דעת מומחה | חי משני לחמישי

דעת מומחה - עורך תוכן ובמאי

איתי שגב, דעת מומחה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתי שגב, דעת מומחה

שבת, 20:00. מתיישב מול הפסיכיאטר האלקטרוני כדי לכתוב כפי שנתבקשתי על הקשר שבין משלח ידי (במאי? תסריטאי? קומיקאי? סלב עבר?) לכדורגל. שבת, 20:00, שעה לאחר שהשבתי את בתי לאמה. שעה שקטעה סופשבוע מרומם במשותף.

שמי איתי, אב לאורי. אב חד אורי. כל מה שאחשוב בשעה זו יתקשר להגדרתי זו. פתאום מוצא את הדמיון. אוהד כדורגל חי משבת לשבת ואב גרוש לילדה חי משני לחמישי ובכל סופשבוע שני (ולמעשה, ילדה להורים גרושים חיה בין הימים).

אהבה לקבוצת כדורגל היא האהבה היחידה בה נעדרים אינטרסים. אהבה לילדה היא האהבה היחידה בה נעדרים אינטרסים. אהבה יחידה, כי אני לא מוכן להשוות את בתי לקבוצת כדורגל. למרות שההתמסרות דומה, הרי כשמדובר בבתי התמסרות כזו אינה תרתי משמע כמו בכדורגל.

גם הדמיון הרב בין הקלישאה הידועה מצד מחצית אחת אינו ניתן להשוואה מצד המחצית השנייה. רכב ואישה אפשר להחליף, בניגוד לקבוצה, וכך גם לגבי אהבה לילדה. אלא שאת האהבה הזו מעשית אי אפשר להחליף, גם כי לעולם לא נרצה.

בשיחות גברים נשואים תמיד מדברים על הבן הפוטנציאלי אותו ניקח לכדורגל, על הכדורגלן שיעשה קריירה מצליחה בחו"ל. גם גברים לא נשואים מדמיינים עצמם כאבות שמשחקים כדורגל עם בנם. אפילו פנחס שדה כתב פעם שיר על משחק כדורגל בגן המשחקים עם הבן שלא היה לו.

כשאורי בתי נולדה, הייתי מאושר כל כך. היא נולדה נסיכה, אך למרות זאת לא דמיינתי אותה מחליפה את הנכד של צ'רלי "הנסיך" ניקולאס, חלוצה האגדי של ארסנל שגרם לי בטיול הבר מצווה (1985), עם צמד מול נוריץ', לחתום קבע בתותחנים.

חבריי הנשואים יעצו לי שלא אגרום לה לאהוד את הפועל פ"ת וארסנל. חבריי לא מבינים כמה שהם טועים. כאב מחנך, אני מנסה להנחיל לה דווקא את החינוך הארסנלי או ההפועל פתח תקואי ואגב, ממליץ לכל הורה לחנך כך את ילדיו - חינוך לדחיית סיפוקים, הסתפקות במועט ושמחות מטאפוריות, פעם בעשור, בניצחונות על מנצ'סטר יונייטד.

שבת, 20:00, מחכה למשחק החשוב של הפועל פתח תקוה מחר. מחכה עוד יותר לדרבי של יום שני. דרבי שגב אצלי בבית. יאללה הפועל אורי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ