בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סופוקליס שחורציאניטיס במכבי תל אביב - כבר לא הבייבי שלכם

אחרי שביוון שלחו אותו להישקל במתקן שמתאים לפרות, פיני גרשון העליב אותו והעיתונים צלבו אותו על כל גיחה למועדוני אתונה, נחת סופוקליס שחורציאניטיס בתל אביב כדי לנסות להציל את הקריירה. הוא השאיר את המשפחה והחברה בבית, התמקד בשח וקרא ספרים, ואפילו הסכים לסעיף בחוזה שקובע שמשקלו לא יעלה על כ-155 קילו. זה עזר למכבי לעלות לפיינל פור. לא בטוח שזה יעזור לו להישאר כאן גם בעונה הבאה

תגובות

"לא בטוח שסופו יישאר, הוא מביא לנו הרבה דברים, אבל גם לא פשוט להתמודד איתו. או לטפל בו. הוא כבד משקל, תרתי משמע". דברים אלו נאמרים מפי בכירים במערכת של מכבי תל אביב והם משקפים את הדואליות שרווחת בקבוצה כלפי היווני הענק. מצד אחד, לכולם ברור שההימור עליו התברר כמוצלח. מצד שני, לאור המאניה-דיפרסיה שאופיינית כל כך לקריירה שלו, לא בטוח שבמכבי יהיו מוכנים לקחת את ההימור הזה פעם נוספת.

לסופוקליס שחורציאניטיס יש חוזה לעונה הבאה, אך למכבי ולשחקן יש אופציה להשתחרר ממנו (החוזה רק מבטיח שכר מסוים במקרה של המשך התקשרות). מבחינתו של סופו נראה שכבר אפשר לחתום. "אני רוצה להישאר עוד עונה אבל נראה אם ירצו אותי", הוא אומר. "אני מקווה שהוא יישאר למרות שיש גם חסרונות בסיטואציה שלו", מדגיש הבעלים דיוויד פדרמן, "הוא לא מסוגל לשחק הרבה דקות והוא גם נוטה להיכנס לבעיית עבירות, אבל בסך הכל הוא עשה כאן עבודה טובה מאוד". גם שמעון מזרחי ודיוויד בלאט שבעי רצון מהתפוקה של סופו. "לדעתי הוא אחד מעשרת השחקנים המצטיינים ביורוליג העונה", קובע המאמן, שרבים זוקפים לזכותו את שיקום הקריירה של הסנטר העבה.

ההתלהבות מתמהיל השחקנים של מכבי וההייפ הכללי סביב ההעפלה לפיינל פור יוצרים אווירה שמגבירה את סיכוייו להישאר, אך שום דבר לא בטוח והרבה תלוי ביכולתו עד סוף העונה, ולא פחות בהתנהלותו מחוץ למגרש. "בגדול, סופו עושה מאמץ גדול מאוד להתאים עצמו לקבוצה, והוא לגמרי חי כמו מקצוען", גורס גורם בכיר בקבוצה, "אבל יש איתו כל מיני עניינים. הוא לא תמיד אוהב ללכת לאירועים של הקבוצה. הוא לא תמיד נגיש. הוא יכול להיות עצבני לפעמים. אלו לא דברים חמורים ולמזלנו יש לנו הרבה מאוד טיפוסים חיוביים בקבוצה, אז סופו לוקח דוגמה במרבית הדברים. אבל זה עדיין לא הכי קל להתמודד איתו".

דילמת שחורציאניטיס (26) מלווה את כל חייו המקצועיים. הנתונים הפיזיים, הכישרון והיכולות הם נדירים, על זה אין ויכוח, אבל תמיד בצדם הגיעו הבעיות - משקל, גישה ואי יכולת לתפקד כמקצוען לאורך זמן. בסיום העונה שעברה ביוון כבר כמעט התייאשו ממנו. אולימפיאקוס, קבוצתו בחמש השנים האחרונות, לא רצתה לחדש את חוזהו, היריבה העירונית פנאתינייקוס לא הגישה הצעה ושאר הקבוצות הן ננסיות, לא רלוונטיות. כאן נכנס לתמונה דיוויד בלאט. "היינו צריכים שחקן מטרה באזור הצבע ואין הרבה שחקנים עם היכולת והכישורים של סופו", מסביר בלאט, "העובדה שקבוצות אחרות ויתרו עליו או לא רצו אותו הפכה להיות הרווח שלנו". שחורציאניטיס מוליך את רשימת הקלעים והריבאונדים של מכבי (12.8 נק', 4.8 ריב'), והוא עושה זאת ב-19 דקות בלבד. חמישה שחקנים רואים יותר פרקט ממנו. "בהרבה מובנים הוא לגמרי בלתי עציר", מציין מנהל מכבי וקפטן העבר גור שלף, "אפשר לטעון שהוא שייך ל-NBA הרבה יותר מאשר לכאן".

לא מומלץ לדבר עם סופו על ה-NBA. "אפילו לסוכן שלי אמרתי שלא ידבר איתי יותר על ה-NBA", מסביר סופו בעצבים, "אני לא חושב על ה-NBA ולא אכפת לי מה-NBA". האם יש סיכוי שישחק שם בעתיד? "אם זה יקרה זה יקרה. זה לא מדאיג אותי. כשהגעתי לכאן החלטתי שיהיה אכפת לי רק ממה שקורה לי במכבי". לא תמיד דחה סופו את האפשרות שישחק באמריקה על הסף. בשנת 2003 הוא נבחר על ידי לוס אנג'לס קליפרס במקום ה-34 בדראפט, עוד לפני שמלאו לו 18. "שילוב כזה בין כוח, מהירות, קואורדינציה, אינטליגנציה ולחימה לא תמצאו כמעט אצל אף שחקן", נכתב בדוח"ות הסקאוט של אנשי ה-NBA, שהעניקו לענק היווני את הכינוי "בייבי שאק".

"מאז הכינוי הזה רודף אותו", מסביר ואסיליס פפנדריאו, עיתונאי יווני של ה"גאזטה ג'י.אר", שעוקב אחר סופו מאז שהוא בן 15. "עילוי מהסוג הזה באמת לא צמח ביוון אי פעם, וספק אם אפילו בכדורסל האירופי", מעריך פפנדריאו, "אבל מהר מאוד התברר שככל שגדול הכישרון גם גדולות הבעיות. סופו נאלץ להתמודד עם לחצים מקצועיים ובעיקר נפשיים שספק אם נער מתבגר אחר מכיר. התקשורת והציבור היווני רדפו אותו לכל מקום. אנשים היו באובססיה עליו. הוא לא היה יכול להתבגר באופן נורמלי, ולכן בעיות חוסר בגרות מלוות אותו כמעט עד היום".

סופו נולד לתוך מציאות לא פשוטה: ילד שחור, עצום ממדים, בעיר יוונית מבודדת וקטנה (קבאלה), בן לאב יווני ואם מקמרון. "יש ביוון בעיית גזענות ובטח בערים הקטנות", מסביר פפנדריאו, "סופו גדל שם לגמרי לבד. ילדים לעגו לו ואפילו לא רצו לשחק איתו כדורסל. הוא היה פי שניים גדול מהם. אז סופו שקע לתוך עולם משלו, שבו קרא הרבה והחל לשחק שח" (עד היום אלו שניים מהתחביבים העיקריים של שחורציאניטיס). אלא שאת הכישרון והנתונים הפיזיים לא ניתן היה להסתיר לאורך זמן, ולמען האמת גם לא היתה סיבה. כבר בגיל 15 עזבה משפחת שחורציאניטיס לסלוניקי וסופו חתם על חוזה מקצועני בקבוצת היראקליס. לאחר שנתיים עבר לקאנטו שבאיטליה. בשהותו שם כמעט מת, כאשר באחד הלילות בישל בדירתו ושכח לכבות את הגז. שכן, שחש בדליפה, העיר אותו בחמש לפנות בוקר, רגעים ספורים לפני שנחנק. בעקבות קשיי ההתאקלמות שם חזר שחורציאניטיס (אז כבר בן 19) ליוון (אריס סלוניקי) וכעבור זמן קצר הוחתם בקבוצת הענק אולימפיאקוס. האוהדים מיד התאהבו באיש הענק, והמאמן, יונאס קזלאוסקאס הליטאי, הפך לדמות אב עבורו ולקח אותו תחת חסותו. "סופו, אם תשמור על המשקל אתה שחקן גדול, ואם אתה גדול הקבוצה מצליחה", הסביר לו קזלאוסקאס בציטוט שהובלט בזמנו בעיתונות היוונית, אלא שב-2007 התמנה המאמן המצליח לאחראי על פרויקט הכדורסל הסיני לקראת אולימפיאדת בייג'ין, ופיני גרשון, מאמן מכבי המעוטר, החליפו. גרשון רצה להשתית באולימפיאקוס סגנון משחק הרבה יותר מהיר, שפחות התאים לסופו. היחסים בין השניים מהר מאוד עלו על שרטון. "סופו הרגיש שהוא פחות אהוב ורצוי ומיד עלה במשקל", משחזר פפנדריאו, "ואילו פיני, במקום להיות רגיש למצבו, לעג לו. פעם היתה חבורת זמרים שחורים שמנים מארצות הברית (lovabulls) שהגיעה להופיע במשחק חגיגי, וגרשון אמר לעיתונאים: "איפה, אני לא מוצא שם את סופו". פעם אחרת גרשון התייחס למסעדות הנהדרות באתונה ואמר כי "אם אמשיך לאכול שם כפי שאני אוכל אני בסוף אהיה במשקל של סופו". שחורציאניטיס נעלב, והחל לתפוח לממדים הזויים - כ-195 קילו ויותר. הוא כמעט לא שיחק וחסרונו על המגרש הורגש, כאשר אולימפיאקוס תחת גרשון החלה להיכשל. לאחר שנה וחצי פוטר גרשון, אך גם פאניוטיס יאנאקיס, מאמן נבחרת יוון שהחליפו, לא הצליח להחזיר את סופו לתלם או לכל הפחות לשמור אותו במשקל נורמלי. בתקשורת היוונית החלו להתפרסם שמועות זדוניות כי בכל יוון לא נמצא מד משקל שימדוד את סופו, ולכן הוא נשלח להישקל במד המיועד לפרות. כשמשקלו חצה את גבול ה-200 קילו הוא נשלח על ידי האחים אנגלופולוס, הבעלים המיליארדרים של אולימפיאקוס, למכון הרזיה יוקרתי בשווייץ ושהה שם כחודשיים. כשחזר השיל כמעט 40 קילו ויכולתו אכן השתפרה. ובכל זאת, כשהסתיימה העונה האחרונה החליטו הבעלים, בעצת המאמן החדש, דושקו איבקוביץ', לוותר על שחורציאניטיס. דובר על כך שהוא מביא איתו מטען חורג מעבר לבעיית המשקל.

בשנתיים האחרונות דווח בתקשורת היוונית כי שחורציאניטיס מרבה לבלות במועדוני הלילה של אתונה, גם לפני ימים של משחק. "הוא מאוד אוהב מוזיקת היפ הופ ובכלל את תרבות הבילוי האפרו אמריקאית", מציין פפנדראו, "אז היו פעמים שהוא נתפס צורך אלכוהול ואוכל כמויות מטורפות של אוכל גם בארבע לפנות בוקר. ברור כי התקשורת היוונית עשתה מזה מטעמים". אלכסנדרוס שחורציאניטיס, אחיו הצעיר של סופו, שהגיע בשבוע שעבר לישראל כדי לצפות בו בסדרה מול קאחה לבוראל, טוען כי "כל מה שפורסם נופח מעבר לפרופורציה. סופו תמיד עורר תשומת לב רבה, ולכן מכל בילוי שלו עשו סיפור גדול. ככה התקשורת עובדת ביוון, ולכן אני חושב שזה טוב שהוא נמצא עכשיו בסיטואציה שיש לו בה הרבה יותר שקט".

העובדה שבישראל פחות נטפלים אליו לא גרמה לו להיות תקשורתי. כמו ביוון, גם כאן סופו לא מנדב סיפורים או ראיונות לעיתונאים. "אולימפיאקוס השאירה אותו באיפול תקשורתי תמידי ואיפשרה לו לשחרר רק כמה משפטים אחרי משחקים", מסביר פפנדריאו, "החשש היה שבראיון של אחד על אחד סופו ידבר שטויות. יאמר דברים נגד מאמנים או חברים לקבוצה".

במכבי משתדלים לעשות את אותו הדבר. בלהט ההעפלה לפיינל פור בשבוע שעבר העניק שחורציאניטיס ראיון די נדיר ל"עכבר העיר". "כשהגעתי לכאן החלטתי שאני עושה סוויץ'", פותח הסנטר, "עשיתי כל כך הרבה טעויות בחיים שלי ואין לי רצון לחזור עליהן. מעכשיו החיים שלי זה רק דאגה לכדורסל ולמשפחה שלי. ישראל היא לא הבית שלי. אין לי כאן חברה, חברים או משפחה. האנשים שאוהבים אותי כולם ביוון. האנשים היחידים שאני בקשר איתם כאן הם האנשים והשחקנים של מכבי. לא תראה אותי פעם אחת יוצא לבלות בתל אביב. כבר ביליתי מספיק ועשיתי מספיק טעויות. החלטתי שאני צריך להיות לבד כדי שלא יהיו לי הסחות דעת שיפריעו לי כמו ביוון. לא באתי לכאן כדי להעביר עוד עונה. באתי כדי ללכת עד הסוף".

איך אתה שומר על המשקל?

"כל החיים נאבקתי בעניין המשקל, וזה עדיין קשה לי. לכן אני אוכל רק מה שטוב לי. אני לא אוכל אוכל ישראלי, לא יודע אפילו מהו. חוץ מזה אני קורא, משחק שח, משחק קלפים ורמי, ועושה בעיקר דברים עם עצמי. משתדל שכמה שפחות דברים יסיחו את דעתי".

סופו מספר כי הגיע לכאן בעיקר בגלל בלאט. "לא אומר בחיים מה הוא אמר לי לפני שהגעתי. זה ביני לבינו אבל הוא נתן לי להרגיש שכאן יש לי סיכוי להצליח ושמכבי צריכה אותי. הוא צדק בשני הדברים. אני עכשיו כאן, אני מדמם צהוב וכחול ויש לי חוזה. אני מקווה שאשאר עוד שנה אם ירצו אותי".

במכבי מספרים כי מומחה לדיאטה מאתונה ממשיך לייעץ לסופו, וכי בחוזה שלו מצוין כי אסור שמשקלו יעלה על כ-155 קילו. הוא אינו נבדק באופן מתמיד, אך בגדול בקבוצה מרוצים מאוד ממשקלו. "בכלל, הגישה שלו סופר מקצוענית", מציין בלאט, "כשנפגשנו איתו לפני העונה הוא הבטיח לי שהוא יהיה מחויב למקצוענות והוא לגמרי עמד בהתחייבות". שמעון מזרחי מתאר את הפגישה הראשונה עם סופו בזמן המשא ומתן בקפריסין. "הוא ישב מולנו והשפיל מבטו", משחזר היושב ראש, "לכל דבר ענה בנימוס. ראינו שמדובר באיש מתורבת וחכם, ואנחנו כלל לא מצטערים שהחתמנו אותו. אבל ברור שגם צריך לתת קרדיט למערכת שלנו שידעה לקלוט אותו". לעומת שאר השחקנים, שחורציאניטיס אכן מקבל יחס צמוד יותר משלף, עמי ביטון (מנהל המשק) והצוות המקצועי בראשות בלאט, אך בסופו של דבר את מרבית העבודה, כפי שהוא טוען, הוא עושה לבד. ואילו פפנדריאו העיתונאי טוען כי "ביוון ברור לכולם שזו העונה הטובה ביותר של סופו. הוא היה צריך לעזוב ולהצטרף למועדון שמצד אחד הוא ענק, אבל מצד אחר מאפשר לו שקט. אין ספק שההצלחה של סופו העונה היא קרדיט עצום לבלאט".

במוצאי שבת האחרונה, יומיים לאחר הניצחון השלישי על קאחה לבוראל, הגיעו להיכל נוקיה כ-100 חתני בר מצווה, כדי להצטלם עם שחקני מכבי בתום האימון. מדובר במסורת קבועה, שהפכה לסוג של מטלה שהשחקנים לא מתים עליה. סופו ביקש מעמי ביטון רשות לחתוך לחדר ההלבשה מוקדם. "ג'רמי (פארגו) כבר ירד למטה", טען, אך ביטון התעקש שיישאר, וסופו נשאר על הפרקט באי רצון. ילד אחר ילד הם הגיעו לכיוונו בזהירות, חוששים לשבת לצדו. סופו לא חייך. הוא היה נראה עצבני וחסר מנוחה. עד שהגיע ילד משותק מוחין, שאמו תירגמה לאנגלית את דבריו. "הוא אומר שהוא מאוד אוהב אותך, שאתה שחקן מצוין, שתמשיך כך". סופו ניסה לחייך אך עיניו נרטבו. הוא אימץ את הילד לחיקו והצמיד את פניו לשלו. "תודה רבה, תודה רבה". חברו לקבוצה דיוויד בלות'נטאל, הנחמד בשחקני מכבי, הסביר דקות ספורות לאחר מכן כי "סופו נראה אולי מפחיד ומרתיע והוא לא מרבה לחייך, אבל הוא בחור עם לב זהב. אתה רואה שאכפת לו ממך. לפעמים הוא יכול להתעצבן לאחר שמישהו מהשחקנים, נגיד גיא (פניני) או ליאור (אליהו), מקניט אותו, ואז הוא ירדוף אחריך בחדר הלבשה עם מגבת. אבל הכל ברוח טובה. הוא חבר למופת. שלא לדבר על זה שהוא שחקן נפלא שכל הזמן לומד ומשתפר".

דיוויד פדרמן מספר שיום אחרי פציעתו הכואבת של דורון פרקינס, כאשר הקבוצה עדיין היתה שרויה בבלבול, פנה סופו לצוות המאמנים והציע להם לחפות עליו בעמדת הרכז. "לא לקחנו ברצינות את ההצעה, אבל המחווה בהחלט ריגשה", אומר פדרמן, "אתה חושב שהוא צוחק אבל אין איתו צחוק, הוא התכוון ברצינות". גם פדרמן טוען כי ישמח לראות את סופו נשאר שנים רבות, אך מסרב להתחייב לכך. מדוע? כי במכבי חוששים ששנה מקצועית כמו האחרונה לא תחזור. שלא לייחוס, הם מגלים בשקט בשקט ש"סופו מאבד את זה מדי פעם. הוא נכנס לקונכייה או יוצא בעצבים על מישהו. זה יכול להיות אחד המאמנים, החברים לקבוצה או מי מהמנהלים ואנשי המשק. הוא כאילו אוגר במשך כל השבוע ואז מוכרח להוציא. הוא לא צפוי בקטע הזה. בגדול אנחנו מאוד מרוצים מקצועית ואנושית, אבל קשה לפעמים להתמודד עם הדברים האלה. זו אחת הסיבות שעדיין לא התקבלה החלטה סופית אם הוא נשאר או הולך". *



צילומים ניר קידר, אי-פי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#