אודי שרבני

1. משחק - נתחיל הפוך: אם כל קבוצה גדולה שלא פותחת טוב "תשתלט לבסוף על המשחק" מול הקבוצה הקטנה שתוקפת בדקות הראשונות, לאן הולכים כל החיים האלה? האם במשחקים כאלו האדם נולד זקן, ועם השנים הופך צעיר עד לינקותו? לא. הנה, הפועל ת"א לא קיימה את התבניות הללו. בני יהודה לא היתה טובה משום שלחצה את הגנת הפועל, אלא כי תפסה את צוואר הבקבוק באמצע ויצאה נהדר קדימה. להפועל לא היה אתמול קישור אחורי, לא היתה קונסטלציה. כן היתה בני יהודה - לעד האחות הקטנה של הדרבים, אבל שלא כמו מכבי משלבת צעירים במינון נכון, וגם מנצחת את הפועל.

אוגר בכלוב. קנדה (מימין) ו-ויקטור מרעי, אתמול (תצלום: ניר קידר)

2. קנדה - חשיפת פרשת קנדה העבירה את המגן לחיי תלות חדשים: מול הנהלת הפועל ת"א. אם עד כה היה כארנב מול פנסי מכונית השוק האפור (יש שיגידו בגאז'), אז עכשיו קנדה רץ כלפי ההנהלה. בכך הופך משחקו לניסיון לרצות ולהוכיח, בכל פעם מחדש; בקשה להמשך החיים הכדורגלניים. קנדה, אם כן, הוא אוגר בכלוב. אולי לנצח. הוא לא קשור להפסד של אתמול, וזה בדיוק העניין. המשחק שלו הפך לראש קטן. סימפטום להפועל תל אביב כולה.

3. האחים צעירי - האחים לירוי ובן צעירי מחזירים סוג נגינה שהיה חסר לבני יהודה בשנים האחרונות (אל תיפלו ל"אותנטיות"). זה נשמע כמו קלף של אלבום כדורגל, "האחים צעירי", שעם הזמן יהפוך לנדיר. כבר כמה זמן שלירוי, הבכיר מביניהם, מקדם את תפקיד הקשר האחורי בכדורגל הישראלי בעוד שלב - עם יכולת פריצה. אם עד כה מעלתם הגדולה של הקשרים האחוריים התבטאה בעיקר בחלוקת כובד המשחק (ומשם ההישענות על המושג "קשר 50-50"), אז צעירי, עם יכולת הפריצה שלו, כבר מטשטש את התפקיד במובן הטוב של המלה. שחקן אדיר.

פסקול המשחק: "Offend In Every Way", The White Stripes

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ