בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המציאות על פי שמעון מזרחי ומכבי ת"א

העיתונות המגויסת לצבא של שמעון מזרחי ממשיכה לצעוד לצלילי המארש הצהוב. כי לקופמן הרבה יותר קל לרדת על לוזון מאשר על שמעון מזרחי

תגובות

עברה כבר רבע מאה מאותו היום שבו הנפנו, הפרקליט הנודע ליאור דובדבני ואנוכי, שלט באוסישקין שברך את טרסר מילאנו על זכייתה בגביע אירופה לאלופות, ואל יקל הדבר בעיניכם. מכבי של אותה תקופה בהחלט היתה הקבוצה של המדינה, וגם להפך.

המעשה ה"חתרני" הוקע כאילו היה בגידה באומה, השוטרים אילצונו להורידו, ולמען האמת - היו גם לא מעט אוהדי הפועל שראו זאת בעין לא יפה. אבל היו אלו שנות ה-80, טרם חלף עשור מהזכייה הראשונה של מכבי והניצחון ההרואי על הקומוניסטים של הצבא האדום, העיתונאים והשופטים היו בכיס של מכבי, ומעטים היו האנשים שהעזו לקרוא תיגר על הדיקטטורה של מזרחי. ב"ידיעות אחרונות" אפילו צילמו את השלט, ורפי נאה לבטח הרים גבה ועיקם את האף. מזל שהשתחררנו מהשירות הסדיר רק כמה חודשים קודם לכן, אחרת עוד היה סא"ל מזרחי (איפה עשית קורס קצינים, יא שמעון?) שולח לנו את החוקרים של מצ"ח.

המסדר יעבור לדום. מזרחי (תצלום: ניר קידר)

בפינת ביקורת התקשורת המשובחת שלו ב"עושים ספורט" שבגלי צה"ל התייחס השבוע מניף השלטים בדימוס דובדבני לאופן שבו התייחסה עיתונות הספורט הבעייתית שלנו לסוגיית הפיינל פור ביום הזיכרון, והמסקנה שלו היתה נכונה ועגומה. אנחנו אוהבים לומר ולכתוב שפעם - איזה מזל שהיום אנחנו כבר לא כאלו - שימשו העיתונאים כתבי החצר והדוברים של מכבי, והיום אין הדברים כך.

האומנם? מי שקרא את את שכתבו האבי אורננים והסגלים למיניהם למחרת היום שבו החליטה מינהלת היורוליג לקיים משחק שדקותיו האחרונות יגלשו ליום הזיכרון, יכול היה לחשוב שהתא"ל במיל' (איפה ומתי עברת קצינים?) הצליח להקדים את המשחק ביום ואף לשכנע את ברתומיאו להניח זר בטקס הממלכתי שיתקיים בהר הרצל. העובדות היבשות לא הצליחו לבלבל גם את עמדתם של הקופמנים והרסקינים שעובדים אצל רקנאטי בערוץ הספורט. כי לקופמן הרי הרבה יותר קל לרדת על אבי לוזון ומוני הראל מאשר על שמעון מזרחי, ובכל פעם (כמעט) שהוא מדבר עליו או איתו, הוא הופך מגורילה מאיימת לפודל חנפן ועקר עמדה אמיצה.

מגורילה לפודל. קופמן (תצלום: דורון גולן/ג'יני)

אז למעט מליניאק האמיץ והעקבי (שהודח בזמנו מפרשון משחקיה של הקבוצה שעומדת לחלל בפעם השנייה את יום הזיכרון), שלום ירושלמי, דובדבני, והפרחח שכותב עכשיו את השורות הללו, מתייצבת עכשיו עיתונות הספורט שלנו לימין בריגדיר גנרל מזרחי, ומעלימה עין מהעובדה שהאיש שיקבל במוצאי יום העצמאות את פרס המדינה שנקראת ישראל, יגרום ביודעין (למרות שהצהיר כי לא יעשה כן) לחילול יום הזיכרון 48 שעות קודם לכן. ולנו - נגיד זאת שוב - אנרכיסטים בוגדים ועוכרי ישראל שכמונו, לא אכפת שמכבי על שחקניה ואוהדיה תחלל את היום הבעייתי הזה. מה שאכפת לנו זה שהקופמנים מחללים את העיתונות הלוחמת והאמיתית, ועוד מספרים בבוז על התקופה ההיא שבה עצמה העיתונות עין מלראות כל מיני סיפורים על מכבי. חג שמח לכם, רפי קופמן ורון נאה, גם אז וגם היום לא ידעתם לשאול את הקושיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#