בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עומרי שוורץ: כולם נגדנו. זה היה הגירוי שלי השנה

עזיבתם של שחקנים בולטים אילצה את עומרי שוורץ לעבור לקדמת הבמה כדי לשמר את המסורת של מכבי ת"א. כעת, כשהוא "שיכור מהדאבל, חש סיפוק", משיב הליברו לשונאיה: "לכל אימון ומשחק התייצבתי במחשבה 'זה שלי, ואקח את זה על אפכם ועל חמתכם'"

תגובות

ביום חמישי, מיד אחרי שהשלים שנה מתישה עם דאבל רביעי ברציפות, זכה עומרי שוורץ לנשום לרווחה. "אני לא יכול להסביר עד כמה הייתי עייף מהמשחק הזה", משחזר אחד ממצטייני העונה של מכבי תל אביב את השניות הראשונות לאחר הניצחון 3-1 על מכבי הוד השרון, "הוצאתי אוויר וכל המתח השתחרר".

מאז אותו רגע, שוורץ חוגג ומנסה לעכל הישג עצום. "אני שיכור מהדאבל, מוצא את עצמי בוהה בקיר ולא צריך יותר מזה בחיים, כי יש לי סיפוק. זכיתי במשהו שעבדתי בשבילו כל כך קשה, התאכזבתי, נלחמתי והקרבתי למענו. זה הכי מתוק שיש".

בתחילת העונה נראה היה שההגמוניה התל אביבית עומדת להסתיים. היריבות התחמשו, ואת הצהובים נטשו אריאל הילמן ושון פייגה. זוהר בר נצר, המאמן שלפני שש שנים הביא את שוורץ מהפועל המעפיל ("ערב אחד ראיתי אותו יושב עם ההורים שלי בסלון. זו היתה ההיכרות הראשונה שלנו, אמרתי שלום בביישנות ויצאתי"), הפקיד את המושכות בידי הליברו האנרגטי שלו.

"קח, תוביל, זה שלך", אמר לו המאמן בפתיחת העונה, ושוורץ בן ה-23 פרח. "אשתקד הייתי רדום", מודה השחקן, "נתתי לדברים לעבור לידי, וכקבוצה לקחנו דברים כמובנים מאליהם. היינו מדושנים מתארים וזה לא היה מצב בריא. העונה היתה לי הזדמנות לבטא את היכולות שלי. החיבור ביני לבין זוהר היה חיוני כדי לדעת שהאחריות עלי וזה איתגר אותי. שיניתי משהו ברוח, האמונה של זוהר גרמה לי לעשות דברים טוב יותר".

במחזור החמישי, אחרי כשנה וחצי ללא הפסד בארץ, נכנעו הצהובים בבית להוד השרון והתמודדו עם תחושה לא מוכרת. "כעסנו על עצמנו ולא היה לנו קל להתמודד עם אכזבה, אבל הורדנו קוף מהגב. בעונה הזו התחוללה מהפכה בגישה ובהכנה שלנו לכל משחק. לאט לאט מצאנו את הכוחות והצלחנו להבליט את היתרונות של הקבוצה החדשה שנוצרה".

עד גיל 15 שיחק שוורץ בתפקיד המוסר. אז פזל לפתע לעבר עמדת הליברו, שתאמה את ממדי גופו הצנועים. "ניגשתי למאמן ואמרתי שאני רוצה לעשות הגנה", הוא נזכר בהסבה המקצועית, "מאותו רגע לא הפסקתי ליפול על הרצפה, לרוץ, להשתולל ולעוף על כדורים". גם במשחק המכריע העונה הציל כדור אבוד כשגלש לעברו עם הרגל. "אלו הרגעים שבשבילם אני משחק ומזה אני חי. האושר שלי הוא להציל פצצה של היריבה כדי שאחד החבר'ה שלי יחזיר פצצה וייקח את הנקודה".

הפסדים ותהפוכות בסגל היו רק חלק מהגורמים עמם נאלצו שוורץ ומכבי להתמודד. פקטור נוסף היה אנטגוניזם שנגרם עקב שליטתם בענף. "השקט התעשייתי אצלנו הוציא אנשים מדעתם", טוען השחקן, "השנאה והעין הצרה כלפינו לא באו ממקום ספורטיבי ולכן זה מאוד כואב לי. יש לי תחושה שמעורבים פה יותר מדי דברים שלא קשורים לספורט. עצבן אותי שזה היה קטע אישי ולא מקצועי. כמי שצריך היה למצוא דרייב כדי להביא עוד דאבל, העובדה שכולם היו נגדנו היתה הגירוי שלי השנה. כך התייצבתי לכל אימון ולכל משחק, חשבתי לעצמי 'זה שלי, ואני הולך לקחת את זה על אפכם ועל חמתכם'".



שוורץ בפעולה. 'אשתקד הייתי רדום. שיניתי משהו ברוח'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#