בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליגת האלופות: הקוף הזה לא יורד מהגב

טורס הוחלף כבר אחרי 45 דקות לאחר ששוב לא מצא את הרשת, ואפילו שמחת השער של דרוגבה החזיקה מעמד דקה אחת בלבד. בעוד ערב בינוני של מנצ'סטר יונייטד ומשחק גדול של גיגס, הבחורים של אנצ'לוטי לא באמת היו קרובים לחצי הגמר. עונה אירופית נוספת חלפה, והאובססיה של צ'לסי ואברמוביץ' לליגת האלופות נותרה ללא מענה

תגובות

אולד טראפורד

"לצ'לסי יש אובססיה בכל הנוגע לליגת האלופות", הגדיר זאת השבוע אלכס פרגוסון באופן מדויק להפליא. העניין הוא שגם עבור מנצ'סטר יונייטד, למרות שלוש הזכיות שלה, מהווה ליגת האלופות חלק נכבד בחיי המועדון. זה החל באסון מינכן עם חזרת הקבוצה ממשחק גביע אירופה לאלופות בבלגרד בפברואר 1958, ונמשך עד היום.

"ב-1999 הרגשתי שהקוף ירד מהגב שלי", אמר פרגוסון על הזכייה הראשונה שלו, אלא שהמנג'ר הסקוטי מרגיש כי הקבוצה צריכה לשאוף למספר זכיות דומה לזה של ריאל מדריד או מילאן. וחשוב יותר, יונייטד זקוקה למסגרת האירופית בכדי לשמור על תפקוד בריא. "אל תטעו", הבהיר פרגוסון, "אנחנו נואשים לנצח במשחק לא פחות מצ'לסי".

פרגוסון לא הסתפק השבוע בתקיפת היריב, ההתאחדות וכל מי שנתפש בעיניו כאויב הקבוצה, אלא פתח חזית ישירה עם אוהדי יונייטד. הוא התלונן על האדישות בה התקבל הניצחון על פולהאם בשבת (2-0), השקט שבקע מהיציעים התלולים של אולד טראפורד וחוסר ההערכה לשחקנים. "האוהדים באו להשתזף", אמר בסרקזם.

הוא שוב דייק. בקרב אוהדי יונייטד יש תחושה של אליפות שגרתית, לא סקסית. את המשחק מול פולהאם סיימה הקבוצה מול יציעים ריקים ברובם. האוהדים, יותר מהרגיל, עזבו במחצית השנייה.

החזית האירופית מספקת לקבוצה אדרנלין חיוני. המשחקים אולי מוסיפים לעומס, אבל תורמים לחדות ולשמירת המתח בקרב השחקנים וגם האוהדים. ראוי להזכיר למפונקים מיציעי אולד טראפורד שגם בעונת הטרבל יונייטד לא כתשה את הליגה וזכתה באליפות עם 79 נקודות בלבד, אבל ביום של רבע גמר ליגת אלופות אין צורך לדרבן אותם. תיירי הכדורגל פשטו על החנות והאוהדים הגיעו בקול רם ליציעים. הסטרטפורד אנד הגיע אתמול לעבודה. זה לא אנפילד בערב אירופי גדול, אבל כ-70 אלף שרו "ויווה ג'ון טרי". היציעים רעדו.

עדיין מוריניו

סביר להניח שגם לבו של דידייה דרוגבה רטט מעט, מזעם כמובן, אחרי שהורד לספסל. פרננדו טורס פתח כחלוץ בודד, כשפרנק למפארד בעמדה קדמית יותר, וצ'לסי נראתה טוב יותר בהשוואה לכל הניסיונות הכושלים לשדך בין טורס לדרוגבה כצמד חלוצים. גם אחרי כל אותן שנים, צ'לסי עדיין נראית הכי טוב במערך שייצר עבורה מוריניו. פלורן מאלודה וראמירס הצטרפו מאחור והביכו שוב ושוב את הגנת יונייטד ומחצית השעה הראשונה התנהלה בשליטת צ'לסי, עם הזדמנויות מצוינות של למפארד ואנלקה.

השיטה פרחה, אבל הבעיה נותרה כשהיתה. עם טורס בחוד, חסרה צ'לסי את החדות שתהפוך חצי מצב לשער. לקראת ההפסקה החלה יונייטד לייצר לחץ ליד הרחבה, ובדקה ה-42 עלתה ליתרון. אחרי חילופי מסירות עם ג'ון אושיי השתחרר ריאן גיגס ושלח כדור רוחב שתורגם על ידי צ'יצ'ריטו, כתמיד, מקרוב ובתזמון מושלם. 1-0 ליונייטד, 2-0 בסיכום שני המשחקים. "אנחנו מנ' יונייטד, אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים", עלתה השירה מהיציעים בזיקוק של תפישת העולם הפרגוסונית.

עם פתיחת המחצית השנייה נואש קרלו אנצ'לוטי והחליף את טורס בדרוגבה. העיתונאים תהו אם מנג'ר צ'לסי בחר לפתוח עם הספרדי, או שההחלטה הונחתה עליו. כך או כך, האוהדים המקומיים התענגו על הרגע, על הכישלון המוחלט של שחקן ליוורפול לשעבר ותפישת העולם האברמוביצ'ית. אולי בפעם הראשונה בתולדות הכדורגל נהנו אוהדים לראות את דרוגבה עולה מולם.

עם החלוץ מחוף השנהב המשיכה צ'לסי להיראות מאוזנת, אבל האנרגיה הלכה ואזלה ממנה. הקבוצה הזדקנה העונה באופן מואץ והמשחק הפיסי הקצבי שאפיין אותה בשנות השיא הוא לא יותר מזיכרון. נאני וגיגס הגיעו למצבים מצוינים והעבירות התרבו, עד שבדקה ה-70 ספג ראמירס צהוב שני והורחק. ביציעים החלו חגיגות ניצחון, ואז דרוגבה הזכיר להם (ולאנצ'לוטי ולאברמוביץ' ולטורס) שגם בעונה בינונית הוא עדיין החלוץ מספר אחת של צ'לסי. בדקה ה-76 שלח לו מייקל אסיין כדור ממרכז המגרש, דרוגבה פרץ ולא נכשל מול אדווין ואן דר סאר. 1-1, וצ'לסי רחוקה רק שער אחד מחצי הגמר.

פארק, סופי

לרגע הורגש חשש באוויר. לייתר דיוק, לדקה. הגנת צ'לסי שוב נכשלה בכיסוי, גיגס שוב דייק במסירה, וז'י-סונג פארק נותר חופשי מול פטר צ'ך. 2-1 ליונייטד ו-3-1 בסיכום, הפעם זה באמת סגור.

ואולי זו רק ההתחלה. יונייטד בחצי הגמר, ותשעה משחקים מפרידים בינה לבין טרבל שני. ללא רכש היסטרי, עם שילוב של שחקני בית, שחקני על כמו רוני והחתמות נבונות הכוללות מציאות כמו צ'יצ'ריטו, ובעיקר עם מנג'ר בראש הפירמידה, יונייטד היא כל מה שצ'לסי לא הצליחה להפוך לו. הקבוצה שזכתה בדאבל תפורק בקיץ, ומי יודע מי יבנה את המודל הבא.

בגביע אירופה הראשון שלה זכתה יונייטד בוומבלי ב-68', ממש כמו ברצלונה ב-92'. עבור שתי הקבוצות שניצחו אתמול מדובר באתר מכונן, שהנפה שנייה בו תהיה מתוקה במיוחד. יונייטד מתחילה כעת את עונת חצאי הגמר, שאחריה עשוי להגיע חודש עם שני גמרים בוומבלי. אולי אז הקבוצה של 2011 תזכה גם להערכת אוהדיה.



צ'יצ'ריטו כובש את הראשון ומבהיר לצ'לסי: מאולד טראפורד לא תצאי עם כרטיס לחצי הגמר. למטה: טורס בעוד ערב עגום


פרננדו טורס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#