בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"שעפסל הוא התכשיט שלנו! הוא האכיל את הגרמנים חול ורפש!"

הגאווה היהודית של "משחק הבוקס", שנאבק מול גרמנים עם צלבי קרס וייצג את פולין בכבוד, נעצר רק על ידי הכיבוש הנאצי. הדרך בזכותה שרד את המלחמה, כשוטר בגטו ורשה, היתה שנויה במחלוקת, אך על עובדה אחת איש לא פיקפק: שבתאי רוטהולץ, כבשה במשקל זבוב, העניק מעט אור לחייה של קהילה שלמה בתקופה החשוכה בהיסטוריה

תגובות

ב-1934 יצא שבתאי רוטהולץ עם הנבחרת הפולנית לבודפשט, לקראת אליפות אירופה באיגרוף. רוטהולץ, ששנה קודם לכן - עת עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה - היה למתאגרף היהודי הראשון שזוכה באליפות פולין, עלה לזירה בהונגריה ועשה את הבלתי ייאמן. נגד כל הסיכויים, הסטיגמות ותיאוריית הגזע, עטה על צווארו מדליית ארד במשקל זבוב (עד 54 ק"ג).

"יהודי שאין לו מתחרים", הילל הנריק לזר, עורך מדור הספורט של העיתון "נובי דז'ניק" ("חדשות היום"), שהופץ בקראקוב. "בימים אלו, בהם יש ירידה תלולה ברמת הספורטאים היהודים בפולין וכאשר אנו עדיין מחפשים מתחרה שהישגיו יהוו סמל והוכחה לעוצמה הפיסית של הנערים היהודים, מצאנו מקור לשמחה ולגאווה - הפלא רוטהולץ, מתאגרף יהודי".

רוטהולץ, שנולד ב-1913 בוורשה, השתייך למועדון האיגרוף היהודי גוויאזדה ("כוכב"), והפך בעצמו למטאור בסצנת האיגרוף של שנות ה-30'. חברי הקהילה ראו בו סמל ליהודי המסוגל להגן על עצמו, כזה שנלחם בגבורה לעיני קהל של אלפים מול גרמנים שהופיעו לקרבות כשעל חולצותיהם צלבי קרס. "דוד היהודי מכניע את גוליית הגרמני", צהלה הכותרת בעיתון אחר (כפי שכתבה במאמרה ד"ר עדינה בר-אל), אחרי שרוטהולץ הפיל עוד יריב ארי לקרשים, "דל בשר זה, שמראהו יהודי חלש - ידו בכל זאת על העליונה?!".

בזכות שעפסל

ב-1935 חצה שמו גם את גבולות האוקיינוס השקט. בשיקגו התגוששו נבחרות פולין וארצות הברית, כשכל מדינה יוצגה בידי בכירי ספורטאיה במשקלים השונים. רוטהולץ הכניע את יריבו, העניק למולדתו את ניצחונה היחיד בהתמודדות ובכך הציל את כבודה. כעבור שנה נבחר בפער ניכר לספורטאי היהודי הפופולרי ביותר בסקר שערך שבועון ספורט בוורשה.

ב-11 במארס 1938 עיטרה את העמוד הראשי בעיתון היהודי "אידישע בילדער", שהופץ בעיר לבוב, הכותרת "שעפסל שלנו - האגרופן החביב". שעפסל היתה גרסת היידיש לשבתאי, ופירושה כבשה. גדודי המעריצים, מצדם, ראו בו חיה הרבה יותר קטלנית ודמות פורצת דרך. "מי היה יכול לדמיין שדווקא בקרב היהודים, המכונים 'עם הספר', יתפוס משחק הבוקס מקום מכובד?", התפייט הכתב, "הרי יהודים, שמטבעם הם בעלי נפש עדינה, לא מסוגלים לכאלה 'מלאכות'".

"איך זה שבחורים יהודים לא רק הולכים לראות את משחק הבוקס, אלא גם רוצים לדעת בעצמם איך נותנים את המכה הנכונה?", המשיך, "האם הנערים האלה מבינים שכיום, רק אם יש לך אגרוף חזק תוכל להשיג כבוד? אנחנו לא מתכוונים לענות על השאלות הללו, אלא להציב בפניכם עובדה פשוטה: האיגרוף הוא משחק פופולרי מאוד בקרב הצעירים היהודים, והעובדה הזו בכלל לא גורמת לנו עוגמת נפש. הכל, כמובן, בזכות שעפסל שלנו. צא לרחוב בכל עיר בפולין ושאל את עובר האורח הראשון שתראה, מכובד ככל שיהיה, מיהו שעפסל רוטהולץ. שעפסל הוא התכשיט שלנו! הוא האכיל את הגרמנים חול ורפש!".

ברזומה המרשים של רוטהולץ הופיעו 15 ניצחונות מתוך 16 קרבות בהם ייצג את פולין בזירה הבינלאומית. מובן שבסיפורי הקרבות, כמו באירועים נוספים בחייו של רוטהולץ, קיימות גרסאות מנוגדות. לא הכל ודאי ומתועד, ואולי זהו סוד הקסם, שמאפשר לדמיון ולפנטזיה לפצות על המציאות האכזרית שפקדה אותו ואת סביבתו הקרובה.

ב-1936 התקיימו המשחקים האולימפיים בברלין. למרות שאלו הוחרמו על ידי ארגוני הספורט היהודים בפולין, רוטהולץ - כמי ששירת באותה עת בצבא הפולני - נכנע ללחץ שהפעילו עליו הצבא וקברניטי הספורט האולימפי במולדתו. בפועל לא התחרה בברלין, אבל הצטרפותו למשלחת אכזבה את אוהדיו. כאות מחאה, עם שובו למולדתו הודח רוטהולץ - סדר מחונן במקצועו - מאיגוד הדפסים היהודי.

בשלהי שנות ה-30' נחשף לאנטישמיות הגוברת, לא שותף במחנות האימונים וסולק מהנבחרת הפולנית, שיצאה ב-1939 למשחקים האירופיים. הקרב במארס 1939, שלימים יתברר כי היה האחרון בקריירה שלו, התנהל על פי העדויות תחת שיפוט עוין ואנטישמי, והסתיים בהפסד. באפריל פרש רוטהולץ מאיגרוף ופתח חנות דפוס פרטית. זמן קצר אחרי הפלישה הנאצית לפולין, נולד לו ולאשתו מריה הבן רישארד.

גיבור או משת"פ?

כשהוקם גטו ורשה הצטרף רוטהולץ למשטרת הגטו היהודית. הודות לכבוד שרחשו לו החיילים הגרמנים והשומרים הפולנים כספורטאי מעוטר, לקח המתאגרף היהודי חלק פעיל בהברחות ובעסקאות כספיות שנערכו בשטח הגטו, והצליח לדאוג לשלומם ולרווחתם היחסית של בני משפחתו. ב-1944, אחרי דיכוי המרד בגטו, הועבר רוטהולץ למחנה עבודה באסן שבגרמניה, ונשאר בחיים עד סיום המלחמה. מריה נרצחה, בעוד בנו הסתתר במשך התקופה ושרד.

השתייכותו של רוטהולץ למשטרת הגטו סדקה באופן משמעותי את האהדה הגורפת לה זכה לפני המלחמה. הוא היה נחוש לטהר את שמו, אך ב-1946 נשפט בידי הוועדה המרכזית של יהודי פולין לאחר שהואשם בשיתוף פעולה עם הכובשים הנאצים. העדויות בנוגע להתנהגותו כשוטר היו סותרות: חלק מהיהודים סיפרו שהוכו בידיו באכזריות, בעוד אחרים תיארו כיצד הצליח להציל את יו"ר הגוואיזדה, נחמיה טייטלמן, מגירוש למחנה ההשמדה כשהאחרון כבר הגיע לכיכר השילוחים.

ב-29 בנובמבר 1946 גזר עליו בית המשפט השעיה לשנתיים מהקהילה היהודית, ושלל לשלוש שנים את זכויותיו האזרחיות. במהלך המשברים זכה רוטהולץ לתמיכה מהתאחדות האיגרוף הפולנית, מקפטן הנבחרת בדימוס ומקודקודי הספורט במדינה, שצידדו בו בכל המחלוקות. ב-22 ביוני 1948 תם תוקף העונש, ובתחילת יולי בוטלה פסילתו כספורטאי במכתב שנשלח להתאחדות. באותה שנה התאחד עם רישארד והיגר עמו למונטריאול, שם נישא בשנית, עבד כפרוון. הוא נפטר ב-1996.



רוטהולץ, משמאל, באירוע ספורט בפולין, בשנות ה-30'


רוטהולץ על שער העיתון 'אידישע בילדער'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#