בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התעמלות: קושי + איכות = ציון

הניסיון להתגבר על בעיות השיפוט באולם ההתעמלות הוביל ליצירת "קוד נקודות" מורכב. הציון 10 מעולם לא היה כה רחוק משלמות

תגובות

בילדותי זכורה לי ההתרגשות כאשר נדיה קומאנצ'י השיגה את הציון המושלם 10.00 באולימפיאדה במונטריאול. הופתעתי לקרוא שבאליפות אירופה בתחילת השבוע, אלכס שטילוב "השיג 15.400 נקודות, בעוד יריבו הרומני עשה תרגיל מושלם, קיבל 15.500 נקודות וזכה בזהב". מתי, איך ולמה שונתה השיטה? מדוע 15.5 הוא ציון מושלם (אם בכלל) והאם עדיין נהוג להוריד את הציונים שמעניקים שניים מהשופטים, הכי גבוה והכי נמוך?

אם כבר בענייני התעמלות, למה "סוס" הסמוכות נקרא סוס ולא, נגיד, כלב או שולחן? הוא דומה להם יותר.

אלכס, נצרת עילית

אולם ההתעמלות האולימפי באתונה 2004 היה מקור לשערוריות שיפוט חמורות. דמוסתניס טמפאקוס היווני ניצח בטבעות, למרות שהזוכה הראוי במדליית הזהב היה יורדן יובצ'ב מבולגריה; האמריקאי פול האם זכה בקרב רב במקום הדרום קוריאני יאנג טאי יאנג, בשל מה שכונה בציניות "טעות ניקוד". אלו, לצד העובדה שבמשך שנים הושפעו השופטים מגורמים כמו פוליטיקה, חשבונאות ופנקסנות, הביאו את התאחדות ההתעמלות העולמית לבצע ב-2006 שינוי גורף ויסודי בשיטת הניקוד ובשיפוט. היא לא היתה היחידה, אגב. כך נעשה גם בהחלקה אמנותית, עוד ענף שסבל משיפוט בעייתי.

לשיטה החדשה בהתעמלות קוראים "הקוד", קיצור של "קוד נקודות". היא בהחלט פתרה חלק מבעיות הפוליטיקה. קריטריונים ברורים מאוד מאלצים שופטים לשמור על אובייקטיביות, למרות שגם בדו"ח של ההתאחדות העולמית אחרי אליפות העולם 2006 נמתחה עליהם ביקורת קשה. היא אף הביאה את המתעמלים לנסות תרגילים קשים ונועזים יותר.

מנגד, גם לשיטה הזאת יש בעיות והיא אף נתקלת בהתנגדות מצד רוב המתעמלים והמאמנים. בראש ובראשונה, סבורים המתנגדים, מדובר בשיטה סבוכה מאוד, שלא מובנת לקהל הרחב ומרחיקה אותו מהענף, גם משום שאינה מאפשרת להעניק את הציון הקלאסי 10. בנוסף, היא מתמקדת בתרגילים ולא שמה דגש על האמנות הטמונה במקצוע. והתלונה החמורה ביותר - "הקוד" נפלא עבור מתעמלים הידועים כמצטיינים, ובכך פוגם בסיכוי לחולל הפתעות.

הביקורת מוצדקת. העובדה שרמת קושי של תרגיל או אלמנט מסוים נחשבת הרבה יותר מאשר איכות הביצוע, יופיו, השטף שלו ואפילו נפילות, הביאה לתוצאות הזויות כמעט. אליפות העולם 2006 סיפקה דוגמה מצוינת, כשוונסה פרארי האיטלקייה זכתה בקרב רב למרות נפילה מהקורה. בעבר, טעות כזו לא היתה מותירה לה סיכוי לזכות במדליה כלשהי. בשיטה החדשה, דרגת הקושי הגבוהה מאוד בביצועיה בתרגיל הקרקע סייעה לה להגיע עד לזהב.

הטבעות שוות יותר

אז איך מתקבל הניקוד? בביצוע של מתעמל חוזים שני צוותי שופטים, שמעניקים לו שני מקבצים של ציונים. את כל ציוניהם מחברים כדי להגיע לציון הסופי. הציון הראשון הוא ה-score-D (Difficulty score, דרגת קושי), המכונה גם ציון A. השני הוא ה-score-E (Execution score, איכות ביצוע), או ציון B. וזהו רק בסיסו של התהליך.

ה-score-D מורכב משלוש קטגוריות. הראשונה והחשובה בהן היא רמת הקושי - DV, Difficulty Value. קיימות שבע תת קטגוריות של קושי (A עד G) לאלמנטים השונים שניתן לבצע בכל מכשיר. המתעמל מקבל ניקוד עבור האלמנטים לפי דרגת הקושי, כשאלמנט ברמה G, הגבוהה ביותר, שווה 0.7 נקודות, אלמנט ברמה B 0.2 וכו'. ביצוע פגום לא גורר הפחתת נקודות, אך שופט יכול להחליט שהאלמנט לא בוצע וכלל לא להעניק תמורתו נקודות.

החלק השני של ה-score-D מורכב מהדרישות מהתרגיל - CR, Composition Requirements. כאן ניתן להעניק חצי נקודה עבור כל אלמנט ו-2.5 נקודות בסך הכל. החלק השלישי של הציון מורכב מ"ערך הקישור" - Connection Value ,CV. מדובר בסוג של בונוס תמורת איכות הקישור בין אלמנטים. כל קישור כזה שווה 0.1 או 0.2 נקודות.

למעשה, בחלק של ה-score-D אין רף נקודות מקסימלי. מתעמל שבוחר לבצע אלמנטים מאוד קשים, ובנוסף עומד בדרישות התרגילים הבסיסיים ומבצע גם קישורים, יכול להגיע לציון גבוה מאוד. ניקוד גבוה מ-7.000 בציון הזה נחשב מעולה.

הציון השני, ה-score-E, מהווה הערכה של כל התרגיל - טכניקה, שטף, ביצוע וכמובן טעויות. זה דומה במקצת לשיטת הניקוד הקודמת, אך השיפוט קשוח יותר, מתחיל ב-10 נקודות וגורר הורדת ניקוד בגין ביצוע לא מושלם, שטף שנפגע וכמובן טעויות - 0.1, 0.3 או 0.5 נקודות, לפי גודל השגיאה. נפילה - ממתח, מקורה, מטבעות ומשאר המכשירים - גוררת הפחתת נקודה. שני הציונים מחוברים והתוצאה הסופית היא שקובעת את מיקום המתעמל/ת.

לתוצאות, כאמור, אין גג, ולרוב קיים הבדל בין המכשירים השונים. תוצאה גבוהה מ-16 נקודות נחשבת טובה מאוד, אבל בתרגילי הקרקע, למשל, התוצאות נמוכות יותר מאשר בטבעות, ובסוס הקפיצות הניקוד בכלל שונה.

למרות קריאות לא מעטות להחזיר את השיטה הישנה תוך החלת תיקונים נדרשים, או לפשט את השיטה הקיימת, הדבר אינו על הפרק בעתיד הנראה לעין.

מקור ההתעמלות הוא עוד ביוון העתיקה. המלה "גימנסטיקה" ביוונית פירושה "שאוהב תרגילים גופניים", וגימנסיום היה אזור בו התאפשר לגברים יוונים להתעמל, לרוץ, להתאבק ובאופן כללי לעסוק בספורט. בנוסף, המעטים שלמדו בבתי ספר השקיעו את זמנם בספורט ובתרגילי התעמלות לא פחות ואף יותר מאשר במוסיקה ובאמנות. מכאן, אגב, השם "גימנסיה".

עם הפסקת המשחקים האולימפיים נשכחה גם ההתעמלות. מבשריה המודרנים היו שני גרמנים. הראשון הוא המורה והמחנך יוהאן פרידריך גוטסמות', שכתב ב-1793 ספר פורץ דרך בשם "תרגילי התעמלות לנוער". השני הוא פרידריך לודוויג יאן, המכונה בגרמניה "אבי ההתעמלות". בראשית המאה ה-19, יאן כתב וחינך להתעמלות ואף נחשב ממציא המתח, המקבילים המדורגים ומי שחידש ושיכלל את סוס הסמוכות.

במחצית השנייה של המאה ה-19 הפכה ההתעמלות לענף פופולרי. באותה תקופה היא כללה מגוון של תרגילים שכיום כבר אינם משתייכים לקטגוריה הזו - בהם קפיצות, ביצועים עם חבל ועוד. מאז תחילת המשחקים האולימפיים המודרניים ב-1896, מהווה ההתעמלות חלק מהתכנית האולימפית. לאורך השנים חלו שינויים גדולים, ביניהם קיום תחרויות נשים החל ב-1928. הפורמט המודרני המוכר כיום - שישה מכשירים לגברים וארבעה לנשים, כולל תרגילי קרקע לשניהם - הוצג ב-1954.

ההיסטוריון הרומאי וגטיוס, שכתב על הצבא הרומאי במאה הרביעית והחמישית לספירה, הזכיר כי חיילים רומים היו מתאמנים בעלייה ובירידה מסוס בעזרת סוסים עשויי עץ. יש טענות שעוד לאלכסנדר מוקדון היה "סוס" כזה. במאה ה-17 השתמשו בסוס עץ לביצוע תרגילים הנהוגים בעת רכיבה, ובשלהי המאה ה-18 פיתח יאן סוג של סוס סמוכות לשם ביצוע תרגילי כוח בעזרתו. הוא דומה יותר למה שנהוג בהתעמלות מאשר לסוס אמיתי.



תצלום: אי-פי


נדיה קומאנצ'י



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#