל".

הגוף בוגד בו, ויעידו על כך 40 המשחקים שכבר החמיץ העונה. אבל אם יש משהו שממשיך לתפקד מצוין, זו המוטיבציה. גם עם ארבע אליפויות באמתחתו, יותר מהשלישייה הגדולה ביחד, הניצוץ המנטלי שלו טרם כבה. "אם טים דאנקן יסיים את הקריירה עם יותר טבעות אליפות ממני, זה ייתן לגיטימציה לאיזה עיתונאי להגיד שהוא היה טוב יותר. לא אוכל להרשות זאת", נימק אוניל בתחילת העונה את נכונותו להמשיך לכתת רגליו על הפארקט. כמובן שגם העובדה שקובי בראיינט השיג בשנה שעברה אליפות חמישית (והקניט אותו על כך) לא פגעה בדרייב.

אחרי המשחק מול הפיסטונס, דידה אוניל החוצה מבלי לדבר עם התקשורת. מאז הוא לפחות חזר לחייך. זה קרה כשנער שאל מה כאב יותר - הפציעה ברגל, או ההפסד במירוץ העגלות המסורתי של תנועת הצופים המקומית, בו נטל חלק שלשום לאחר שנבנתה עבורו עגלה גדולה במיוחד.

אלא שאם יש דבר שיכאב לו באמת, זו השבתה שתמנע ממנו לעזור לחבריו בפלייאוף. "אני שייך לאסכולה הישנה, לפיה כל זמן שביכולתי לעמוד, אני גם יכול לשחק", אמר בחודש שעבר. השאלה אם נותר לו בכלל כוח לעמוד.

צמרת המזרח

קבוצה ניצ הפ % הצלחה

1. שיקגו 57 20 74

2. בוסטון 54 23 70.1

3. מיאמי 54 23 70.1

4. אורלנדו 49 29 62.8

5. אטלנטה 44 34 56.4

6. פילדלפיה 40 38 51.3

7. ניו יורק 39 38 50.6

8. אינדיאנה 35 43 44.9

----------------------

9. שארלוט 32 45 41.6

10. מילווקי 31 46 40.3

צמרת המערב

קבוצה ניצ הפ % הצלחה

1. סן אנטוניו 59 19 75.6

2. לייקרס 55 22 71.4

3. דאלאס 53 24 68.8

4. אוקלהומה 51 26 66.2

5. דנוור 47 30 61

6. פורטלנד 45 33 57.7

7. ניו אורלינס 44 33 57.1

8. ממפיס 44 34 56.4

---------------------

9. יוסטון 41 37 52.6



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#