בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ריאל מדריד וברצלונה, שתי קבוצות על פרשת דרכים

תגובות

שליח "ספורט הארץ" למדריד

1. בהנחה שהעסק סגור, מוטב שהמפגש שלשום בין ריאל מדריד לברצלונה יגרום לכל המעורבים לחשוב איך ממשיכים מכאן. ברצלונה קרובה מאוד לגמר, אבל היא מאבדת נקודות יקרות אצל לא מעט מהקהל הגדול שהתאהב בה בשנים האחרונות. להמשיך לקבל תקשורת אוהדת בקטאלוניה זאת חוכמה קטנה. מדובר בקהל שבוי. אם יש דבר אחד בו הצליח העונה ז'וזה מוריניו, זה לטעת ספק בקרב המאוהבים החדשים. ברגע שברצלונה הסכימה להצטרף אליו לטנגו מילולי של השמצות, והיא אף מפרגנת לתיאטרליות היתר של כמה משחקניה - פדרו ואלבס, למשל - שלא תתפלא אם פתאום מוריניו נשמע ונתפש כמו בחור אותנטי אצל חלק מהמאזינים.

הבעיות של ברסה הן כאין וכאפס לעומת מה שקורה בברנבאו. פלורנטינו פרס, נשיא ריאל, חייב להחליט אם השידוך עם מוריניו הוכיח את עצמו ולאן המאמן מוביל את המועדון. עם כל הכבוד לגביע המלך, תארים משמעותיים לא יהיו לריאל גם העונה. הפער מול ברצלונה נותר כשהיה, אולי אף גדל ביחס לרכש שביצעה ריאל בקיץ האחרון ולציפיות ממנה.

מוריניו חיזק את ריאל בשחקנים הנכונים, כפי שידע לעשות תמיד, אלא שזאת תרומתו היחידה. הנזק שהסב לה מפחיד. בהנהגתו, ובעיקר על פי הנרטיב הרטורי שמאפיין את נאומיו, מוצגת ריאל כקבוצה המסכנה, הרודפת, הרדופה, חסרת הישע. מוריניו מנסה לחפות בכך על כישלונו המקצועי, אבל מועדון כה אדיר אינו יכול להרשות למישהו להשפילו עד כדי כך.

מוריניו הצליח להפוך ליקיר האוהדים, ונראה כי פסיכולוגיית המסכנות שלו קנתה אותם. הוא תמיד ידע להגיע לאזורים מוכי רעב לתארים - צ'לסי, אינטר - ולהצטייר כמלך המשיח. לא פעם בצדק, לא פעם לקח לעצמו יותר משהגיע לו. גם במדריד נישא שמו בחרדת קודש, ומרבית השירים הם לכבודו ולכבוד הכוכב השני בחשיבותו על פי יציעי הברנבאו. פפה.

מן הסתם חשבתם שזה יהיה כריסטיאנו רונאלדו, פנומן בזכות עצמו, אבל לא. בברנבאו מעריצים בימים הללו לוחמים. אלימים, ברוטאליים, עם מעט כדורגל. וכאן מגיע החטא השני של מוריניו, שקשור לאיכות המשחק של ריאל ולמהותו. לא עוד ניסיונות להתמודד מול יריבה כמו ברצלונה עם הכדורגל שמשחקים נגד ולנסיה או אתלטיקו, אלא התבצרות ועקיצה. הניצחון הוא הכל, ולעזאזל הדרך.

הזכייה בגביע המלך כמעט סידרה למוריניו ניצחון בזירה הזאת על מתנגדיו, שזוכרים ריאל אחרת, אלא שאז הגיע הנוק-אאוט המושלם מברצלונה. ריאל הפסידה בשיטה האהובה על המאמן שלה. התבצרה, הצטופפה, הגעילה ועדיין קיבלה בראש. בבית. אחרי הגומלין בשבוע הבא, וההדחה המסתמנת, מישהו יתעורר שם. למעשה, מישהו כבר הקיץ. אחד בשם רונאלדו, שבחצי משפט הסביר כי קשה לו להבקיע נגד ברצלונה כאשר הוא צריך לעשות כל כך הרבה הגנה. ימים יגידו אם זאת היתה תחילת הסוף של מוריניו בברנבאו.

2. עד שאתה מקבל את כרטיס הכניסה למשחק ואוחז בו, דבר אינו סגור. אמנם ממשרדי ריאל הגיע כבר בערב החג האישור כי ישמחו לארח אותי במשחק שלשום, אבל המנטליות החרדתית שלי לא נותנת מנוח. ואם הם לא מסודרים? ואם הם עלו על כך שאני למעשה אוהד ברצלונה והחליטו ללמד אותי לקח? כדי למנוע בעיות, צבאתי על דלתות הברנבאו שלוש שעות וחצי לפני שריקת הפתיחה. צפירת ההרגעה נשמעה כעבור 45 דקות. הבטתי בו, ליטפתי אותו וכמעט נישקתי. "הר הבית בידינו", היה המסרון ששלחתי לחברים במערכת.

צריך להיות זהירים כאשר משתמשים בהקבלה הזו בענייני כדורגל, אבל האמת היא שבשני המקרים מדובר במקומות קדושים. למרות השמש הקופחת, לא העזתי לעזוב את הכיסא. כמעט שעה וחצי אני והברנבאו לבד. מכירים זה את זה, חולקים רגעים שלא יחזרו עוד. לפחות עבורי. קחו את הכדורגל העולמי ולא תמצאו יותר מחמישה-שישה היכלים שראויים למעמד של אתר עלייה לרגל. יש יפים ממנו, ודאי חדשים וחדישים יותר, אבל לברנבאו יש קסם, ניחוח והיסטוריה ששווים הכל. אגדות שיחקו בו, אגדות משחקות וישחקו בו. איזו עוצמה. בין אם הוא שקט ובין אם הוא גועש. בין אם יש שחקנים על כר הדשא ובין אם הוא ריק. זה המבחן. אדיוס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#