בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קבוצת הכדורגל שהפכה למילה נרדפת לבלט

אפשר להגיד "פיקאסו" ולהתכוון לציור, להגיד "שייקספיר" ולהתכוון לתיאטרון או להגיד "ברצלונה" ולהתכוון לשירה רוקנרולית הנכתבת בצעדי בלט

תגובות

"שירה", כתב המשורר רוברט פרוסט, "היא דרך לתפוס את החיים בגרונם". את המשפט הזה יכול לאונל אנדרס מסי לתלות על דלת ארונו בחדר ההלבשה. הוא אפילו לא צריך להחליף את המלה "שירה" במלה "כדורגל". ברצלונה היא כבר סמל הצומח כמה סנטימטרים מעל לגובה הממשי של הדשא. במלים אחרות: אפשר להגיד "פיקאסו" ולהתכוון לציור, להגיד "שייקספיר" ולהתכוון לתיאטרון או להגיד "ברצלונה" ולהתכוון לשירה רוקנרולית הנכתבת בצעדי בלט.

כן, רק צייר כפיקאסו ידע לשנות את חוקי הפרספקטיבה, כפי שצ'אבי יודע לצייר במגרש פרספקטיבה חדשה בשפיץ נעלו. ובקשר לשייקספיר, הוא בעל הזכויות למשפט המרחף לאחרונה מעל קאמפ נואו: "כל העולם במה ואנחנו שחקנים".

חדר הלידה היה דווקא הולנדי. יוהאן קרויף הביא בשלהי שנות ה-80' את ה"טוטאל פוטבול" של רינוס מיכלס. קרויף לימד את השחקנים שדון קישוט וטחנות רוח הם מותגים ספרדיים, והוא בקטלוניה רוצה למחוק את הטחנות האלה מעל פני האדמה. כישלונות מפוארים טובים לספרות, אבל לא לדולצינאות היושבות ביציע ורוצות לגלגל את המלה "גול" בדרך הארוכה מהגרון לשפתי הצעקה.

הולנדי אחר, המאמן פרנק רייקארד, טיפח עוד מניית יסוד בדרך להנפקת הסמל, ואני מתכוון לרונאלדיניו. זה הוסיף ל"טוטאל פוטבול" את החיוך, את התחושה שצריך לבוא לקאמפ נואו עם חליפה - הרי מדובר בקונצרט.

אני זוכר את ליל ה-17 במאי 2006, בו זכתה ברצלונה בגביע האלופות. רגע אחרי השריקה כבר עפו הזיקוקים מעל כיכר קטלוניה וגביעי קרטון חולקו לכל דורש. אפשר היה לטבוע בנהרות השמפניה, ועל הלחי לא נשאר לי מילימטר לא מנושק.

למחרת, כששחקני הקבוצה חזרו לעיר, נסגרו הרחובות וערב הקריאה בפסטיבל השירה נפתח בברכה לקבוצה, לקול מחיאות הכפיים של האנשים באולם. הייתי המאושר באדם כשכתב התרבות של הרדיו המקומי תיאר אותי כ"רונאלדיניו של השירה".

כעבור יומיים כבר ישבתי בווינטר עם בתי שירלי, שהיתה אתי בברצלונה. ראינו את הכח ר"ג וסיפרתי לה על רס"ר המחלקה מהטירונות, שאמר ברשעות כי לכל שבת יש מוצאי שבת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#