בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בגיל 34, אריק זאבי עדיין מאמין

רגע לפני אליפות אירופה ואחרי שהתאושש ממשבר מקצועי ומנטלי, מישיר אריק זאבי מבט לאולימפיאדת 2012: "לונדון היא יעד ריאלי"

תגובות

אתמול בבוקר, שלושה ימים לפני שיעלה למזרן באליפות אירופה ויתגושש מול טיטאנים במשקל עד 100 ק"ג, בילה אריק זאבי בסרט עם נועם, בתו הבכורה. "העובדה שאני אב לשניים מרככת אותי", הוא אומר, "אבל עם כל האושר, זה אחד הקשיים בהיותך ג'ודוקא תחרותי. הגיל יוצר עוד קשיים, מעבר לקשיים הרגילים שיש בענף. אין מה לעשות, המשפחה קודמת לכל".

לפני שנה ושמונה חודשים, קצת אחרי הולדת נועם, חווה זאבי את אחת המפלות הכואבות בקריירה כשהודח מאליפות העולם בתום קרב אחד בלבד. האכזבה ההיא, בצירוף הכישלון בבייג'ין, גרמו לרבים לחשוב שימיו של זאבי כספורטאי ספורים. גם הג'ודוקא יואל רזבוזוב, חברו הקרוב ושותפו העסקי של זאבי בבעלות על משחקייה לילדים בנתניה, לא חשב שהוא יצליח לקום מהקרשים. "הפסקתי להאמין שאריק עוד מסוגל לעשות תוצאות", מודה רזבוזוב, "ידעתי שכמו אצלי, המשפחה וכל מה שמסביבה יפריעו לו".

"אריק, בשביל מה אתה צריך את זה?", פנה אליו רזבוזוב, "מחכים לך חיים טובים מעבר לג'ודו, תמצא כיוון אחר ותעשה משהו עם עצמך. לא נמאס לך מכל התגובות האלה?". כמי שחווה לא מעט משברים ופציעות, הזדהה רזבוזוב עם התחושות שהציפו את זאבי. "אנחנו מקבלים את ההפסד בצורה הכי קשה, כל נפילה גדולה חורקת לנו בלב, הביטחון יורד, והמחשבות הראשונות הן לפרוש".

אלא שזאבי, למרות הביקורות הנוקבות ועצתו של רזבוזוב, המשיך להאמין. באפריל אשתקד הוא שוב עלה על הפודיום באליפות אירופה בווינה ועטה על צווארו מדליית ארד, אולם פציעות פגעו לו באימונים הסדירים וביציבות. בדצמבר יצאה הנבחרת לתחרות גראנד סלאם יוקרתית בטוקיו, אותה סימן זאבי כמבחן חשוב.

"עבדתי אתו בחימום לקראת התחרות, תפסתי אותו חזק ודי כיסחתי אותו", משחזר רזבוזוב אירוע נדיר, במהלכו חווה זאבי משבר מנטלי רציני. "מה אני עושה פה?", שיתף בתסכול את חברו, "אני בכלל לא מוכן, אני פצוע. מה חשבתי לעצמי כשהגעתי לכאן?".

רזבוזוב לא העלה על דעתו את מה שיעשה זאבי על המזרן כעבור מספר דקות. "הוא ניצח בקושי את הקרב הראשון. הביטחון חזר אליו בהדרגה ופתאום ראיתי את התכונות שבזמנו עשו אותו כל כך גדול. הניהול החכם של הקרב, התנועה המחושבת, הקואורדינציה ברגליים, היכולת להרגיש את היריב, לחכות לטעות שלו ולהגיב בחלקיק שנייה. הוא התמודד מול יריבים מהטופ העולמי, וככל שהתקדם בשלבים הוא התחיל לזרוק אותם כמו פעם - בום, בלי לחכות. כמו ברק".

את ההופעה ההירואית ביפן סיים זאבי במקום השני. לפתע, גם רזבוזוב האמין שעדיין יש לו את זה.

מעבר לשיא

בימיו הגדולים זכה זאבי להערצה עיוורת, אולם כשלא סיפק את הסחורה נשלחו לעברו חצי ביקורת נוקבים במיוחד. "אני לא עושה דווקא לאנשים שאומרים לי לפרוש", טוען זאבי, "למרות שאני חייב להגיד שלפעמים אני שואב מזה מוטיבציה. אמרתי לעצמי שאם לא אהיה מסוגל להיות אחד הטובים - לא אמשיך. בשנה האחרונה, עם ההישגים בווינה ובטוקיו, הוכחתי שאני כן מסוגל".

לפני כחודש נפרד זאבי ממאמנו ב-13 השנים האחרונות, אלכס אשכנזי, ופנה לשני הרשקו, מאמן נבחרת הנשים, כדי שייצא עמו למסע לעבר לונדון 2012. "אם אריק לא היה חושב שהוא מסוגל לנצח כל אחד, הוא לא היה ממשיך", טוען הרשקו, שהופתע מהמסירות של זאבי: "כשאתה מגיע לעבוד עם ספורטאי מבוגר, החששות הן שהוא יחשוב שהוא יודע הכל ולא ייפתח לדברים חדשים. לפחות עד עכשיו גיליתי אצל אריק תכונות הפוכות. הוא פתוח, רוצה ללמוד ולהתאמן, ואני מקווה שהוא יצליח לשמור על זה".

אחרי כל מה שזאבי עבר, מה אתה כמאמן יכול לחדש לו?

"צריך לבנות לו תכנית אימונים שתביא אותו מוכן נפשית וגופנית. המטרה היא להחזיר לו את העוקץ ולהגדיל את כושר ההרתעה שלו. אני לא מנסה ללמד אותו דברים חדשים או לשנות אותו, כי מה שעבד כל כך הרבה שנים אמור לעבוד גם היום. צריך לשמר את הדברים הטובים ולהיות ערים לדברים הפחות טובים. אנחנו רק מתחילים להכיר זה את זה, אבל לא קורה שאני אומר לו לעשות משהו והוא מתווכח. היית מצפה שספורטאי בגילו ינסה לעגל פינות, אבל הוא לא כזה".

למרות ההתמדה האינסופית, הרשקו יודע שקיבל לידיו יהלום מעט שחוק. "אריק אחרי השיא שלו. הוא כבר לא יהיה מה שהיה באתונה או בבייג'ין. הוא יודע את זה, אני יודע את זה, וגם המתחרים שלו מבינים את זה. עם זאת, חוכמת הקרב שלו אדירה, יש לו תגובות מדהימות, מהירות ביחס לקטגוריית המשקל ויכולת לזרוק באיפון כמעט כל אחד. כיום הוא אחד המבוגרים בסבב ויש צעירים שרוצים להחליף את המלך. כל צעיר עולה נגדו עם מוטיבציה מאוד גדולה, אבל אף אחד לא רוצה לקבל את זאבי בהגרלה".

זאבי עצמו מודע היטב למצבו. "אני לא בכושר שיא, אבל מרגיש בדרך הנכונה. אליפות אירופה היא אירוע חשוב בשבילי, אבל לא הכי חשוב השנה. הניקוד שלה לאולימפיאדה קטן יותר מזה שבתחרויות שמחכות לי בחודשיים הקרובים, ואני לוקח אותה בפרופורציות. מבחינה פיסית, לוקח לי יותר זמן להתחמם באימון או להתאושש מכל פציעה קטנה. ברמה המנטלית אני עדיין בין הטובים, אבל יש טובים ממני. זה יישמע מצחיק אם אגיד שאני לומד להכיר את עצמי, אבל זה מצב קצת שונה".

"אין יריב שאני לא יכול להתמודד מולו", הוא משוכנע, "אני מרגיש שזה עדיין תלוי בי. בעבר היה פער מאוד גדול ביני לבין היריבים, וגם אם לא הייתי נכנס טוב לתחרות, הייתי יכול לתקן. היום, כדי לנצח אני צריך להיות במיטבי. אני יכול לנצח כל ספורטאי ולהביא מדליה, אבל יש עוד לפחות עשרה מתחרים כמוני, וזה הופך את זה ליותר קשה ומעניין".

הכל ריאלי

למרות הגיל, זאבי עדיין נחשב לאחד הספורטאים המובילים במדינה. "יותר קל לשמור על ספורטאי שכבר הוכיח את עצמו מאשר לבנות מישהו חדש", מסביר גילי לוסטיג, מנהל היחידה לספורט הישגי, "אומרים שאריק כבר בשלהי הקריירה, אבל הוא עדיין משתייך לצמרת העולמית. צריך להאריך לספורטאי כזה את הקריירה ולהאמין בו. אין לנו יותר מדי מדליסטים אולימפים, וחייבים לתת לו את כל התנאים. נכון להיום, מבין הגברים בג'ודו הישראלי, זאבי הוא המועמד מספר אחת להישג בלונדון".

כאשר יחליט בכל זאת לפרוש, מקווים קברניטי הספורט לרתום את זאבי למערכת. "כשהוא יסיים את הקריירה עליו להיות מעורב בעשייה", טוען לוסטיג, "אריק הוא זרקור, מודל לחיקוי שספורטאים יכולים לגדול על הכישרון שלו, המורשת שלו והדרך שבה הוא עשה את הדברים. כפי שידענו לשלב את אלכס אברבוך כמנהל המקצועי של פרויקט הקופצים, אחת האופציות עבור אריק היא ניהול מקצועי של נבחרות הג'ודו".

אלא שזאבי עדיין לא שם. בגיל 34 הוא מתכונן לאולימפיאדה הרביעית וכנראה האחרונה בחייו. "אני לא טוב כמו שהייתי", הוא מודה, "לונדון היא יעד ריאלי, אבל זה לא מספיק לי. אני רוצה לדעת שאני מגיע ללונדון עם סיכוי להילחם על מדליה, ולא רק להגיע לשם, לעשות וי ולהגיד 'זהו, הייתי בלונדון'. זה לא אומר שאקח מדליה, אלא שבראש שלי אגיע לשם עם סיכוי לזכות בה. זה מה שמניע אותי כל הזמן, אני לא הולך לקרבות אבודים מראש".

"אני יכול להגיד בוודאות שגם אם לא אזכה בעוד מדליה אולימפית, אני פורש בשקט", הוא ממשיך, "זה כמובן יוסיף לי, אבל בזמן האחרון כבר הבנתי שזה לא מה שישנה או יגדיר את הקריירה שלי. זה לא הדבר החשוב ביותר בחיים, אבל עדיין יש בי רעב. אני יודע שהשורה התחתונה היא הדבר הכי חשוב בספורט, אבל כרגע, בשלב הזה בחיי, היא פחות חשובה לי".

"הוא נאמן למטרה ויעשה הכל כדי להשיג אותה", מעיד אשכנזי, "אבל מאוד תלוי באיזה מצב מנטלי הוא מגיע לתחרות, כי התנודות שלו מאוד גדולות. אם באותו יום הראש שלו חזק, הוא יכול לנצח כל אחד. אם הוא לא מוכן פסיכולוגית, מגיעים הפסדים שאי אפשר להסביר. הוא חייב להתרכז, לא לחשוב מה יקרה אם יפסיד ולתת את המקסימום שהוא מסוגל. והמקסימום שלו בכלל לא קטן".

בינתיים מתמקד זאבי באליפות אירופה, שתיפתח היום בטורקיה. "בכל תחרות אני הולך על מדליה", הוא אומר, "ההולנדי והרוסי נחשבים פייבוריטים ויש עוד לפחות שמונה במצב שלי, וגם כמה פחות נחשבים ככאלה שעדיין יכולים לנצח אותי. ריאלי לזכות במדליה, אבל ריאלי גם לחזור בלעדיה", הוא מחייך.



אריק זאבי. ''אמרתי שאם לא אהיה מסוגל להיות אחד הטובים - לא אמשיך. בשנה האחרונה הוכחתי שאני כן מסוגל''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#