בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראול, המלך של שאלקה מחפש עוד רגע היסטורי

מעטים האמינו שסופרסטאר כמו ראול יצליח להתאקלם בקבוצה בינונית מעיר אפורה ומוכת אבטלה, אבל הערב, כשהחלוץ הספרדי יוביל את שאלקה בחצי גמר הצ'מפיונס מול מנצ'סטר יונייטד, יירשם עוד פרק בתסריט המרגש והבלתי צפוי של העונה

תגובות

התמונות בסיום הניצחון על אינטר ב"וולטינס ארינה" היו מרגשות גם עבור אלה שחשבו שכבר ראו הכל.

ראול עלה לחגוג עם האוהדים הפנאטים והנהדרים של שאלקה, נעטף באהבתם והצטרף למקהלה. והם - עשרות אלפים המנופפים בדגלים ובצעיפים הכחולים-לבנים - קוראים בשמו ושרים לו שירי תהילה. גם בגלל ההעפלה ההיסטורית לחצי גמר ליגת האלופות, אבל לא רק. גלזנקירשן היא אחת הערים הבודדות במערב אירופה שזהותה עדיין מתגלמת בקבוצת הכדורגל שלה, ואוהדי שאלקה לא מתקשים לזהות גדולה של כדורגלן כשהיא ניצבת מולם. הם מבינים היטב כמה ראול תורם להם, מעריכים את העובדה שהוא נותן את הלב והנשמה ונלחם עד טיפת הזיעה האחרונה, והם יודעים כיצד להפגין את אהבתם ואת הערצתם.

מעטים חשבו שזה יהיה המצב בשלב זה של העונה. בקיץ האחרון, כשעזב ראול את ריאל מדריד ובחר לשחק בקבוצה אפורה ובינונית - למרות שיכול היה לעשות כסף קל במפרץ הפרסי או בארה"ב - לא מעט פרשנים ואוהדים התפעלו מהצעד האמיץ. עם זאת, רובם טענו שהשידוך נועד לכישלון, ושגם אם הסופרסטאר יבקיע פה ושם, הוא לא באמת יצליח להתאקלם בכדורגל הגרמני, בטח שלא בקבוצה מעיר פועלים נידחת הסובלת מ-25% אבטלה.

אבל החלוץ הספרדי הגדול, שבחר לעזוב את מדריד לאחר שהקבוצה בה הפך לאייקון הבהירה לו כי אינו צפוי לקבל דקות משחק משמעותיות ("אנחנו רוצים אותך, אבל כסמל על הספסל", היה בערך מה שנאמר לו), שנאלץ לצפות בנבחרת ספרד זוכה ביורו ובמונדיאל בלעדיו - סרב להתייאש.

"במצבו, 99% מהכוכבים בכדורגל העולמי היו מעבירים שנה-שנתיים בליגות עשירות אך קלות, כמו למשל קטאר, או עוברים לקבוצה קטנה בליגה שלהם, או חותמים בקבוצה שאוספת כוכבים ומשלמת טוב, או פשוט מקבלים את גזר הדין ויושבים על הספסל, נהנים מהכסף וחושבים מה יעשו אחרי הפרישה", אומר חואן קאסטרו, עיתונאי ה"מארקה" ומכר אישי של החלוץ, "אבל לא ראול. כמו כולם, הוא היה כמובן בטוח שיסיים את הקריירה בריאל, אבל ברגע שהבין שהוא הולך להיות בגדר דמות על פוסטר, זה לא התאים לו. גם אחרי כל כך הרבה שנים הוא עדיין להוט לשחק כמו ילד, עדיין רוצה להוכיח, וזה מעורר התפעלות. הבחירה שלו בשאלקה היתה מדהימה מכל הבחינות. מזג אוויר, שפה, מאמן, אופי של מקום - והיא הוכיחה עד כמה הוא מחויב למשחק. ההצלחה שלו מחממת לב".

וראול מצליח - על כך איש לא יתווכח. הוא השאיר את מדריד מאחוריו, וגם אם אתה לא יכול לשכוח את המקום שהיה הבית שלך במשך 18 שנה (קאסטרו אגב משוכנע כי ראול יחזור לברנבאו בשלב מסוים בתפקיד ניהולי) - נראה שהוא מאושר בגלזנקירשן, אישית ומקצועית. "אני אשמח להמשיך כאן גם אחרי שהחוזה שלי יסתיים בתום העונה הבאה", אמר לאחרונה, "בשנה הבאה אולי לא נהיה בליגת האלופות (רק זכייה בגביע תעניק לשאלקה מקום בצ'מפיונס), אבל לא אעזוב. כשהגעתי הנה, מה שרציתי היה לשחק באופן קבוע בליגה ברמה גבוהה, מול שחקנים טובים. אני מרגיש מצוין פיסית ומנטלית".

החלום האחרון

להבדיל מהציפיות של רואי השחורות, לראול נוח בגרמניה מכל הבחינות. "האווירה במשחקים של שאלקה מדהימה, אלו האוהדים הכי טובים שיש, לצד המדרידיסטה. בין 4,000 ל-5,000 איש מלווים אותנו לכל משחק חוץ, וזה דבר שלא רואים. אני מוקף באהבה ואני אף פעם לא לבד. טוב לי פה". גם העובדה שהוא מנסה ללמוד גרמנית, לא בדיוק שפה קלה, מוסיפה לו נקודות זכות רבות, בנוסף למוסר העבודה שלו, שנותר גבוה כתמיד.

מעבר לכך - 12 שערים בבונדסליגה, חמישה בליגת האלופות, וגם אחד מכריע נגד באיירן מינכן בחצי גמר הגביע הגרמני באליאנץ ארינה - מוכיחים שלא רק שלא נס לחו של המלך, אלא שגם בגיל 33 וחצי הוא עדיין אחד החלוצים הכי חדים בסביבה. העונה הוא הפך למלך השערים בגביעי אירופה בכל הזמנים (71), ובנוסף הוא מלך השערים של שאלקה בליגה, באירופה ובכל המסגרות יחד, למרות שבסגל חלוצים מצוינים כמו ה"צייד" קלאס יאן הונטלאר, או "כלב הים" ג'פרסון פרפאן.

"עבודת הרגליים שלו, חוש המיקום המושלם, הידיעה מתי ואיפה להיות - כל אלה לא השתנו, למרות גילו המבוגר יחסית. הוא יוצא מהכלל", אומר קיר ראדנדג', עורך "וורלד סוקר" ומהחשובים שבעיתונאי הכדורגל בעולם.

היריבה הערב, מנצ'סטר יונייטד הגדולה, היתה אחת הקבוצות שגיששו עם ראול כשעזב את ריאל. "היו מספר קבוצות שהתעניינו בי ושתי אופציות רציניות", הוא אומר, "ויונייטד היתה אחת מהן. יש רק איש אחד שיודע עד כמה זה באמת היה קרוב, וזה אלכס פרגוסון. לא דיברתי אתו אישית, אבל היו מגעים רציניים, מכיוון שלפני שהגעתי הנה רציתי לשחק בפרמייר-ליג". פרגוסון הגיב שלשום על דבריו של ראול והחמיא לו ארוכות: "זה היה מפתה. היתה לו קריירה פנטסטית והוא שחקן מהסוג שתמיד יודע לכבוש ותמיד נשאר עם אמביציה אדירה. שחקנים מסוג הזה לא נעלמים או מתנדפים".

ראול אופטימי לגבי ההתמודדות מול יונייטד. "מעולם לא הבקעתי נגד באיירן מינכן והעונה עשיתי זאת; מעולם לא הבקעתי בסן סירו והשנה עשיתי זאת נגד אינטר; מעולם לא שיחקתי בוומבלי - אז אני מקווה לעשות זאת השנה. ואולי אגיע לשם רק כאוהד, אם ריאל תשחק בגמר נגד יונייטד".

אם תעבור שאלקה את יונייטד - הסיכויים כמובן נמוכים אבל מי האמין שהגרמנים יעיפו את אינטר - היריבה בגמר יכולה להיות כמובן ריאל. "אין לי מלים, אני לא יודע מה לחשוב", אמר ראול כשנשאל על התסריט שנראה כה קלוש בקיץ האחרון, "אם דבר כזה יקרה, זה יהיה הרבה יותר ממיוחד. לא ציפינו להגיע לכאן ואנחנו מרוצים, אבל כעת כשאנחנו כבר בחצי הגמר, אנחנו רוצים יותר. זו הזדמנות שמי יודע אם תחזור. גמר יהיה דבר מדהים. מה אני רוצה? אני מקווה שזו תהיה ריאל, אבל בעצם אני לא יודע. זה יהיה מוזר, מאוד מוזר. אם היית מבטיח לי לנצח בגמר, אולי הייתי מעדיף שהיריבה תהיה ברצלונה. אבל לפני זה אנחנו צריכים לעבור קבוצה כמו יונייטד. נראה מה הגורל צופן לנו".

 נוק-אאוט דויטשלנד | יונייטד נגד הגרמניות: אפשר לקרוא לזה נאחס
בפעמיים הראשונות שפגשה קבוצות גרמניות בשלבי נוק-אאוט באירופה, הדיחה מנצ'סטר יונייטד את דורטמונד, תחילה בגביע האלופות ב-1956/57, ולאחר מכן בגביע ערי הירידים (1964/65). מאז התמודדה יונייטד ארבע פעמים עם יריבות גרמניות במתכונת בית-חוץ, והודחה בכולן



ראול מנצח על המקהלה של שאלקה בסיום רבע הגמר מול אינטר. ''אני מוקף כאן באהבה ואני אף פעם לא לבד''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#